מקבלים החזר
סבא שלי סובל מבעיה בריאותית, ובשל כך הוא זקוק למכשיר רפואי שעולה 440 שקלים. בני המשפחה התחילו לדבר על המכשיר, ולברר אם מקבלים עליו החזר מקופת חולים. כששאלתי מה קורה עם המכשיר, אמרו לי שנראה שלא מקבלים עליו החזר, וחושבים מה לעשות. אמרתי: מה יש לחשוב? סבא סובל וחייבים לעזור לו. אם יש משהו שאפשר לעשות – עושים. אני קונה לו את המכשיר.
בדיוק באותו זמן היה לי כסף, וקניתי את המכשיר. הכסף היה מיועד לצרכי הבית, אבל הבנתי שלא עת לעשות חשבונות עכשיו. הרגשתי שקניית המכשיר היא הדבר הנכון לעשותו, ובאשר לעתיד הקרוב – ה' יעזור, לפחות כמו שהוא עזר לסבא שלי, ושלח לו את המכשיר באמצעותי.
אתמול ניגש אליי יהודי ונתן לי מאה דולר, שהם 370 ש"ח. עוד יהודי הביא לי מאתיים ש"ח, וכך, אחרי שהורדתי חומש מעשרות, היו בידי 440 ש"ח ועוד 15, זה הסכום ששילמתי למשלוחן שהביא את המכשיר לביתו של סבא. כל כך מדויק, כל כך מושגח…
פי שלושה
מספר אברך כולל: החברותא שלי עוסק במכירת עגלות. כידוע, עגלות לא קונים כל יום, וכאשר ברוך ה' יש סיבה שמחה לקנות עגלה לתינוק, לא תמיד יש מזומן ביד. יש לקוחות שקונים באמצעות צ'ק או כרטיס אשראי, ולכל צורת תשלום החיסרון שלה. הטוב ביותר והנדיר ביותר – זה התשלום במזומן. לכן תבינו כמה מפתה היה הטלפון שהחברותא שלי קיבל בתחילת הסדר.
מישהו התקשר אליו ואמר לו, "תשמע, אני צריך עגלה מסוימת. אם אתה מוכר לי אותה עכשיו, אני משלם לך מזומן באופן מידי". אבל החברותא שלי החליט, שהוא לא מבצע שום עסקה על חשבון הלימוד. "כרגע אני לא יכול להביא לך את העגלה", הוא אמר בקול רגוע, "תדבר איתי בעוד שלוש שעות". באותו יום בשעה שתים עשרה בלילה, הוא מתקשר אליי ומספר לי, "זוכר את הטלפון מתחילת הסדר?" "זוכר". "עגלה כזאת, כמו שביקשו ממני היום, אני מוכר פעם בשבועיים. היום מכרתי שלוש עגלות כאלו. אף פעם לא היה לי היקף כזה של מכירות ביום אחד!".
נדהמתי. החבר שלי עמד בניסיון שלא לעסוק בעניינים אחרים בשעת הלימוד, ולא רק שלא הפסיד, אלא הרוויח פי שלושה. אמנם אין לנו כל הבטחה שנראה גילוי מהיר כל כך של השגחה עליונה, אבל הארת הפנים הזאת היא פשוט מרגשת.
(עלון השגחה פרטית מס' 147)