הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א – בטחוני בצורי
קבוצה של ידידים היינו, בני אותו גיל, שהנסיבות הביאו אותנו להיפגש במועדים קבועים בשנה, ומטבע הדברים, בין יתר הנושאים מתדיינים היינו בנושא הבוער: "איך מחתנים היום ילדים".
משנה לשנה הדיונים קיבלו אופי מעשי יותר, שהרי כל אחד עושה מה שהוא עושה במשך השנה, זה משקיע וזה מפקיד בגמחי"ם, וכן הלאה.
עם הזמן התברר שאנו מחולקים בינינו לשתי קבוצות… לצורך ההבחנה אכנה אותם בשמות, קבוצת ה"משתדלים", וקבוצת ה"עצלנים". הכינוי הוא רק לצורך הסיפור. כמובן שיש בחינה בגמרא של "משבח אני את העצלנים", ומאידך יש כאלו שהם באמת עצלנים, ולא מקיימים את חובת ההשתדלות הנדרשת מהם, ולא באנו לשפוט כאן מישהו, אלא להתבונן וללמוד.
העצלנים אמרו: בכל מקרה אין אנו רואים את עצמנו מצליחים לרכוש דירה לכל ילד. אין הדבר לפי כוחנו כלל וכלל. חבל לשעבד את כל החיים עבור הענין הזה שכל כולו בנס הוא עומד. אנו נשב ונלמד וננהל את חיינו ברוגע, נתחייב לכל שידוך סכום בסיסי של כמאה אלף שקלים פחות או יותר, ומי שנתן לנו חיים ונתן לנו ילדים הוא גם יתן שידוך טוב ודירה בהמשך…
ה"משתדלים" לעומתם – ראו בגישה הזו הפקרות מוחלטת… חובה עלינו, כך טענו בלהט רב, לעשות כל מה שבכוחנו כדי שנזכה להשיא את ילדינו בכבוד, להשיג עבורם זיווגים נאים ומכובדים מבתים של תורה, אל לנו לאפשר לילדינו למצוא את עצמם נזרקים מדירונת אחת למחסן אחר. ואם לא נעבוד קשה – זה מה שיקרה.
מפעם לפעם הטונים היו עולים, ואני אף זוכר את אחר מראשי ה"משתדלים" זועק בפאתוס לעבר רעהו: נראה בסוף מי יהיו המחותנים שלך… זבים ומצורעים מקצה המחנה!
הזמן עשה את שלו, וכל אחד מאיתנו התקדם בחיים לכיוון אחר, וגם הפגישות המשותפות פסקו זה מכבר.
וכך חלפו כמה שנים…
זה לא מכבר קיבלתי בדואר הזמנה יפהפייה לחתונת בנו של אחד החברים, אייזיק שמו. אייזיק היה "משתדל" בכל רמ"ח ושס"ה. איש נדל"ן משופשף ומיומן, אשר כל מראהו אומר "אני מסודר בחיים".
פתחתי את ההזמנה בהרגשת געגועים – מהולים בסקרנות. מיהו המחותן הנכבד שזכה להשתדך עם מיודענו אייזיק האמיד? כשהבטתי בפינה השמאלית של ההזמנה ראיתי בעיני רוחי כמו נהר רגוע חוצה את הנייר.
בפני כמו ניבט פרצופו של המחותן העצלן, כשהוא מחייך את אותו חיוך רגוע ומוכר. היה זה אותו חבר עצלן שכלפיו נאמרו בשעתו המילים המזהירות והמייסרות: מי יהיו המחותנים שלך?
זכה אותו חבר וראה ברכה בעמלו, הוא נתמנה למשרה מכובדת המכבדת גם את מחותניו, ומיודענו אייזיק "המוצלח" זכה להשתדך עם מיודענו הלא יוצלח, כמובן לא לפני שהמוצלח הבטיח ללא יוצלח דירה נאה באחת הערים החרדיות במרכז הארץ.
כך, שנים על גבי שנים אייזיק שלנו עמל ויגע ומצא כפי מידתו, הכל כדי לתיתם לבתו של ידידנו ה"עצלן" ששקע כל כולו בלימוד התורה מבלי לדאוג דאגת מחר! עז היה חפצי ליתן את ההזמנה המאלפת הזו בתוך מסגרת מוזהבת ולתלותה מול שולחן הכתיבה שלי…
חשבתם שבזאת תם הסיפור? לאט לכם.
כשנתיים נוספות חלפו, ואני מקבל שוב הזמנה בדואר, הפעם היה זה חבר אחר, יום טוב יונ'טי שמו, אף הוא מה "משתדלים" שעשה אף הוא חיל בעסקיו. יונ'טי מהדר היה ביותר במצוות יישוב ארץ ישראל, לקיימה בכל מיני הידור ונוי… כשהעצלנים שבינינו חיפשו עשירי למנין, יונ'טי עסק בחתימת חוזה על דירה עשירית ברחבי ארץ הקדש…
והנה הגיע עת דודים, חתונתה של הבת שעבורה נתקבץ כל הממון הזה…
מיהו המחותן המאושר? אותו עצלן מההזמנה הקודמת, מחותנו של אייזיק, הוא זכה שגם יונטי יקח את בנו לחתן! ושוב, הדירה הנחשקת עליה עמל יונטי והגיר זיעה משך כל אותן שנים, הגיעה מושטת על גבי מגש של זהב לבנו של העצלן שלנו!
במקרה שלישי, פגשתי את שרוליק, עוד אחד מחבורת ה"עצלנים", והוא סיפר לי על ארוסי בתו הבכורה בשעה טובה. הפעם לא היה מדובר במחותן מחבורת ה"משתדלים", אלא מחותן מעיר אחרת, שגם הוא בתורו נתן דירה שלמה לבתו של שרוליק…
ומי היה השדכן? יונטי מיודענו המשתדל, הוא זה ניצל את כשרונות תיווך הנדל"ן שלו כדי לסגור את השידוך המוצלח בין שרוליק העצלן, לבין ידידו ושותפו לביזנעס!
ולא רק את הדירה הוא נתן לשרוליק, אלא אף את חגיגות התנאים ברוב עם הוא שילם, ואף את המתנות לבנו הוא מימן בחלקן, כדי שיהיו ברמה המתאימה לכבודו!
צאו נא אחי וראו, כיצד הקב"ה מנהל את עולמו!
לתגובות הערות ובקשת הצטרפות/הסרה: com.gmail@5834817