ילדות שהיתה בי העזתי פניי ברבי ושאלתי מה עניין שינה למזוזות

מאת: הרב ישראל יעקב פרבר שליט"א והרב יהודה לייב שטיסל שליט"א מחברי ספר "המנהג"

 

מנהג חסידים ואנשי מעשה לבדוק את מזוזות הבית פעם בשנה בהגיע חודש אלול, כמובא בספר "מטה אפרים" (סי' תקפא).

פעמיים בשבע שנים

ומקור הדבר שצריכים לבדוק מובא בשו"ע (יו"ד סי' רצא, א), שחובה על כל האדם לבדוק את מזוזות הבית לפחות פעמיים בשבע שנים, כי חוששים שמא נמחק או נטשטש האותיות. ובשם האריז"ל מובא, שצריכים לבדוק המזוזות כדי שלא יכנסו רוחות רעות בבני הבית.

אחת בשנה

אמנם מצינו באחרונים שכתבו, כי המרבה לבדוק את מזוזותיו בכל עת הרי הוא משובח, כיון שאין הדיו והקלף בזמנינו כמו בזמן חז"ל, לכן יש חיוב לבדוק יותר מהשיעור שכתבו חז"ל לבדוק פעמיים בכל שבע שנים שהוא פעם בג' וחצי שנה, כי עינינו רואות שלפעמים המזוזה מתקלקלת מחמת הקור והרוח והשמש ("קונטרס היחיאלי" פ"ה סכ"ה), וכן כותב ה"ערוך השולחן" (או"ח סי' לט, ו) שבזמנינו ידוע שהדיו שלנו במשך איזה שנים נקפצים מעל הקלף, ולכן מדינא צריכים לבדוק אותם בתוך הזמן.

ויש שכתבו הטעם לנוהגים לבדוק המזוזה כל שנה, כי חוששים לדעה המובא ב"מכילתא" (פר' בא, יז) כי מה שכתוב בתורה 'מימים ימימה' (שמות יג, י), להקיש להפסוק 'ימים תהיה גאולתו' (ויקרא כה, כט), ומה שם הכוונה לי"ב חודש כן לענין בדיקת תפילין ומזוזות שיש לבודקו כל י"ב חודש ("שערי המזוזה").

והגה"ק מהר"ם פאפירש זי"ע כותב, כי הבודק מזוזה תמיד יאריך וינצל מכל רע ויזכה לבנים כשרים ("אור צדיקים"). וכך מובא ב"ספר זכירה" שהבודק מזוזותיו תדיר, יאריך ימים ויזכה לבנים כשרים.

בחודש אלול

וקבעו החסידים ואנשי מעשה לבדוק את המזוזות בחודש אלול, משום שבזמן זה כל אחד בודק את עצמו לתקן את דרכיו, והמזוזה הוא שמירה לאדם שלא יחטא ("אהל אריה" סי' ה סקט"ז), וכפי שכותב המהרש"ל שהמזוזה באה להציל ולהאריך ימים של אדם ולהרחיק את האדם מן החטא.

ובספר "תשובה מאהבה" כתב, כי ראוי לכל צורבא מרבנן לבדוק כל מזוזות ביתו בחודש אלול שאנו תלויים ועומדים בדין, כמו שאמרו דורשי רשומות: 'אלו"ל' ראשי תיבות – 'אם לחיים ואם למות', והלא ידוע כי הזהיר במצוות מזוזה יאריכו ימיו וימי בניו ואם אינו זהיר בה יתקצרו, ומי האיש החפץ חיים ומרחם על בניו יפשפש על מזוזות פתחיו אם הנה כתיקונן הן חסר הן יתיר. לכו בנים שמעו לי ובדקו בדיקה יפה לאור הנר מצוה לאור באור החיים נצחיים בחודש הזה, למען ירבו ימיכם וימי בניכם.

לגבי בדיקת תפילין בזמנינו שהתפילין עשויים מבהמות גסות ועור מעובד היטב ועבה ובהידור, ובתפירות חזקים הסגורים היטב, לכן יותר טוב שלא לפותחם ולסוגרם בתדירות כי זה מביא קלקול לתפילין, ואפשר אפילו לסמוך על דברי השו"ע (או"ח סי' לט, י), כי תפילין שהוחזקו בכשרות אינם צריכה בדיקה לעולם, כל זמן שלא אירע להם תקלה כגון שנפלו למים או שהיו תחת השמש זמן מרובה, ואדרבה יותר טוב שלא לפותחם ולסוגרם בתדירות (הגרש"ז אויערבאך). והמהדרים יתנו לבדיקה אחת לעשר שנים בחודש אלול (שו"ת "שבט הקהתי").

בדיקת המזוזות בעת צרה

ומנהג ישראל כי אם יש ח"ו איזה צרה או חולה בבית, אז בודקים את המזוזה ("מזוזת מלכים"). וכפי שכותב הגאון רבי שמואל אבוהב אב"ד ונציה זי"ע: ואני שמעתי שבעיר אחת היה להם סופר אחד קדוש וטהור, ויקרה מקרה שקמה שריפה גדולה בעיר ובכל מקום שהניח שם הסופר מזוזות לא שלטה בו השלהבת אפילו שהיה קרוב, ויהי לפלא ("ספר הזכרונות").

סימוכין למנהג זה מצינו בתקופות הקודמות בתשובות מהרי"ל (סי' צד) שכותב: שעברו עליו כמה מקרים ולבי נוקפו כי אולי לא היה זהיר מספיק בבדיקת המזוזות, ולכן שלח עכשיו לבדקו.

וכך ידוע מגדולי ישראל שנהגו להורות כשבאו אליהם אנשים שפקדו עליהם צרות ה"י שילכו לבדוק את המזוזות. ובטעם המנהג כתוב בספר "מטעמים" (מע' מזוזה), על פי המובא בגמרא (שבת לב, ב) שבעוון מזוזה בנים מתים כשהם קטנים, לכן הולכים לבדוק את המזוזות.

עצה לשינה טובה

ויש נוהגים לבדוק המזוזה גם כשיש חלומות רעים לאנשי הבית, וכפי שכותב הגאון רבי שמואל אבוהב זי"ע: וזוכרני בילדותי כשהייתי מתאבק בעפר רגלי תלמידי חכמים רבנן קשישאי, כשבאו לפניהם נשים ושחו במר נפשם שלא יוכלו לישון מפחד בלילות, והרבנים חיזקו אותן שלא יפחדו וציוו שיתנו לבדוק את המזוזות, ילדות שהיתה בי העזתי פניי ברבי ושאלתי מה עניין שינה למזוזות, והראה לי מו"ר ב"טור" (יו"ד סי' רפו) ממהר"ם מרוטנבורג כשהיה ישן בבית מדרשו שינת הצהרים היה רוח רעה מבעתתו קודם שתיקן בו מזוזה.

להארות והערות למכון "המנהג": [email protected]