מד' אשה לאיש
בעל חידושי הרי"ם מאיר באור מיוחד את סוגיית השידוכים. הוא מצביע על שלושה גורמים שנראים בעיני העולם כקובעים ומכריעים בשיקולי בחירת הזיווג: משפחה, מראה וממון. בלשון ספרים קדמונים מכונים אלו: טוב, ערב, מועיל.
ואולם, מלמדים אותנו חז"ל שגורמים אלה קובעים רק למראית עין. האמת היא שהכל נגזר בידי ההשגחה על ידי קורא הדורות מראש. השיקולים של משפחה, מראה וממון אינם אלא האמצעים והכלים של ההשגחה העליונה לסבב, להנהיג ולקבוע את הזיווג הנכון.
החידושי הרי"ם מביא לכך שלוש ראיות מופלאות מן התורה:
- כנגד שיקול ההכרעה לפי ייחוס ותכונות המשפחה, מביאים חז"ל את פרשת אליעזר ורבקה. אף שהיו שם כל הגורמים המשפחתיים, מדגישה שם התורה "מֵה' יָצָא הַדָּבָר".
- כנגד עניין המראה, מביאים חז"ל את האמור בשמשון, שהלך אחרי מראה עיניו (סוטה ט:). אך באמת לא היה זה אלא אמצעי לקיים את מה שכבר נגזר מראש – "כִּי מֵה' הִיא".
- וכנגד עניין הממון כגורם בבחירת הזיווג, מציבים חז"ל את הכתוב במשלי: "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת". כלומר, לאמיתו של דבר אין קשר בין השניים – הממון יכול לבוא מהורים, אך האשה המשכלת היא רק מה'.
יש שדרשו על כך את הפסוק בתהלים (לב, ו): "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ". המילה 'מים' היא ראשי תיבות: מ'מון י'ופי מ'יוחס. על כל אלה נאמר "אליו לא יגיעו" – כלומר, אינם הגורמים האמיתיים, אלא רק "לשם שמים".
זיווגו של יצחק
בספר 'בפיקודיך אשיחה' מבואר עניין מופלא בקשר להכרזת זיווגו של יצחק. מדוע היה שונה מכל בת קול של זיווג בכך שיצאה מהר המוריה? הביאור הוא על פי מה שפירש רש"י במסכת סוטה, שעניין קביעת זיווג על פי בת קול היינו "לפי המזל".
והנה ביצחק לא היה שייך זאת כלל, שהרי נולד מעל המזל, כמו שדרשו חכמינו ז"ל (בראשית רבה מד) על הפסוק "ויוצא אותו": הוציאו הקב"ה מעל כיפת השמים. כי כאשר אברהם ראה באיצטגנינות שלו שאינו יכול להוליד, הגביהו הקב"ה מעל כיפת השמים והמזלות ואמר לו: "צא מאיצטגנינות שלך" – שיזכה לבן בכוח שמעל למזל.
לכן לא היה שייך כלל שיצחק יזכה לבת זוג בהכרזת בת קול "לפי המזל", ולכן הוצרך להכרזה מיוחדת מהר המוריה – מקום שהוא למעלה מכל המערכות והמזלות.
