כשמדברים על 'חינוך' צריך להבין על מה אנחנו מדברים. משום שהמלה הזאת עברה כל כך הרבה טרנספורמציות ותהפוכות ומשמעיות.
קחו למשל לדוגמא את 'משרד החינוך'. הרי זה הגדרה כל כך היפותטית להגדיר את משרד החינוך כמשרד שעוסק בחינוך. משום שהמשרד הזה על כל מבואותיו ואגפיו עוסק בהמון דברים, אבל לא בדיוק בחינוך. הוא עסוק בהעמסת ידע לדור הבא בשביל שהכלכלה תוכל להמשיך לצמוח. הוא מתכנן את לוח הלימודים כך שהמשק לא ייפגע ובכך הוא עוזר למערך הבייביסיטרי הארצי…
יש לו גם מחלקות מחקר ופיתוח לשמור על תוצאות מבחנים גבוהות של המדינה ביחס למדינות המערביות, משום שזה אחד מהנתונים המלמדים על מדינות מתפתחות. ואת כל זה הוא עושה תחת השם משרד החינוך.
ולכן חשוב לרגע, שנשים לב למשמעות הפשוטה של 'חנוך לנער', מלשון לחנוך את בנין הנפש והרוח של הילד, כך שהוא אכן יידע כיצד להתמודד בחיים.
הענין הוא, שבשביל שהוא אכן יתחבר למסרים שלנו, זה לא מספיק רק שנדע מה לומר לו, כי חינוך הוא לא רק ענין של מילים. זה הרבה מעבר לכך.
הילד לומד אותנו ואת המסרים שלנו דרך החוויות שאנו מעבירים לו, ולכן חשוב מאוד שנשים לב ל'זמני החינוך' האידיאליים, ולא להיצמד בהכרח לזמני חינוך רשמיים. משום שאם אנחנו בזמנים הללו לא נמצאים בתדר החווייתי הנכון, הילד לא יקבל מאיתנו את המסר גם אם נוציא את זה במילים מהגרון.
קחו לדוגמא אבא שהוא כרגע לא מחובר מספיק לתפילה, זה יהיה מאוד לא חכם מצידו אם בשעה שהוא מגיע לבית הכנסת יגיד לבן שלו מילים כמו: 'יופי, מוישי. עכשיו צריכים להתפלל בהתלהבות ולהסתכל רק בסידור'. הילד אולי ישמע את המילים, אבל הוא ירגיש את התדר והוא לא יתחבר, גם אם הוא יהיה ילד טוב ירושלים וינענע בראשו הן הן.
אם ננסה חלילה להעביר מסרים חינוכיים כשמצב הצבירה שלנו לא נמצא באיזור הרוחני הזה, יתפתחו שני דברים נוראים: הוא גם לא יקלוט את המסרים החינוכיים החיוביים, וגם הוא מפתח דרך חיים דואלית של שתי דומיות: יש את הדמות שמדקלמת טקסטים דתיים רוחניים ויש את הדמות הפנימית האמיתית, שנהנית מ'החיים עצמם' כמו שקורים לזה.
הדברים הללו הם הרס נוראי וההיפך הגמור מחינוך אמיתי.
ולכן מה שחשוב, שהרבה לפני שאנחנו אומרים את המילים, לשים לב איפה אנחנו נמצאים ברמה החווייתית. ולכן, אם אנחנו רואים שהלב שלנו יותר פתוח כשאנחנו יוצאים לטבע למשל, או בסעודה דשנה, עדיף עשרת מונים לנצל את הזמן הזה דייקא להעברת מסרים, משום שאז, כשהלב שלנו פתוח, המסרים עוברים בחווייתיות יתר ונכנסים עמוק עמוק ללב.
(מתוך המודיע יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד )