משפחת קלצקין ידועה מאוד בירושלים ואף מחוצה לה. האב רבי בן-ציון צ"ל זכה לשבע-עשרה ילדים בלי עין הרע, זרע ברך השם. כולם, ללא יוצא מן הכלל, נולדו בשלושת הימים הראשונים של תחילת השבוע

שח הגה"צ רבי יצחק קולדצקי שליט"א, כפי שמובא בספר שיחותיו הנפלא 'לעשות רצונך' על פרשיות השבוע:

אספר כמה עובדות טריות מהשנים האחרונות, בהן נוכחו שהתפילה פועלת כאשר אין ביד אדם להושיע:

רבי שלום פוברסקי זצ"ל, מראשי ישיבת 'קול תורה', סיפר, כי פעם היה צריך לטוס ללונדון בשעה שש בבוקר, וגם היה צריך להביא עמו ספרים. הלך בערב שלפני הטיסה וקנה את הספרים, ובהיותו במונית בדרך חזור לבית וגן נזכר שעדיין לא התפלל מעריב. הוא אמר לנהג שיוריד אותו בכיכר ברחוב הפיסגה והלך להתפלל ערבית במנין 'חסידים' שמתחת לבית-הכנסת הגר"א.

בעמדו להתפלל נזכר ששכח את הספרים, ואמר לעצמו שכעת קיבל ניסיון משמים איך יתפלל… והתחיל להתפלל בכוונה ושכח את דאגתו מהספרים.

כשהגיע ל'שמע קולנו' נזכר בענין והתפלל לקדוש ברוך הוא ואמר "אין סיבה נראית-לעין שהספרים יחזרו, [הוא לא ידע מאיזו תחנת מוניות הנהג, וצריך לאתר אותו בשעות המעטות עד הטיסה]. אבל אתה יכול לעשות שהם יגיעו אלי".

כשיצא מבית הכנסת קיבל טלפון מהרבנית ששאלה אותו האם שכח ספרים במונית… וסיפרה לו שהנהג גילה שנשכחו אצלו ספרים, הסתכל בשקית וראה את הקבלה מהחנות ברחוב עמוס, התקשר ושאל מי קנה אצלכם עכשיו ספרים ואמרו לו שהלקוח מוכר להם: הוא הרב פוברסקי שמתגורר ברחוב פרנק 9 בבית וגן. נסע הנהג והביא את הספרים עד פתח ביתו. והוסיף רבי שלום שיתכן שהדבר קרה לפני שהתפלל, בבחינת 'טרם יקראו ואני אענה'.

••

לפני כמה שנים סיפר לי אברך מעשה מיוחד שארע עימו: הוא תלמיד של הצדיק רבי ינון חורי זצ"ל שנפטר לפני כעשרים שנה. רבי ינון היה מדמויות ההוד של ישיבת 'כסא רחמים', ושימש כראש כולל "גבעת חיים" בגבעתיים. למרות היותו איש של צורה, מבני העליה ותלמידי-החכמים בעלי שיעור קומה שצמחו באי ג'רבה, והפיחו רוח של תורה ויראה כל ימיהם, התנהג בפשטות עצומה, כאחד העם, עד שרבים ממכריו לא ידעו כי מדובר באדם גדול.

בצעירותו למד אצל אחד מחשובי חכמי ג'רבה, רבי רחמים חי חוויתה הכהן זצ"ל. סיפרו עליו שבתקופה ההיא ישן כשלוש שעות ביממה בלבד, כשאת שאר שעות היממה הקדיש ללימוד ולתפילה. לאחר עלותו ארצה הטלטל ממקום למקום עד שקבע משכנו בשכונת 'פרדס כץ' בבני-ברק, ובחר ללמד תורה לאחרים במסירות רבה, עד יומו האחרון.

הרב חורי הורה לאותו אברך בעל המעשה: אתה תפתח בגבעתיים גן ילדים, וכך עשה, כתוצאה מהגן הזה, התחזקו משפחות רבות, וכמחצית מהילדים המשיכו גם במוסדות תורניים. אך בכל דבר שעולה כסף, כך גם להחזיק ולהפעיל גן ילדים… עד שאותו אברך נקלע לגרעון של שלושים אלך דולר!

בצר-לו פנה אל מורי חמי שר התורה רבי חיים קניבסקי זצ"ל ותהה בכאב אולי תפקידו כעת לסגור את המוסד. אמר לו רבי חיים: "אתה פתחת את המוסד, זו מצווה שלך, הקב"ה יעזור לך".

האברך שמע וקיבל, והחליט לעשות מעשה: במשך ארבעים יום הוא הגיע לבית העלמין פוניבז' בבני-ברק אל קבר רבו הרב חורי זצ"ל, בכה והתפלל לפני בורא עולם שיעזור לו בהחזקת המוסד.

עברו הימים, עד שעמדה שנה חדשה בפתח. הלה צריך היה לשכור מבנה לגן, אך כסף אין. מצא האברך מבנה נטוש, עזוב וחרב, והחל לשפצו ככל שיכל. במשך הימים שנותרו עד לפתיחת השנה עבד האברך מדי ערב לשיקום המבנה. לילה אחד, בשעה שלוש לפנות בוקר, רץ מולו עכבר. ואז באו נוספים… לא אחד ולא שניים. הבין האברך שיש שם מאורת עכברים נסתרת. לאחר כמה דקות של חיפושים, הוא מוצא את מאורת העכברים ובה שוכנת צנצנת מלאה מטבעות זהב!

אותו אברך בא ממשפחה של סוחרים, בעלי ראש טוב לעסקים, והסיק שאם יש כאן מטמון כנראה בעליו חילק אותו לשניים ובקצה השני של החדר יש צנצנת דומה נוספת. ואכן כך היה. בשתי הצנצנות יחדיו – עליהן הופיע התאריך שנת 1907 [תרס"ז]!! – הגיע הסכום במלואו לשלושים אלף דולר. זה אולי נשמע סיפור דמיוני, אבל זה מעשה שהיה ובעליו מעיד עליו. ואני סבור, שכל יהודי שמבקש ומתפלל באמת, יכול לזכות בנס שכזה.

סיפרתי זאת בשעתו בהתפעלות למשגיח רבי משה אהרן ברורמן זצ"ל, והוא הוסיף לקח מאלף:

הקדוש ברוך הוא יכול היה לגלגל אליו את הכסף בכל דרך שהיא, מעכשיו לעכשיו, לא חסרות אפשרויות לקבל לפתע שלושים אלף דולר. אך לא! למעלה ממאה שנים קודם לכן הזמין הקדוש ברוד הוא לאותו אברך שקיים את צווי רבו בתמימות ובמסירות, מטמון שיחלץ אותו  ממצוקתו. וזה פלא עצום למתבונן. ועוד יש להתפעל מכך שנדרשה תפילה בשביל לגלות זאת, ואילולא היא, היה נותר המטמון מכוסה.

••

שמעתי מרבי אליהו דיסקין שליט"א שסיפר על אדם שנסע מאשדוד לנתניה ומישהו שהצטרף לנסיעה ביקש ממנו במפתיע שיוריד אותו בצומת כלשהו שלא היה אמור לעצור שם. כשהוריד אותו שם לפי מבוקשו, עמדה שם אשה זקנה עם סלים. היא פנתה ושאלה אותו האם הוא מגיע לנתניה, והוא השיב לה בחיוב. אסף אותה והביאה למקום חפצה. בדרך היא סיפרה לו שמישהו הוריד אותה באותה צומת והיא התפללה לקדוש ברוך הוא שיזמן לה מישהו שנוסע ישירות לנתניה, והקדוש ברוך הוא מילא בקשתה תכך ומיד. כשתפילה נובעת מאמונה תמימה וטהורה, היא נענית.

••

משפחת קלצקין ידועה מאוד בירושלים ואף מחוצה לה. האב רבי בן-ציון צ"ל זכה לשבע-עשרה ילדים בלי עין הרע, זרע ברך השם. כולם, ללא יוצא מן הכלל, נולדו בשלושת הימים הראשונים של תחילת השבוע. פעם נשאלה האם, הגברת קלצקין ע"ה, לפשר התופעה הזו. הרי מבחינה סטטיסטית שבע-עשרה לידות לא אמורות להדחק בשלושה ימים מסוימים. והיא גילתה שתמיד תפילתה שגורה בפיה ללדת בתחילת השבוע, כדי שבשלושת הימים שלאחר הלידה לא תצטרך לשהות בשבת בבית החולים. וכל-כך למה? מפני שבעלה בוודאי יבוא לבקר אותה, ומביתה עד שערי-צדק ייאלץ לעבור את רחוב יפו ולראות חילול שבת – דבר שגורם לו צער עמוק וצורב את ליבו.

ראו, ראו נא. הקדוש ברוך הוא סידר לאישה חסידה וצדקת זו שבע-עשרה לידות באופן שאבי התינוקות לא יצטער בראותו חילול-שבת.