הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א | 'בטחוני בצורי'
היה זה לפני כמה שנים טובות… מוצאי שבת סליחות, בקלויז הגדול של חסידי באיאן בירושלים.
בית המדרש עמוס מפה אל פה. עקב העומס הרב הוכרז על ידי הגבאים במערכת ההגברה כמה וכמה פעמים כי מקומות הישיבה המצומצמים, מיועדים אך ורק לאברכים ומבוגרים. [היה זה בטרם ההרחבה הרבתית של הבנין והמצב היה דחוק מאד בחורים וילדים מתבקשים לעמוד במקומות שיועדו להם. באופן כללי הציבור ממושמע, והבחורים עמדו כולם במקומות שיועדו להם.
ברם, שני ספסלים לפני עמד בחור צעיר ותפס את מקומו בשולחן המיועד למבוגרים. הבחור עשה רושם של בחור חשוב, רציני וירא שמים… זה היה משונה בעיני, ומצאתי את עצמי מהרהר בין קטע לקטע בסליחות: מה גורם לבחור לתפוס מקום שמיועד לאדם מבוגר, ולנהוג בניגוד להוראה הברורה שהוכרזה שוב ושוב ולא ניתן היה לפספס אותה? שמא הבחור נכה חלילה? לא, הוא נראה בחור בריא ותוסס…
אולי הוא בדיוק חולה, או שמא סובל ממיחוש כלשהוא ברגליו? אבל הוא עמד במשך כל הסליחות! אז התמיהה מתעצמת… לשם מה הוא תפס מקום ישיבה אם הוא עומד? התאמצתי למצוא צד זכות להתנהגותו ולא עלה בידי. בסיום הסליחות הרהרתי כי מן הראוי שפשוט אגש ואשאלנו, מה ראה על ככה? אם לא עלה בידי לדונו לכף זכות, לפחות אקיים מצות תוכחה.
כעת רבותי, נעצור כאן ונעשה תרגיל מחשבתי קטן: האם אנו יכולים לשער למה הבחור נהג כפי שנהג? קשה מאד… נדרש כאן כושר המצאה מיוחד. האם הגיוני שהבחור פשוט עז פנים? לא ולא! בחור מן השורה אינו מעונין לגזול מקום של מבוגר בשעת הסליחות, ולו משום שעיני כל הסובבים מופנות אליו… זה פשוט לא הגיוני! אלא מאי? הראש הקטן שלנו לא מוצא תשובה מיידית, ואז הוא אץ להאשים….
אז ההגיון והיושר הוא לדון לכף זכות, גם אם עוד לא מצאנו את התשובה המדויקת!
ובכן, לא אשאיר אתכם במתח… ניגשתי אל הבחור ושאלתי אותו בנחת מה ראה על ככה, לתפוס מקום ישיבה? הבחור לא נדרש אפילו לענות… הוא החווה באצבעו כלפי מטה לעבר הספסל… ואני הבטתי וחשתי את האדמה רועדת מתחתי… כמה פשוט; בספסל היה חסר מושב! איש לא יכול היה לשבת שם, והבחור ניצל את המקום הריק כדי לעמוד שם!
אז לא יכולתי לנחש את זה, אבל לדון לכף חובה – היה פשוט חסר היגיון!
לתגובות הערות ובקשת הצטרפות/הסרה: com.gmail@5834817