הנהגות שונות המלמדות על חביבות מצוות ישיבה בסוכה ומצוות ארבעה מינים מובאות בספר 'ארחות רבנו' אודות הסטייפלר זצ"ל:
אחד מתלמידיו סיפר כי בשנת תשל"ב הציע לו אדם להסיע אותו בהושענא רבה ברכבו לכותל המערבי. הוא שאל את הסטייפלר אם רצונו להצטרף לנסיעה זו, אך הוא מיאן וטעמו עימו: חבל לו להפסיד כל רגע ממצוות סוכה…
'אני נסעתי' – המשיך התלמיד לספר – 'אלא שבאמצע הדרך התקלקלה המכונית ונאלצנו לשוב כלעומת שבאנו. כשסיפרתי לו על כך אמר לי: 'כך טוב יותר, משום שהצלחת להרוויח עוד פרק זמן של מצוות סוכה!'…
ביציאתו מן הסוכה נהג הסטייפלר לנשק את הדפנות מרוב חביבות של מצוה!
חביבות זו ניכרה גם כלפי ארבעת המינים – הסטייפלר לא הניח את הלולב על הריצפה גם בעמידה והקפיד תמיד להניחם על שולחן או על גבי כסא, באומרו כי מצוות לא מניחים על הריצפה.
הנהגה מעניינת נוספת שניכרה בבחירת ארבעת המינים, שבה הבחין אותו תלמיד כמה וכמה פעמים, היתה כאשר בחר אתרוג ושילם עבורו, ולאחר מכן נמצא עבורו אתרוג מהודר יותר – תמיד היה מעדיף את הראשון שלקח ושילם עבורו, גם אם היה פחות מהודר, וזאת, על אף שבעל האתרוגים היה רוצה שיחליף ויקח את המהודר יותר.
(ומתוק האור – סוכות)