א') כתב הרמ"א: אפילו בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת, כי אם הכותנת לבד'.
והמשנה ברורה מבאר שאת הכתונת מותר כי אינו לובשה אלא מפני הזיעה, ומטעם זה מותר להחליף גם הפוזמקאות.
וכתב המשנ"ב שבקהילת קודש וילנא נוהגין עפ"י הגר"א ללבוש בגדי שבת, ויש שמשנים בגד אחד.
וכ"כ ר' יעקב עמדין בשם אביו הגאון שצריך ללבוש בגדי שבת אפי' בשבת שחל בו תשעה באב.
ומנהג החזו"א היה להחליף את כל הבגדים חוץ מהפוזמקאות. (כנוהגים לשנות בגד אחד), והגר"יי קנייבסקי לא היה מחליף את הטלית קטן. ודעת הגרי"ש אלישיב שנוהגים כהגר"א להחליף את כל הבגדים לבגדי שבת ואפילו מכובסים, ואין לשנות אפי' בגד אחד, ואפילו בגד של צינעא. (תקנ"א א' סק"ו ודרשו 8)
ב') למתירים, ממתי מותר ללבוש את בגדי השבת?
דעת הגרי"ש אלישיב והגר"י קנייבסקי שיכול ללובשם כן לאחר חצות היום,
ודעת הגרש"ז אויערבך שאפשר ללובשם בזמן שרגיל ללובשם בכל ערב שבת,
ודעת הגר"נ קרליץ שמותר ללובשם רק קרוב לשבת, ומסתמא מזמן מנחה קטנה. (דרשו תקנ"א 9)
ג') עד מתי ללבוש את בגדי השבת?
האשל אברהם כותב שאין איסור אם משהה על עצמו את בגדי השבת אף לאחר שכבר הבדילו כל הציבור, כי האיסור הוא רק התחלת הלבישה, ולא מה שכבר לבוש ועומד.
וכן דעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר.
מאידך דעת הגר"נ קרליץ שמסתימת הפוסקים לא משמע שהאיסור הוא כך התחלת הלבישה, שאם כן יוכל להמשיך ללכת בבגדי שבת כל תשעת הימים, אלא שמכל מקום יכול לעשות קודם הבדלה ורק אח"כ לפשוט את בגדי השבת.
ומנהג החזו"א היה לפשוט את בגדי השבת, אלא שכתב הגר"ח קנייבסקי שאינו זוכר אם פשט רק את המעיל העליון או את כל בגדיו. (דרשו תקנ"א 9).
ד') לעניין בגדי שינה (פיג'מה) מכובסים בשבת חזון,
דעת הגר"ח קנייבסקי שלמי שדרכו להחליף כל שבת מותר, ודעת הגר"נ קרליץ שאין להחליפם בשבת זו. (דרשו תקנ"א 43).