סיפר הרה"ג רבי יעקב שיש שליט"א, כפי שמובא בספר אוצרותיו 'לרומם':
בחור יתום נכנס לרבי מגור בעל ה'פני מנחם' זצ"ל ובכה על חייו הקשים והחשוכים ומלאי ההתמודדויות, 'רב'ה אני מרגיש שמשמים שמים לי מקלות בגלגלים', קרא הבחור ופרץ בבכי קורע לב.
ה'פני מנחם' הביט בחמימות לעבר הבחור ושאל אותו בנועם: 'יודע אתה מה ההבדל בין רכב רגיל לבין טנק? רכב רגיל נוסע במהירות גבוהה. לעומת זאת, טנק זוחל בצורה איטית. הטנק לא מסוגל להגיע למהירות של רכב רגיל, משום שעל גלגליו מורכבות שרשראות פלדה כבדות, המאיטות את קצב נסיעתו. אבל למרות שהטנק לא מסוגל להאיץ למהירות גבוהה, הוא מסוגל לצלוח מכשולים ולנסוע על גבי קרשים, ברזילים וסלעים. לטנק יש כוח אדיר בזכות השרשראות הרומסות את כל הניצב בדרכו, ומאפשרות לו להתקדם הלאה בתנאי שטח קשים.
אתה טוען שתוקעים לך משמים מקלות בגלגלים, אבל האמת היא שהקב"ה לא תקע לך מקלות, אלא הרכיב לך שרשראות. אמנם אתה לא מתקדם במהירות, אבל יש לך כוחות אדרים ואתה מסוגל להגיע לפסגות אדירות'.
דווקא מתוך הנסיונות והקשיים, האדם מפתח תלות באביו שבשמים. דווקא כשאדם ניצב בפני אתגרים ומכשולים, הוא מתחזק באמונה, בביטחון, בתפילה, ביראת שמים ובתיקון המידות. הקשיים גורמים לו לפתח קשר אישי ורגשי עם הבורא יתברך ולהעפיל לדרגות עצומות.
כיצד גבר החייל על חוטפיו?
חייל מיחידה סודית מובחרת עמד בטרמפיאדה נידחת, ועלה על טנדר בלתי מוכר, בניגוד להוראות הצבא. כעבור שניות הוא הבחין שארבעת נוסעי הטנדר הינם בעלי חזות ערבית. החייל המבועת ניסה לקפוץ מהרכב אבל הוא איחר את המועד. הנוסעים התנפלו עליו במהירות, כפתו את ידיו ורגליו, השליכו אותו על רצפת הרכב ודרכו עליו באכזריות.
החוטפים הובילו את החייל לבית מסתור בפאתי ג'נין, ודרשו ממנו למסור מידע מודיעיני אודות היחידה בה הוא משרת. כשהחייל בחר בשתיקה החלו החוטפים להתעלל בו, בנסיון לחלוב ממנו את האינפורמציה במכות ובחבטות. החייל עבר סידרה של עינויים נוראים שהיו מעבר ליכולת סיבלו. הוא הרגיש שעוד רגע הוא פותח את פיו ומתחיל לזמר כמו ציפור שיר. אבל אז ארע מאורע בלתי צפוי, שנתן לו את הכח לעמוד בעינויים ולנצור את לשונו.
כשהחוטפים ראו שהחייל מתעקש לא למסור בדל מידע, הם שחררו אותו מכבליו והזדהו בתור חוקרים חשאיים מהשב"כ. התברר כי היה זה מבחן, שנועד לוודא שהחייל מסוגל לעמוד בעינויים בלי למסור מידע מסווג, שיסכן אותו ואת חבריו ליחידה. חוקרי השב"כ היו אחוזי התפעלות מעוז הנפש של החייל, שעמד בעינויים בגבורה ולא פצה את פיו. 'איך עמדת בזה? הרי כמעט נשברת? מה נתן לך את הכח לבלום את הפה?'
החייל השיב בגילוי לב: 'תוך כדי העינויים הבחנתי מזוית עיני, ששניים מכם פוסעים הצידה ומסתודדים ביניהם בעברית. הבנתי שאני נמצא במבחן ואתם מתחזים למחבלים, במטרה לבדוק את יכולת העמידה שלי בתנאי שבי. כך קיבלתי את הכוחות להמשיך הלאה ולעמוד במבחן בהצלחה'.
כשאדם יודע שהניסיון הניצב בפניו מגיע מאת הקב"ה, שרוצה להיטיב לו ולרומם אותו, הוא מקבל את תעצומות הנפש לעמוד בניסיון בגבורה. על זאת אמרו חז"ל: "נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה, נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, כנס הזה של ספינה".