שאלה: נרדם בראש השנה ממנחה ועד למחרת בבוקר, שהוא צום גדליה, והרי ביו״ט אפשר להבדיל רק יום אחד (משנ״ב ס׳ רצ״ט ס״ק ט״ז), ובלילה אי אפשר להבדיל. איך יבדיל בצום גדליה?
תשובה:
א. היות שכל ישראל ערבים זה לזה, ואע״פ שיצא מוציא, ולכן יבקש מאחד שלא צם שיבדיל עבורו וגם ישתה את כוס היין (בעל 'שבט הלוי' זצ״ל).
ב. ועצה נוספת, שהוא עצמו יעשה הבדלה ויתן את הכוס למי שלא צם, והוא יוציאו בברכת ״הגפן״, ועי״ז יספיק שתיית חברו עבורו (הגר"נ קרליץ זצ"ל, ועי׳ משנ״ב ס׳ רע״א ס״ק ס״ט).
ג. אם לא מוצא מישהו, יעשה הבדלה כשתי דקות לפני שקיעה ויאמר ברכת ״המבדיל בין קודש לחול״ על הכוס, ולא ידבר ולא יפסיק, ולאחר עשרים דקות יברך ברכת ״הגפן״ וישתה את הכוס.
צום גדליה
מתענים למחרת ראש השנה, והוא תענית ציבור (שו״ע ס׳ תר״ב ס״א). אדם החושש שתעניתו בצום גדליה עלולה לגרום שלא יוכל להתענות ביום הכיפורים, פליגי בזה הפוסקים יש שסוברים שיש לו להתענות בצום גדליה (״אשל אברהם מבוטשאש״ סי׳ תרי״ב, ושו״ת ״להורות נתן״ ח״ח סי׳ ל״ב), ואם ביוה״כ לא יוכל להתענות נחשב לאנוס ופטור (עי׳ ״שדה חמד״ מערכת יוה״כ ס׳ ג׳ ס״ק י׳).
אולם הרבה נוטים כהפוסקים, שעדיף שלא יתענה בצום גדליה, בכדי שיוכל לצום ביום הכיפורים שהוא תענית דאורייתא (שו״ת ״הלכות קטנות״ ח״א ס׳ ר״צ, שו״ת ״ציץ אליעזר״ ח״י ס׳ כ״ב. וע״ע שו״ת ״באר משה״ ח״ח ס׳ ל״ד שהעולם נהגו להקל ולא להתענות, ואם הכוונה לשם שמים בכדי שיכול לצום ביוה״כ אין גוערין בו).
"עננו"
קטן שלא מתענה לא יאמר ״עננו״ (דלא שייך לחנכו על אמירת ״עננו״ כיון שגם בגדילתו מי שלא מתענה אינו אומר ״עננו״). אבל קטן שמתענה שעות ומתפלל מנחה לפני האכילה, אפשר לחנכו לומר ״עננו״ (שו״ת ״שבט הלוי״ ח״ח ס׳ קל״ג).
שכח "עננו"
מעשה בש״ץ ששכח ״עננו״ בחזרת הש״ץ. אם נזכר קודם שסיים ברכת ״רפאנו״ לפני שאמר ״ברוך אתה ה׳״, חוזר לברכת ״עננו״, ואם נזכר לאחר ״ברוך אתה ה׳ ״ אינו חוזר אלא אומר ״עננו״ בשומע תפילה כיחיד. ואם גם שם כבר סיים ברכת ״שומע קולנו״, אינו חוזר כלל (שו״ע סימן קי״ט סעיף ד׳ ומשנ״ב ס״ק ט״ז).
עשרת ימי תשובה
שכח "המלך הקדוש"
שאלה: שכח לומד "המלך הקדוש" ונזכר בברכת "אתה חונן" וחזר לברכת "אתה קדוש", והמשיך עד הסוף, האם יצא או לא?
תשובה: בדיעבד לא יצא (שהרי חייבוהו לחזור לתחילת שמו״ע), ויש לו לחזור ולהתפלל (וכדאי להתנות שאם יש צד שהוא כבר יצא, שיהיה תפילת נדבה).
אמירת תחנון בסליחות כשיש חתן או בעל ברית
שאלה: כשיש סנדק, בעל ברית או חתן בשעת אמירת סליחות, האם אומרים תחנון בסוף הסליחות?
תשובה: אם הסליחות לפני עלות השחר בודאי אומרים תחנון, שעדיין אין זה זמן הברית, ואם זה לאחר עלות השחר ועדיין קודם נץ החמה (כמו שמצוי לאלו שמתפללים ותיקין), נחלקו הפוסקים בזה (ה״פתחי תשובה״ או״ח סי' תקפ״א מסתפק בזה), ויש סוברים שיאמר תחנון כיון שלכתחילה אין מלין (״אלף המגן״ ס״ק ל״ח), ויש סוברים שמעיקר הדין זה נחשב ליום ולא יאמר (שו״ת ״בצל החכמה״ ח״ד ס' קמ״ו), ויש סוברים שתמיד יש לומר תחנון, שזה חלק מעצם הסליחות המקובל, ואינו מתבטל בשום פנים גם כשיש חתן או בעל ברית, וכעין שמצינו בערב ראש השנה שאין אומרים תחנון בתפילה, אבל בסליחות אומרים (שו״ת ״לבושי מרדכי״ או״ח ס' רכ״ו, שו״ת ״שבט הלוי״ ח״ד ס' נ״ב). וכמו בערב ר״ה שכתב המשנ״ב ס״ק כ״ג, דמשום שרוב פעמים הוא בלילה, לכן אומרים תחנון גם כשהסליחות ביום, ה״ה לגבי ברית מילה.
סליחות לפני חצות עם שאינם שומרי תורה ומצוות
שאלה: המקרב חילונים, ואם יאמר סליחות בתשע בערב הם ישארו ויאמרו עמו, אבל אם יחכה עד לאחר חצות כדי לומר סליחות, הם לא יגידו כלל, מה עדיף?
תשובה: בוודאי עדיף לומר מוקדם, כדי שלפחות יאמרו (אע״פ שזה לפני חצות), דאל״כ לא יאמרו כלל (הגר״ח קניבסקי זצ"ל)
סגולה לפרנסה
שאלה: האם יש איזה סגולה שאפשר לעשות לצורך פרנסה?
תשובה: בתחילת השנה מחפשים כל מיני סגולות לפרנסה ומצוה לפרסם מה שכתב ה״חפץ חיים״ (ספר ״שמירת הלשון״ שער הזכירה פרק ח'), בשם ״ספרים הקדושים״ שהמספר לשון הרע מזונותיו מתמעטים כנחש שנתמעטו מזונותיו, עי' שם. וא״כ יש סגולה נפלאה להתחזק בשמירת הלשון, ואז יזכה ל״אוהב ימים לראות טוב״.
יישר כח על התכנים הנפלאים והמחכימים