"ועתה בני שמע בקולי" [כ"ז מ"ג]
הגמרא בקידושין אומרת ששלשה שותפין הן באדם, הקב"ה ואביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקב"ה מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני, ובזמן שאדם מצער את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם, שאלמלי דרתי ביניהם ציערוני.
עוד כתוב שם שנאמר כבד את אביך ואת אמך, ונאמר כבד את ה' מהונך, השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום.
הירושלמי במסכת 'פאה' אומר שכיבוד אב ואם זה מצוה חמורה שבחמורות.
רבינו יונה כותב בסוף אגרת התשובה שהעולם כולו נברא לכבוד השם יתעלה, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, הרוצה לכבד את השם יתעלה, יכבד את אביו ואת אמו.
שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ
כתב ה'חיי אדם' שהכיבוד הוא במחשבה במעשה ובדיבור, במחשבה – שמכבדם בליבו, שהם חשובים בעיניו ובליבו, דהיינו שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ, אף שבעיני שאר בני אדם אינם חשובים כלל, וזהו עיקר כיבוד, שאם לא כן הרי כתוב בפיו ובשפתיו כיבדוני וליבו רחק ממני. (וכעי"ז גם בספר חרדים).
אכן הגרש"ז אויערבך חלק ע"ז, ואמר שברור ופשוט שלא ציותה התורה לעוות את ההגיון והשכל הישר, והרי לא כל אב הוא כזה, ואין זו כוונת החיי"א, ואף אותו גדול בודאי לא נתכוין להורות כן הלכה למעשה, אלא לעורר את הרבים על הזהירות במצוה זו החמורה שבחמורות
הגר"ח שמואלביץ פירש שבכל אדם ישנה מעלה מיוחדת, ועליו למצוא מעלה באביו ובאמו ולכבדם בליבו ע"י זה, כפי שכל אב ואם מוצאים מעלה בבניהם.
הגר"נ קרליץ ביאר את דברי החיד"א באופן אחר, שאם אדם הצילו מצרה גדולה או ממות לחיים או חילצו ממצוקה כספית וכיוצ"ב, הרי הוא מרגיש ומתייחס כלפיו ומכבדו כאילו הוא הגדול והוא הניצול הוא הקטן כלפיו, ואין לזה שייכות אם באמת הוא גדול ממנו במעלה או בחכמה, מפני שכלפי הטובה שעשה עמו הוא בטל כלפיו, והוא הדין בכיבוד הורים, שצריך להיות יחס של כבוד שאביו ואמו הם הגדולים והוא הקטן כלפיהם, כיון שהם הביאוהו לעולם וטרחו בו טרחות מרובות, וזה מחייב שהיחס אליהם יהיה ברגש של כבוד באופן שהוא מתבטל אליהם ונכנע מפניהם מפני שהם חשובים ממנו.
וכמו שהאדם מתנהג עם הוריו כך בניו יתנהגו עימו
מרן הגר"ח קניבסקי כתב בספרו 'ארחות יושר' שכיבוד אב ואם הוא מהדברים שנפרעים גם בעולם הזה, וכמו שהאדם מתנהג עם הוריו כך בניו יתנהגו עימו, וזה מהדברים שרואים גם בזמנינו.
וכתב שכללו של דבר כל מה שאדם רוצה שבניו יעשו לו יעשה הוא להוריו.
והמלמד שאל את החזו"א כיצד זכה למה שהגיע
פעם אחת הגיעה קבוצת תלמידים להיבחן אצל מרן החזו"א, היתה זו שעת חדוותא והמלמד שאל את החזו"א כיצד זכה למה שהגיע. השיב החזו"א בזכות כיבוד הורים ומורים. (מעשה איש).
החזו"א הורה שבחור המתכונן לנסוע לבין הזמנים חייב ללמוד הלכות כיבוד אב ואם בשו"ע יו"ד, ואין זה שונה מציווי חז"ל ששלושים יום לפני החג שואלים ודורשים בהלכות החג.
(מתוך מדור 'טועמיה' גליון לקראת שבת פרשת תולדות)