תצפית לא שגרתית לתוככי ה"קונוונשן" העולמי של ארגון התורה 'דרשו' במלאת  20 שנה לפעילותו

שלמה הלוי – קונטיקט, ארה"ב

בשבת אחר הצהריים, בנבכי מסדרונות המלון שבו תתקיים ועידת דרשו, הכל רוחש, לא, אין כאן הפסקת צהריים ואין 'מנוחה', זה 'דרשו', יש מגון רחב מאד של שיעורים בחדרים שונים הפזורים ברחבי המלון, יש בית מדרש רחב ידיים ששם יושבים ה'דירשוניקים', לומדים, פשוט לומדים.

אנחנו פוגשים במסדרון את ה'טעלזער ראש ישיבה' הגאון הגדול רבי יצחק סורוצקין שליט"א שעושה את דרכו לאחד מחדרי השיעורים, אברהם אבינו מוגדר אצלינו כאיש 'חסד' – הוא שח לי תוך כדי הליכה, אבל אברהם אבינו היה קודם כל גדול ראשי הישיבות בעולם היהודי  – היו לו ארבע מאות פרקים בגמרא עבודה זרה, לנו יש רק 5 פרקים.

אברהם אבינו חידש את המושג של 'עול תורה' ממשיך רבי יצחק ושוזר ראיות בדבריו. אתה מבין הוא אומר, זה דרשו בשבילי, 'עול תורה', אין סדר ואין זמן ואין גבול ואין שיעור ואין תחום ואין הגבלה, יש רק עול תורה שהוא המהות של האדם היהודי.

***

תצפית לא שגרתית לתוככי ה"קונוונשן" העולמי של ארגון התורה 'דרשו' במלאת  20 שנה לפעילותו. "שבת חיזוק ללומדי תורה" שהתקיים במלון 'קראון פלאזה', סטמפורד – קונטיקט, ארה"ב. האיכות שבכמות – הכמות שבאיכות. משל ונמשל…

בהדי פניא דמעלי שבתא – שבת קודש פרשת 'שמות' תשע"ז – ממהרים מאות האברכים אל ה-Tent , אהל הענק שהוקם בעיבורו של חניון המלון. אתה מפלס דרכך לשם, אך לא מצליח למצוא את האהל. מאות מקומות תפילה – יש. היכל תפילה מפואר ומחומם – יש. מואר באור יקרות עם נברשות משתלשלות מהתקרה – יש.

אך אתה תוהה: להיכן נעלם האהל עצמו?

מעל 2000 משתתפים יוצאים ובאים, כל אחד מהם – חכם המכיר את מקומו. שלטים ממוספרים, עם שמות אלפוניים, מכוונים איש איש ליעדו. והיעדים משתנים ברצף, סעודה שלישית לא מתקיימת היכן שהתקיימה הסעודה השנייה, כשם ששיעור 'דף היומי' לא מתקיים במקום ה'עונג שבת'. לכל אירוע מקום וזמן משלו, הכל משתנה מחד גיסא – והכל כל כך מסודר מאידך גיסא. מתקתק כמו שעון שווייצרי שלעולם לא מתעייף.

ואתה תוהה: מי הפך בבת אחת את כל מאות המשתתפים ממוצאים שונים ל"ייקים"?!

***

בתחילה, זה נראה מעשה חושב מורכב ומסובך, אך בחכמה שלאחר מעשה קלטנו שהעיקרון בעצם פשוט: אם הכל מתוכנן מראש – הכל אפשרי. כך, ורק כך ניתן להתגבר על כל כמות, וליצוק בה את מלוא האיכות!

מאות אנשי הצוות לא נאבדים בסבך האירועים והמיקומים השונים, מהסיבה הפשוטה: לכל אחד מהם נרשם מראש בספר מה תפקידו, היכן ומתי. באופן שכזה, גם אם היו במשך השבת   20,000 משתתפים הכל היה מטקטק. הכמות לא הייתה פוגמת באיכות כמלוא הנימה! זה לא מסובך – זו רק שאלה של חשיבה ותכנון מוקדם.

כמו כן, אף אחד מהמשתתפים לא הפך ל"יקה", הסדר המדהים ששרר במהלך כל השבת הוא תוצאה של דבר אחד: כל אחד ידע מראש מה מצופה ממנו. מהיכן הוא בא ולהיכן הוא הולך. זה לא מסובך – זו רק שאלה של חשיבה ותכנון מוקדם.

***

אם תמצי לומר  כל זה אינו אלא משל ענק, לנמשל הענק יותר:

כך –  אבל בדיוק כך – התרחשה 'מהפכת דרשו' ברחבי עולם התורה: בסעודת שבת יושב לימינך "א ש"ס איד", אברך לפי גילו. אדם שיודע את כל ששת הסדרים גמרא רש"י ותוספות ישר והפוך.

ואתה תוהה: איך הוא התגבר על "המרחב הענק"? איך הוא לא הלך לאיבוד בין אלפי הדפים? והתשובה פשוטה: הוא עמל בתורה  באופן מסודר ומתוך תכנון מוקדם. ללא ספק; הוא לא הפך לבקי בחדרי תורה באמצעות "פטנט" – אלא באמצעות עמל ויגיעה אין סופיים, אך אם לא היו העמל והיגיעה הללו מתוכננים ומסודרים – היה עלול חלילה לקצור רוח. משהשכיל לסדר את לימודו, ולהבחן על החומר תמידין כסדרן, הגיע לאן שהגיע!

אלו המילים ששמענו בדרכינו מתפילת שחרית לסעודת השבת מפי אברך ממוצא חסידי, תלמיד ישיבת לייקוואד, שלשאלתינו מה הביאו לשבת זו, הוא מספר ששנים רבות ציפה לפרי בטן ובעצת רבותיו קיבל על עצמו להצטרף ל'קנין ש"ס של דרשו ולהפוך ל'ש"ס איד', בנו הקטן נולד בשנה שעברה, מבחינתו – זה ה'קידוש האמיתי' כאן בשבת.

מי ש"הניח את האצבע" בפרהסיה על נקודה זו, היה רבינו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצ"ל שאמר:    "אצלנו לומדים בלי סדר – ולכן איננו יודעים"- – –

אז זו אם-כן עצתו המעשית: ללמוד עם סדר – ולדעת! כן. לדעת את הש"ס כולו מברכות ועד נדה ישר והפוך! ובמילה אחת: להיות 'אַ ש"ס-איד!' או לעמול באופן מסודר על סוגיות ההלכה, מראשית שיתיה הפנימיים ועד אחרון עליה האחרונים, ולהפוך ל"מארי הוראה"! – לאחר שימוש אצל פוסקי הדור כמובן. זה לא חלום. זו מציאות אותה מימשו מאות רבות של אברכים.

האימרה המקובלת והידועה ביותר בין משתתפי תכניות דרשו השונות היא: לא האמנתי שאצליח, לא האמנתי שאני יכול, אך הנה, עם ספר מסודר, בתכנית מופלאה, בעקביות ובכוח רצון בלתי נדלה, הופכים בני משפחת דרשו ליודעי ש"ס, ליודעי הלכה, ליודעי שינון וחזרה, למעמיקים בעיון 'קנין הלכה' ולרוכשים היקף בלתי נתפס במכמני התורה.

זה האברך מהעיירה 'דיל' בניו ג'רזי שהחליט להצטרף ל'קנין הלכה' –  והוא מסביר לנו שבמסגרת לימודיו הוא גם מבצע 'שליחויות' בקהילות שונות, מוסר שיעורי תורה לבעלי בתים ולמבקשי ד', אני רואה את הצימאון שלהם לשמוע פסקי הלכה דווקא בענייני עסקיהם, שאלות בהלכות ריבית ובענייני מסחר, החלטתי ללמוד 'קנין הלכה' לעשות שימוש ולהיות מורה הוראה, אני מרגיש שזה צורך גדול בעולם שלנו כאן.

***

בפינה צדדית של 'אוהל התפילה' הגדול שנבנה בחצר המלון, אנו מבחינים ביהודי שעושה רושם שדווקא אינו נמנה בין האברכים, 'ומה כבודו מחפש בשבת זו' – אני שואל – ומייד מבין שיהודי זה מהנדס בכיר מדטרויט, אני חבר בכולל הבעלי בתים של דרשו בדטרויט  – הוא שח – כבר   15 שנה שאנחנו לומדים כל יום, מתחילים ב6 וחצי בבוקר, מדוע שלא תבוא לבקר אצלינו, הוא מיד גם מציע, אנחנו מסיימים בקרוב את הש"ס בעיון וכן ברור אנחנו בדרשו ועושים גם מבחנים.

המכנה המשותף של כל תכניות הלימוד, היא סלילת דרך לצמיחה. הסרת מוקשים מחד גיסא וריצוף הדרך מאידך גיסא. אין ספק שאת הדרך עצמה עושה הלומד בכוחות עצמו, אך הסלילה, הריצוף ו"שלטי ההכוונה" ממריצים אותו לצעוד בבטחה בדרכה של תורה על למיצוי מכסימלי של כוחותיו במסילה העולה בית קל!

***

והיו שם האברכים ששאלתי אותם למעשיהם ולסיפורם האישי ואין להם סיפור, פשוט נפשם חשקה בתורה – וילכו אחריה. ובעיניי, זה דווקא הסיפור האמיתי של השבת הזאת, הסיפורים שאין סביבם סיפורים, רק חשקת תורה אדירה, בני משפחת דרשו הגדולה, המשפחה הגדולה ביותר בעולם היהודי, שמצודותיה פרושות על עשרות מדינות בחמש יבשות.

הם הם שהופכים את הכמות לאיכות!- – –