תובנות מהחיים // יוחנן וסרמן
"מה אתה אומר?", שואל אותי אחד מחברי בבוקרו של יום, בעודו מקפל את רצועות התפילין אחרי שסיימנו להתפלל שחרית.
"מה אני אומר על מה?", ניסיתי לברר אתו בעדינות…
"על 'עירובין'… ללכת על זה?".
לא הבנתי מה זה אומר 'ללכת על עירובין', אבל הוא ראה שהמצח שלי מתקמט בחוסר הבנה והסביר את עצמו טוב יותר.
"מתחילים ללמוד מסכת 'עירובין' במסגרת 'עמוד היומי' של 'דרשו'. אני מתלבט אם להיכנס לזה או לא, ושואל מה דעתך".
עכשיו הכל ברור, ואני, בלי לחשוב פעמיים אומר לו: "בטח שתיכנס, למה לא?".
הוא שואל אותי, "גם אתה הולך להצטרף ללימוד?".
"האמת, אני לא יודע. מה אתה אומר? להצטרף???".
"לפני רגע אמרת לי שזאת לא שאלה ושבטח שאני צריך להצטרף, מה השתנה פתאום?".
חשבתי להסביר לו שאני זה לא הוא, ושהוא יש לו ראש חזק והוא יכול להצליח יותר ממני, אבל שתקתי.
הוא צודק! באמת אין שום הבדל.
וכי התורה ניתנה רק לאנשים עם ראש חזק? מסכת עירובין אמורה להיות נחלתם של יחידי סגולה בלבד? לי אין זכות לעסוק בה? למה???
הרי אם הייתי מגיע ללונה פארק גדול והיו אומרים לי שאני יכול להשתמש בכל המתקנים חוץ ממתקן אחד שאני לא ברמה מתאימה כדי לעלות עליו, הייתי מתנגד בכל תוקף, נכון???
אם הייתי נכנס למרכז מסחרי גדול, והיו אומרים לי שאחת החנויות היא מחוץ לתחום עבורי כי אני לא מבין מספיק בסחורה הנמכרת שם, הייתי נעלב עד עמקי נשמתי, נכון?
אז למה כשסיפרו לי שמסכת עירובין קשה מדי עבורי האמנתי לזה????
אתם יודעים מה התשובה? התשובה היא שאת זה אמר לי היצר הרע, והוא יודע לשכנע טוב יותר מכל אחד אחר.
אבל האמת היא שזה שקר מוחלט. מסכת עירובין, כמו כל מסכת אחרת בש"ס, ניתנה לכל יהודי באשר הוא.
עכשיו מתחילים לעסוק בה במסגרת לימוד 'העמוד היומי', והפעם אני כן אצטרף! דווקא! אני אראה ליצר הרע שעלי הוא לא יכול לעבוד! אף אחד לא יגיד לי שיש מסכת בש"ס שהיא מורכבת מדי עבורי. לזה אני לא מסכים בשום אופן!!!