לפני כעשרים שנה הלכתי ללמד בצרפת. לפני שנסעתי ללמד, הלכתי קודם לראות את המקום. צרפת זה מ"ט שערי טומאה. לא ידעתי לקראת מה אני הולך. נסעתי לשם, ברגע הראשון שנכנסתי לחנות, עוד לפני שהגעתי לישיבה, שני תורים, תור לגברים ותור לנשים. זה מושגים שבבני ברק עדיין לא היו. ישיבה קטנה על טהרת הקודש, ישיבה גדולה, כוללים, מקוואות, בתי מדרשות. מויראדיק אין דער וועלט.
נכנסתי לראש ישיבה שם לפני שנסעתי, אמרתי לו, כבוד הרב, אני רואה כאן דבר שלא ראיתי ולא תיארתי לעצמי שאראה מימי. תסביר לי מהו הסוד שלך, איך הצלחת להקים דבר כזה נקי טהרת הקודש בכל תחום. ואז הוא סיפר לי את הסיפור הבא, שהוא היסוד שיכול להאיר לכם בעז"ה את כל ימיכם בישיבה גדולה.
והוא סיפר לי שהוא היה אברך בכולל פוניבז', חמיו היה הרב של קהל יראים בפריז, יום אחד הרב שך קורא לו ואומר לו, חמיך הזקין, אין לך ברירה, אתה חייב לנסוע לצרפת ולהעמיד שם עולה של תורה. הוא אומר להרב שך, אין לי שום נסיון, אין לי מושג איך בונים, יהיו לי הרבה קושיות והרבה ספיקות והרבה התלבטויות. הוא אמר לו, אתה תיסע, סע לשלשה חדשים, כל השאלות וכל ההתלבטויות שיהיה לך, תרשום במחברת. בעוד שלשה חדשים אתה תבוא בחזרה לארץ ישראל, אני יענה לך על כל מה שתשאל. תיסע.
והוא נסע, והיה שמה שלשה חדשים, והיתה לו מחברת מלאה של ארבעים דף, מלא שאלות ומלא בעיות. הוא נכנס אצל הרב שך, הרב שך מושיב אותו, פותח את העמוד הראשון ואומר לו תתחיל לקרוא. והוא שואל שאלה ראשונה והוא אומר לו תמשיך תמשיך, עד סוף העמוד, והוא אומר לו תעצור.
הוא אומר לו אני יענה לך, תשמעו רבותי מה זה גאונות ופשטות של הרב שך. אומר לו הרב שך, אני יענה לך תירוץ אחד שיתרץ לך על כל הקושיות וכל הבעיות שיש לך בכל המחברת הזו. וככה הוא אומר לו. תגיד לי, אתה מכיר את ישיבת פוניבז'? הוא אמר לו, הרב, ודאי, למדתי כאן. תגיד לי, אתה מכיר רחוב רשב"ם? ודאי, אני גרתי שם. כלל יהיה בידך, מה שלא היית עושה בישיבת פוניבז', אתה לא עושה בפריז. מה שאתה לא עושה ברחוב רשב"ם, אתה לא עושה בפריז. ומה לא עושים ברשב"ם, ומה לא עושים בפוניבז', אתה יודע. אם תלך בקו הזה, לעולם לא תסטה, לעולם לא תפול ותגיע רחוק.
אספר לכם עוד משהו. כשאני הייתי בחור צעיר בישיבה קטנה של פוניבז', אלול הראשון, מוצאי שבת הראשון, הראש ישיבה ר' אהרן לייב אמר שיחה. והוא דיבר שצריך לעשות חיזוק וצריך להתחזק וצריך להתחזק. וכמו ילד בישיבה קטנה, כשהסתיים השיחה אני ניגש לשאול אותו, הראש ישיבה אמר שצריך להתחזק, במה צריך להתחזק?
הוא אמר, תצא החוצה, שם יש לוח מודעות, תעשה מה שכתוב בפתק. אני יוצא החוצה, אני חושב שיש לי כבר סקופ, מכתב של הרב שטיינמן לפני 45 שנה זה לא היה דבר של מה בכך. אני יוצא ללוח מודעות, אין פתק. אני חוזר אליו, הראש ישיבה, אין פתק. – יש, יש, תלך ותראה. ואני מסתכל, יש שמה רק פתק אחד. סדרי הישיבה.
ואני חוזר אליו, אמרתי לו, הראש ישיבה, אני מבין.
תעשה מה שכתוב בפתק.
ותבינו רבותי, ר' מאיר היה אומר, שכשהתמידים הם כסדרן, אז המוספין הם כהלכתם.
המנוע של כל הצמיחה, זה שאיפה. שאיפה למה? לא להיות מרביץ תורה, כי אולי זה לא משתלם לך ואתה לא רוצה, לא להיות מורה הוראה כי אולי אין לך חשק לזה ויש לך עצת היצר. שאיפה להיות תלמיד חכם. לא להישאר עם הארץ. זה הדבר הכי מגונה בעולם. ועם הארץ, אדם נולד. בשביל להיות תלמיד חכם צריכים ללמוד, וללמוד בהתמדה.
סייעתא דשמיא, ברכה והצלחה, וברכת כהנים באהבה.
(חלק מתוך דברים שנאמרו בכינוס 'סדר הכנה' לבני הישיבות העולים לישיבה גדולה)