אלעזר גולדברג
תלמידי הישיבות חזרו אל בית תלמודם ושוקדים יום וליל בסוגיות הגמרא ויש מהם שחווים את הקושי הטבעי של תחילת הדרך, בהבנת מהלך הסוגיה על שלל הקושיות והתירוצים יחד עם דברי המפרשים. שוחחנו עם הג"ר פינחס מנחם דריימן שליט"א וביקשנו לשמוע דברי חיזוק על הדרך בה ניתן להתגבר על אותו קושי, דרך הידיעה שהעונג והסיפוק עוד יגיעו והוא לא יוכל להפסיק ללמוד.
ראשית כל, פותח את הרב דריימן את דבריו במאור פנים, יש לדעת שלא מוטלת עלינו החובה להשיג הישגים בתורה, כי אם להקדיש את הזמן והריכוז בתורה. לא כתוב 'רחמנא הישג וידיעה בעי' כי אם "רחמנא ליבא בעי". הקב"ה דורש מאיתנו לרצות לעשות רצונו ורצונו הוא שנלמד את התורה ביגיעה.
בספרים הקדושים מובא: "אין הקב"ה מונה דפין אלא שעות", כי איכות הלימוד חשובה לאין ערוך יותר מכמות הדפים הנלמדים. יכול להיות אדם שסיים את כל הש"ס אבל הוא קרא אותו בגירסה, עם הבנה מינימלית… אדם כזה אינו מתקרב לדרגתו של מי שהתייגע שבועות וחודשים על הבנת כמה שורות בגמרא. כי העמל הוא שמגדיר את מעלתו של האדם באמת!
לפני שנים רבות אירע מעשה בארה"ב באדם יהודי שהיה רחוק משמירת מצוות ועסק באומנויות לחימה שבנו החל להתקרב ליהדות והחל ללמוד גמרא בישיבה. האב שראה שבנו חוזר בכל יום אל הבית בשמחה כשכולו קורן מאושר, התעניין בפני הבן על מעשיו בישיבה ומה כל כך משמח אותו שם. הבן הסביר לאב שלומד גמרא והלימוד הזה גורם לו לשמחה פנימית שאינו יכול לתאר במילים. האב המתאגרף הסתקרן והחליט ללכת לבדוק את הענין לעומק. יום אחד הוא הגיע אל הישיבה בהפתעה וביקש מבנו שילמד איתו גמרא… בתחילה ניסה הבן להניא את אביו ואמר לו: אבא, זה לא בשבילך, השפה של הגמרא היא ארמית הקשה להבנה והחומר מורכב מאוד. אך האב התעקש ואמר לבנו: אתה סיקרנת אותי ולכן החלטתי לקחת את הענין כאתגר אישי, בבקשה תאתגר אותי ותבדוק אם אני מסוגל ללמוד גמרא כפי שאני מסוגל להתאגרף… כך התחילו האב והבן ללמוד יחד, בעמל גדול, בקושי אמיתי להבין כל מילה וכל שורה, אך בקביעות יומיומית ללא ויתור ודילוג. ההספק השבועי שלהם היה שורה אחת בגמרא ולאחר שנה שלמה של ידיעת התורה הם סיימו דף שלם של גמרא.
האב שהתרגש מאוד מסיום הדף, ביקש מבנו לערוך יחד מסיבת סיום… אך הבן ניסה לבטל את הענין בטענה שלא עורכים מסיבה על דף אחד אלא על מסכת שלימה לכל הפחות. אך שוב האב התעקש ולאחר דין ודברים החליטו לשאול את עצת גדול הדור הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל. הם סיפרו לרבי משה את סיפורם ושטחו בפניו את טענותיהם. רבי משה התרגש מאוד לשמע הדברים ופסק מיד שיערכו מסיבה מפוארת והוא יבוא להשתתף בה!… בזמן מסיבת הסיום רבי משה נשא דרשה שהמסר המרכזי שלה היה שאצלנו ביהדות לא סופרים הישגים אלא מאמץ.
אך בכך הסיפור לא נשלם. לא עברו כמה ימים בודדים מאותה מסיבה והאב – המתאגרף העמל בתורה – נפטר. כששמע זאת הגר"מ פיינשטיין, אמר: עליו ניתן לומר 'יש קונה עולמו בדף אחד של גמרא'! היהודי הזה למד דף אחד בלבד, אך אותו דף שלמד ביגיעה גדולה הוא שיפתח לו את כל שערי גן עדן!
לימוד הגמרא אכן מלווה בקושי ועמל רב, אולם דוקא היגיעה היא שמביאה לבסוף לתחושת סיפוק אדירה ושמחה פנימית רוחנית מתחילה לפעפע בלומד. או אז, כאשר יזכה לידיעת התורה לאחר שנות הקושי והצער, יתקיימו בו דברי מרן החזון איש באגרותיו שאמנם הוא ימשיך ללכת בין אנשים ולהידמות לבן אדם, אבל באמת הוא יהיה כמלאך הדר עם בני תמותה, יחיה חיי אצילות ויתרומם מעל כל תהילה!