כשסיימו לאכול הוא פנה אליהם ואמר להם: 'בחורים יקרים, אני יכול לדעת בדיוק מי גדל בבית שומר תורה ומצוות ומי לא'. וככה הוא התחיל להגיד: 'אתה גדלת בבית כזה וכזה. אתה גדלת בבית כזה וכזה'

הרה"ג ר' ישראל רוט שליט"א

ה'שם משמואל' אומר לימוד גדול לכל אדם להשגיח היטב על ה"ראשית" שלו וכגון כשיגיע לגיל י"ג שהוא ראשית בואו לכלל מצות צריך להיזהר מאוד בקיומם, וכן בשעת נישואין שהוא תחילת תקופה חדשה צריך להשגיח היטב על ראשית נישואיו, וכן בכל שנה ראשית השנה שהוא ראש השנה יום הכיפורים וסוכות צריך לעסוק בתשובה ודביקות בהשי"ת, כדי שיימשך אחר זה כל השנה כולה.

יש סיפור מדהים. מה זה הכוח של ראשית? מה זה הכוח של תחילה? כאשר אתה מחדיר את זה בתחילת החיים של הילד שלך. אבא מחדיר לילד שלו בתחילת החיים.

תקשיבו טוב.

היה מעשה לפני כך וכך שנים, בתקופה שהתחילה להשתולל מגפת ההשכלה בארצות אירופה, לצערנו הרבה בחורי ישראל פרקו עול ועזבו את דרך התורה, רחמנא ליצלן. מורי ורבותי, ביום מן הימים היה אחד מגדולי ישראל שהיה צריך לנסוע ברכבת עם המלווה שלו. הוא עלה לקרון, מולו ישבו קבוצה גדולה של בחורים שירדו ל"ע מן הדרך.

כשהגיע זמן האכילה הוציא אחד מהחבורה הזאת תיק וחילק לכל אחד פרוסות לחם וממרח ריבה או גבינה. אותו אדם גדול ישב ממולם והתבונן באכילה שלהם. וכשסיימו לאכול הוא פנה אליהם ואמר להם: "בחורים יקרים, אני יכול לדעת בדיוק מי גדל בבית שומר תורה ומצוות ומי לא." וככה הוא התחיל להגיד: "אתה גדלת בבית כזה וכזה. אתה גדלת בבית כזה וכזה. אתה גדלת בבית כזה וכזה, אתה גדלת בבית כזה וכזה". והם היו בהלם, הם היו ממש בשוק. "איך הרב יודע?"

וזה היה קידוש השם גדול, ממש קידוש השם גדול. ראו עליהם איך שהם מתחברים לקדושה, מתחברים לקדושה, מתחברים לרוחניות.

אחרי שהם ירדו, שאל המלווה את הרב: "כבוד הרב, מאיפה אתה ידעת את זה? בוא לא נדבר על רוח הקודש, מאיפה ידעת את זה?"

אמר לו הרב: "פשוט מאוד, כל אחד קיבל לחם עם משהו טעים, עם ממרח טעים. נורמלי, בן אדם לוקח קודם כל את הממרח, ואחר כך לוקח את הלחם, כי הממרח יותר טעים. שמתי לב שישנם בחורים שלקחו את הלחם ושמו את הממרח בלחם וככה הם אכלו. ויש כאלו שאכלו קודם כל את הממרח ואחר כך את הלחם.

והתבוננתי בעצמי מה ההבדל. פשוט מאוד, זה שהכניס את הממרח בלחם, ההרגל שקיבל הוא שהוא זכר מהבית שלו שהיו מכינים את הממרח, שמים בתוך הלחם. ולמה? בשביל ברכת המוציא. אז עשו את הלחם, אז שמו את הממרח בלחם, ואז הוא ברך המוציא ובזה נגמר הסיפור. אז הושרש אצלו שממרח שמים בלחם וככה אוכלים. אלו שגדלו בבית לצערנו לא של שומרי תורה ומצוות, הם לא הורגלו לשום דבר. אז אוכלים פשוט את מה שהכי טעים, אז הממרח קודם כל. את הממרח יאכלו, ואם יישארו רעבים יאכלו את הלחם. אבל אלו שהושרש אצלם בגיל קטנות ששמים ממרח בלחם, הם המשיכו את זה באופן טבעי במהלך החיים שלהם.

מוריי ורבותיי, כמה זה חשוב. כל אבא ואבא או כל רב ורב שיש לו תלמידים צעירים, אבא שיש לו ילדים, כמה חשוב שתחדיר רוחניות, עוד רוחניות. וכל דבר שאתה מחדיר בראשית של החיים שלהם, זה דבר שיש לו השפעה למהלך כל החיים.

(קול הלשון מסרים קצרים פרשת כי תצא)