הרב י. ארלנגר
ניכר היה ברבי ברוך כי נשמה גדולה ניטעה בו. הוא התברך בכישרונות מעולים, בתפיסה מבריקה ובזכרון חד. אולם מעבר לכל אלה היה בעל רגש עצום, נפש זכה, וחמלה עמוקה כלפי אחיו העניים. ממקום מושבו בבית הכנסת סמוך לאביו הגדול היה מתבונן בתפילות מלאות הדבקות של תלמידי החכמים. מתוך התבוננות זו קנה בנפשו חיבור רוחני פנימי עמוק. חרף גילו הצעיר הייתה תפילתו נסערת ונלהבת, כל גופו היה מזדעזע בבחינת "כל עצמותי תאמרנה", ועל לחייו גולשים היו רסיסי דמע רותחים.
בעוד חבריו משתעשעים במשחקי נעורים היה ברוך הצעיר עושה ימים כלילות בבית המדרש. כל מעייניו נתונים היו אך ורק לתורה הקדושה על דלתותיה שקד ובה רכש בקיאות מופלאה, תחילה בנגלה ובשלב מאוחר יותר גם בנסתר.
סיפורים רבים מעידים על מידותיו המיוחדות כבר בגיל צעיר. בהיותו ילד כבן תשע נפל למשכב. הוא שכב במיטתו מתפתל ביסורים וגניחותיו הדהדו בחלל החדר. כשנכנס אביו רבי יעקב מיד פסק מגניחותיו כאילו חלפו מכאוביו. שעה ארוכה שהה האב בחדר ולא נפלטה מפיו של ברוך אפילו אנחה קלה. כשנשאל על ידי חברו כיצד פסקו היסורים, השיב בפשטות: "דע לך ידידי, כי היסורים לא חלפו אפילו לרגע אחד. אולם כל עוד אבי היה בחדר לא יכולתי להאנח משום שהדבר היה גורם לו עגמת נפש!"
מקרה נוסף מלמד על הקפדתו במצוות כיבוד אב: פעם ביקש ממנו אביו שיביא לו משהו והוא התחמק בטענה שהוא עסוק. למחרת החליט לצום כל היום כתיקון על ביטול מצוות כיבוד אב. כך גם כשהשתתף בסעודת מצווה ונמנע מלאכול משום שיום קודם לכן דיבר בחריפות כלפי אדם שפגע בכבוד אביו בבית הדין.
את תורתו קיבל מרבותיו המובהקים: רבי חיים ברדוגו היה רבו בתורת הנגלה. ממנו קיבל את דרך הלימוד המיוחדת – חתירה בלתי מתפשרת לאמת תוך התרחקות מפלפולים דחוקים. רבי חיים משאש היה מתווה דרכו הרוחנית ומעצב אישיותו. הוא השפיע עליו שפע של יראת שמים טהורה והחדיר בו אהבת תורה במידה גדושה. מדי יום היה רבי חיים מתפלל עמם מנחה בישיבה ולאחר מכן מוסר שיחת מוסר שהייתה חודרת ללבבות. דבריו היוצאים מליבו הטהור היו חורשים תלמים עמוקים של אהבת תורה ויראת שמים בלב שומעיו.
ממנו גם קיבל את מנהג תיקון חצות. בכל לילה, מאז הימים בהם הסתופף במחיצתו של רבי חיים משאש במקנאס ועד לאחרית ימיו בארץ ישראל, נוהג היה רבי ברוך לקום באשמורת, לשבת על הארץ, ולומר תיקון חצות בדמע על גלות השכינה וגלות ישראל. מרבי יוסף אלקובי למד את תורת הסוד בצנעה ובחשאי, בעליית הגג של בית הכנסת, עד שנעשה בקי בכתבי הזוהר הקדוש, בספר התיקונים, ובכל כתבי האריז"ל.
עשרים שנות חייו הראשונות של רבי ברוך עברו עליו כשהוא מונח ראשו ורובו באוהלה של תורה ומקדיש את רוב עתותיו לעיונה ולימודה. שנים אלה היו תקופה של סער וסופה במרוקו. טלטלות רבות ומהפכות גדולות עמדו בשער ומקץ שנים לא רבות עתיד רבי ברוך עצמו להימצא בעין הסערה. אולם לעת עתה כל אלה פסחו עליו בהיותו מסוגר בתוך "עיר מקלט" שמאחורי חומות המלאח' ועסוק בבנין עולמו הרוחני. לימים יאמר כי שנים אלה שבהם יכול היה לקיים "שבתי בבית השם" ללא מעצורים ומפריעים הם שהעניקו לו את תעצומות הנפש לעמוד כצור איתן בפני כל הגלים השוצפים שעתיד היה לפגוש בחייו. (על פי קדוש וברוך – תולדות חייו)
הספר המומנטאלי על תולדות רבינו רפאל ברוך טולדאנו זצוק"ל – "קדוש וברוך":
