הרב משה מיכאל צורן שליט"א
'זכות אבות' – בכך תולה הרב יצחק רוזנגרטן שליט"א, את הסיבה לזכות הגדולה בה זכה: לחיות בצלו ובקרבתו של האילן הגדול, מרן רשכבה"ג הגאון רבי אהרון יהודה ליב שטיינמן זצ"ל, בעל 'אילת השחר', ולזכות לשמשו בקודש במשך קרוב ליובל שנים, כאשר מרן זצוק"ל מרעיף עליו עבותות אהבה.
ביצירתו של הרב רוזנגרטן – 'איש האמת', הוא מביא את דעתו של רבינו הגדול ואמרותיו במגוון נושאים. וכך הוא מספר: "דברים רבים שמעתי מפיו ולמדתי ממנו, היו שעות שקיבלתי את רשותו להקליט את דברותיו, ממילא כי 'בהטעימו כל רגע ורגע מקליטים בשמים'… ואכן הקלטתי את דברותיו בין מילי דשמיא ובין שיחת חולין הצריכה לימוד, ובין בשאלות הרבות שזכיתי להיות שליח ציבור מכל קצוות תבל, לבקש עצה וחכמה מפי מרן זצ"ל בכל תהלוכות החיים. אמנם לא הכל אפשר להעביר הלאה, אבל מה שכן אפשר ללמוד מזה לדורות הבאים העלינו על הכתב, ללמד דעת את המבקשים חכמה מפיו"
'אני מפחד', אמר ליד קבר האר"י
אחיינו של המשגיח הגאון רבי יצחק גולדווסר שליט״א, התגורר בצפת. יום אחד הוא נכנס אל רבנו וסיפר שהוא לא זכה לזש״ק שבע שנים, ו׳פועל ישועות׳ אחד הבטיח לו שיזכה בבן זכר אם יתחייב להעניק לו סנדקאות. הוא שאל אם נכון הדבר להתחייב לכך, רבנו אמר לו: "אתה תתברך בבן זכר גם בלי ההבטחה של אותו אחד". כעת חיה לאחר כשנה נפקד האברך בבן זכר, הוא הגיע אל רבנו וביקש לכבד אותו בסנדקאות. למחרת הכנס הגדול של ׳דגל התורה׳ ב'יד אליהו' נסעתי עם רבנו לצפת, לברית.
לאחר הברית שאלתי את רבנו האם הוא רוצה ללכת אל בית החיים של צפת? הוא חשב והסכים. הגענו למקום, ירדנו את המדרגות ואת השבילים שהיו אז תלולים וקשים להליכה, הלכנו תחילה לקבר ה׳בית יוסף׳ זיע״א, רבנו אמר כמה קאפיטלאך תהילים, עלינו חזרה ופניתי לכיוון ציון האריז"ל. לפתע רבנו התחיל לרוץ כמו נער צעיר לעבר השביל העולה, בקושי הדבקתי את הקצב שלו, אני שומע אותו לוחש ״איך האב מורא!׳ ׳איך האב מורא!' – ׳אני מפחד׳, ׳אני מפחד׳…
בשנת תשס״ט הסכים רבנו שוב לנסוע לבית החיים בצפת, וגם אז הסכים לבוא, אבל אך ורק להתפלל בכניסה לבית החיים בלבד. הוא אמר אז שמתפלל על כל הקברים שיש שם. במענה לשאלתי באחד הימים אחר שנים רבות על מה נחרד אז כל כך, השיבני, אתה יודע מי קבור שם? איזה ענקים קבורים שם? הם מלאכים, אין לנו מושג בגדלותם! הבית יוסף, האר״י! ואז הוא סיפר לי גם שרבנו החזו״א זצוק״ל כשהיה בצפת התעכב יותר בקבר הבית יוסף.
אחר כך נסענו למירון. בחזור נכנסתי בטעות לכביש צדדי, והיו הרבה כבשים באמצע הכביש, ומשכך הייתי צריך להמתין עד שהם יזוזו. אחרים היו מתרעמים על העיכוב, אבל לרבנו הייתה מחשבה אחרת בראש: ׳משיח בא עוד מעט, יש לך כבש לקרבן פסח'?…
אחד מששים של גיהינום
יכולים שני בני אדם להתבונן על אותו מחזה – וכל אחד יראה בו משהו אחר לגמרי. כי כל אדם רואה לפי העולם שבו הוא חי. הסעתי פעם את רבנו ברכב בליל ל"ג בעומר, בדרכו למסור שיחה בפני עולים חדשים מרוסיה. באמצע הדרך נעצרה התנועה במקום מסוים והתקשינו לעבור, מפני מדורה גדולה וגבוהה שדלקה שם. פניתי ואמרתי לרבנו שיסתכל ויראה איזו מדורה גדולה דולקת כאן למולנו. רבנו הביט, ואמר מיד: "אכן זה אחד משישים מגיהינום!"… הוא ראה את המדורה – ומיד צייר בה לעצמו בצורה מוחשית את העולם שבו הוא היה חי.
הרב הוברמן השיב בשם אליהו הנביא
סיפר רבינו סיפור נורא על גילוי אליהו: "אתמול שאלתי את ר׳ … אם זה נכון המעשה שמספרים אודותיו, ואישר את הסיפור, א-מורעדיגע מעשה. יש לו שלישייה, ובתחילה הרופאים היו מסופקים אם יש שלושה עוברים בהריון, והוא הלך להרב הוברמן זצוק"ל לרעננה, ואמר לו: תגיד לבני הזוג שיש שלושה עוברים. ואחרי זה הרופא אמר שחייבים לעשות ניתוח, ואם לא, גם האם וגם העוברים בסכנה. והרב הוברמן זצוק"ל אמר לו ש'ביום ראשון יש לי ברית בבני ברק ואני סנדק, ואני אשאל את אליהו הנביא'.
ואחרי הברית אמר: "שאלתי אותו, ואמר לא לעשות ניתוח, והיא תלד בערב חנוכה קרוב ללילה אחר הצהריים, ויהיו שלושה ילדים בלא ניתוח". והוא הלך לרופא ואמר לו, הרופא קרא לרופאים ולאחיות וכולם צעקו: "מה אתה אומר? זו סכנת נפשות!" וכך היה שנולדו שלושה ילדים בלא ניתוח בערב חנוכה.
'ר … סיפר את זה, ושאלתי אותו אם זה נכון ואמר שכן. הוא אמר לי שיש עליו מכתב של החתן של רבי חיים בריסקר, רבי צבי גליקסון, שכותב על הרב הוברמן שהוא מתמיד שאין כמותו, הוא למד אצלו בישיבה בוורשא. והמסקנה היא שאחד שלומד בהתמדה יומם ולילה נהיה גדול מאוד. יש עוד שלומדים יומם ולילה ולא מגיעים לדרגה כזאת לדבר עם אליהו הנביא בברית. הוא היה כנראה אדם גדול. הוא היה אדם עם צרות, אדם שבור, והוא כבר לא ראה, והיה גר בחדר קטן, בלחם צר ומים לחץ.
חכם שמת בטל מדרשו
בעת פטירת מרן הרב אלישיב זיע"א ניגשו אל רבנו בשאלות שונות הנוגעות ללוויה, ועוד. ראשית דיבר רבנו על המעלות שאפשר לזכות בהם בשעות אלו: אם רוצים אפשר לזכות בכל המעלות של הנפטר, וזה בא על ידי שמקבל על עצמו קבלה טובה וחזקה. שאלו האם להגיע להלוויה ממקומות רחוקים, היות ואין שיקול של ביטול שיעור, ומאידך יגיעו בחזרה לישיבה באמצע הלילה, כדוגמת הישיבה בכרמיאל, שלוקח להם כמה שעות כל צד. והורה רבנו: חכם שמת בטל מדרשו. עוד שאלו האם תגענה נשים השיב: אין צורך בכך, זה סתם מפריע.
בניסן תשס"ט נערך כנס גדול לרגל מלאות 130 שנה לייסוד ישיבת כנסת ישראל – סלבודקא חברון. בכנס השתתפו מרנן ורבנן גדולי התורה, וביניהם גם מרנן הרב אלישיב ורבנו. בעת הכנס אמר לי רבנו שהוא מקנא ברב אלישיב. והסביר: שמעת מה הרב אלישיב עושה, הוא מזמזם כל הזמן, הוא חוזר על תלמודו, ולא מפריע לו כל ההמולה שסביבו.
הכלבים לא נגעו ברבי אליעזר-משה
בעת שהיה רבנו מטייל לצורך בריאותו, היה כלב גדול שהיה שייך לדייר מקומי שגר בצד הדרך, וכל יום היה הכלב נובח שם. באחד הימים סיפר בהקשר לזה עובדות מעניינות, שיש מהן לימוד. וכך סיפר רבנו: רבי אלעזר משה הורביץ היה הולך ברחוב, והכלבים היו מפחדים ממנו. כל האנשים פחדו ללכת במקום שהיו בו הרבה כלבים מפחידים, והוא הלך ולא נגעו בו. הוא היה ת"ח גדול וצדיק.
(קול ברמה – ביטאון רמת אלחנן. גיליון 224)