רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן – מגדולי חכמי וגאוני ג'רבה

הרב י. ארלנגר

 

ילדות ומשפחה

רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן נולד בשנת תקצ"ב (1832) באי ג'רבה, למשפחת כהן יהונתן המיוחסת, שמוצאה מאלג'יריה. אביו, רבי דוד, היה יהודי פשוט אך ירא שמים, שעל אף מצבו הכלכלי הדחוק, ראה בחינוך בנו לתורה את משאת נפשו. המסירות הגדולה של הוריו לחינוכו התורני באה לידי ביטוי בהקרבה יוצאת דופן, כאשר חסכו מפת לחמם כדי לאפשר לבנם ללמוד תורה. סיפור מופלא מילדותו מעיד על שקידתו העצומה: מדמי הכיס המועטים שקיבל מאביו, היה חוסך בקפדנות כדי לרכוש שמן להדלקת פתילה, שלאורה היה יושב ולומד עד השעות הקטנות של הלילה, כשכל בני הבית כבר נמו את שנתם.

שנות הלימוד המוקדמות

בשנות נעוריו המוקדמות, התבלט רבי סאסי בכישרונותיו המיוחדים ובתשוקתו העזה ללימוד התורה. ראשית לימודיו הייתה בג'רבה, שם זכה ללמוד מפי רבי כליפא עידאן, שהיה מגדולי חכמי העיר ומעמודי התווך של הקהילה היהודית באי. תחת השפעתו של רבי כליפא, החל רבי סאסי לפתח את דרך הלימוד הייחודית שתאפיין אותו בהמשך דרכו. בתקופה זו כבר ניכרו בו סימני גדלות, והוא נודע בקרב בני גילו כעילוי צעיר בעל הבנה עמוקה ויכולת ניתוח מרשימה.

התקופה בטוניס והשפעת העיון התוניסאי

בהמשך דרכו, ביקש רבי סאסי להרחיב את אופקיו התורניים ועבר ללמוד בטוניס הבירה. שם הצטרף לישיבתם של שני גדולי תורה: רבי יצחק צדיקא והרב מנחם מאזוז, שניהם מחכמי ג'רבה שעברו לטוניס כדי ללמוד את שיטת "העיון התוניסאי". תקופה זו הייתה מכרעת בעיצוב דרכו הלימודית. שיטת העיון התוניסאי, שהתאפיינה בניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, בחקירה יסודית של כל פרט ובהבנה מעמיקה השפיעה עמוקות על רבי סאסי. הוא לא רק הפנים את השיטה אלא אף פיתח אותה והעמיק בה, עד שנחשב לאחד ממוביליה המובהקים. נקודת מפנה משמעותית בחייו התרחשה כאשר הצטרף לישיבת הדיין והגביר רבי יצחק חורי, שנודעה בשם "עליית רבי יצחק חורי". ישיבה זו הייתה מהמובילות בג'רבה, ורבי סאסי מצא בה כר נרחב להתפתחותו התורנית. כישרונותיו המבריקים, התמדתו העצומה ואישיותו המיוחדת לא נעלמו מעיניו של רבי יצחק חורי, שראה בו את האדם המתאים להיות חתנו. הנישואין לבתו של רבי יצחק היוו נקודת מפנה נוספת בחייו, שכן חותנו דאג לכל מחסורו החומרי כדי שיוכל להתמסר לחלוטין ללימוד התורה, ללא דאגות פרנסה.

תחילת דרכו הציבורית

בתחילת דרכו הציבורית שימש רבי סאסי כשוחט ובודק (שו"ב), תפקיד שדרש דיוק, ידע הלכתי מעמיק ויראת שמים גדולה. אולם כישוריו המיוחדים והידע העצום שצבר הובילו במהרה למינויו כראש ישיבה. בתפקיד זה החל להרביץ תורה ברבים, כשהוא מיישם את שיטת העיון התוניסאי שלמד בצעירותו. שיטת הלימוד שלו, שהתאפיינה בבהירות, בעמקות ובשיטתיות, משכה אליו תלמידים רבים. הוא הצליח להעביר לתלמידיו לא רק את הידע התורני אלא גם את דרך החשיבה והניתוח המעמיק, וכך הפך למפיץ המרכזי של שיטת העיון התוניסאי בג'רבה.

בשנת תרכ"ח (1868), לאחר פטירתם של חמיו רבי יצחק חורי וגיסו רבי מנחם מאזוז, חל מפנה משמעותי נוסף בחייו כאשר מונה לאחד משלושת הדיינים בבית דינו של ראב"ד הרובע הגדול, רבי נסים ביתאן. בתפקידו כדיין התגלה כבעל שיעור קומה מיוחד, המשלב ידע תורני עצום עם חריפות מחשבה וראיית הנולד. במיוחד התבלט בבקיאותו בענייני גיטין, תחום הלכתי מורכב במיוחד הדורש זהירות ודקדוק רב. בתקופה שבה כיהן רבי רחמים חדאד כראב"ד, הוחלט בתיווכו של רבי כלפון משה הכהן להעביר את האחריות על סידור הגיטין לידיו של רבי סאסי, הכרה מיוחדת במומחיותו בתחום זה.

בשנת תרס"א (1901),  התמנה לראב"ד של הרובע הגדול בג'רבה. מינוי זה קיבל משנה תוקף כאשר הביי, שליט טוניסיה מטעם האימפריה העות'מאנית, מינה אותו לרב ראשי של ג'רבה כולה. אף שבפועל הרובע הקטן המשיך להתנהל תחת הנהגתו העצמאית של תלמידו, רבי משה זקן מאזוז, סמכותו של רבי סאסי הייתה מוכרת ומכובדת בכל רחבי האי. בתקופת כהונתו כראב"ד, הנהיג רבי סאסי שורה של תקנות חשובות שנועדו לחזק את חיי הדת והמוסר בקהילה. בין התקנות הבולטות היה האיסור על קיום פגישות בין חתן לכלה לפני נישואיהם, תקנה שהתקבלה ברובע הגדול אך עוררה מחלוקת ולא התקבלה ברובע הקטן. תקנות נוספות כללו איסור על מכירת יין כשר לגויים וקביעה שאין לסדר גט ללא נוכחות שלושה דיינים, תקנות שנועדו לשמור על צביונה היהודי של הקהילה ועל תקינות ההליכים ההלכתיים.

מאבקיו הציבוריים

אחד המאבקים המשמעותיים של רבי סאסי היה התנגדותו הנחרצת לפתיחת בית ספר "כל ישראל חברים" (כי"ח) באי ג'רבה. הוא ראה בחינוך המודרני שהציע הארגון איום על המסורת היהודית העתיקה של הקהילה ועל דרך הלימוד המסורתית.

סיפור מפורסם המעיד על אומץ לבו ודבקותו בצדק היה מאבקו בנשיא הקהילה היהודית (ה"שיך") בעניין גביית מסים שרירותית. כאשר הנשיא סירב לבקשתו לבטל את המס הבלתי צודק, ומושל ג'רבה התעלם מפניותיו, לא היסס רבי סאסי לנסוע לטוניס הבירה ולהתלונן ישירות בפני הביי. אישיותו המרשימה והצדק שבטענותיו השפיעו על הביי, שציווה להביא את נשיא הקהילה אליו כשהוא אזוק. בעקבות המקרה, מונה רבי רחמים מאזוז לנשיא הקהילה, צעד שסימל את ניצחון הצדק והיושר.

לצד פעילותו הציבורית הענפה, הותיר רבי סאסי אחריו מורשת ספרותית עשירה. חיבוריו העיקריים כוללים את "ברכת ה'" על הש"ס, "זכות יצחק" – ארבעה חיבורים מקיפים, ו"זרע יצחק" – שלושה חיבורים נוספים. ספרים אלו משקפים את עומק למדנותו ואת גישתו הייחודית בלימוד התורה. ארבעה ימים לפני פטירתו הספיק לסדר את ספריו לדפוס, אך לצערו לא זכה לראותם יוצאים לאור. ספריו יצאו לאור במספר מהדורות בירושלים ובג'רבה.

בערוב ימיו, מתוך דאגה להמשכיות מפעל חייו, מינה רבי סאסי את בן אחיו, רבי ציון הכהן יהונתן, מחבר הספר 'שערי ציון', כיורשו בדיינות, ואת תלמידו רבי יעקב הכהן גדישא כיורשו בתפקיד הראב"ד. בית הדין שלו, שנודע בשם "עליית רבי סאסי", המשיך לשמש כמרכז תורני חשוב בג'רבה עד פטירתו של הרב כלפון משה הכהן בשנת תש"י (1950). רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן נפטר ביום י"ט במרחשוון שנת תרס"ה (1905). גופתו נטמנה תחילה באי ג'רבה, ולאחר שנים הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונטמנו במושב ברכיה. הוא הותיר אחריו בת אחת, ז'אלו, שנישאה לר' יעקב כהן, ואח בשם ר' שושן.

זיע"א

ספרו "זכות יצחק":

 

ספרו "ברכת ה'":