"אין כוונתי למיליונרים, אלא למיליארדרים!"

בעל הטורים: לומר אם יהיה ת"ח אחד בין מ' אלף אין צריכין לא רומח ולא מגן כי ת"ח מגין עליהם מאויביהם

בְּרֵאשִׁית וְאֵלֶּה וַיִּקְרָא וַיְדַבֵּר אֵלֶּה. ס"ת בגימט' יראת. זהו ראשית חכמה יראת ה' ובגימט' תורה.

ר"ת של ה' חומשים ב' ו' ו' ו' א' בגי' אהיה.

וסוף האותיות של ה' חומשים מ' מ' י' ו' ל' בגי' הוא אלהינו זה. וזהו ואת אחרונים אני הוא

בְּאַרְבָּעִים. ב' במסורה. ויהי בארבעים שנה. בארבעים אלף בישראל. לומר אם יהיה ת"ח אחד בין מ' אלף אין צריכין לא רומח ולא מגן כי ת"ח מגין עליהם מאויביהם דאיירי התם בת"ח שנא' לבי לחוקקי ישראל והכא נמי כתיב בתריה ענין התורה. שנאמר הואיל משה באר את התורה

וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא. כל דיין ודיין בדורו כמשה בדורו וזה הוא את שופטיכם בעת ההוא שיהיה בו

וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת. ר"ת ואשב. לומר לך שצריך הדיין שישב

וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. ס"ת בגי' תמתין בכל דיניך. שצריך שיהיו מתונין בדין

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ. שגדולה שמושה יותר מלמודה

וְיִירְאוּ מִכֶּם. בשני יודי"ן בשביל י' ברכות שנתברך יעקב

יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו. בגי' בשביל מצות כיבוד

(לקט מתוך פירוש 'בעל הטורים' על הפרשה)

אין כוונתי למיליונרים, אלא למיליארדרים

פוסק הדור מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א על נסיונות ישראל בתקופה האחרונה קודם ביאת המשיח:

לאחר החורבן הנורא במלחמת העולם השניה, שמעתי מפי הגה"צ רבי מרדכי פגרמנסקי זצ"ל, שבמלחמה הזאת עברו עם ישראל ניסיון של "בכל נפשך", להיהרג על היותנו יהודים ולקבל הדבר באמונה בלא הרהור על הנהגת השי"ת, אבל מיד לאחר המלחמה ממתין לישראל עוד ניסיון נוסף של "בכל מאודך", לכבד את הקב"ה בממון.

וביאר שכשם שמצאנו במצרים שמתחילה עינו את אבותינו בעבודת פרך, ואח"כ בעת גאולתם זכו לתקופת הרווחה, וכמו שאמרו (בכורות ה:) "אין לך אדם מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים כסף וזהב של מצרים", כמו כן אף לאחר גמר ימי מבול האש של ימי המלחמה האיומה, תבוא תקופת רווחה בגשמיות לעם ישראל, שהקב"ה יעמיד לנו הרבה עשירים, (וכלשונו: "אין כוונתי למיליונרים, אלא למיליארדרים"), ויהיו מיליארדרים יהודים באופן שלא היה כמותו במשך גלותנו, וכל זה כדי לנסות אותנו אם נרדוף אחרי הממון ונחפש לוקסוס תאוות ותענוגים, וכן לנסות את העשירים אם הם נותנים צדקה מתוך אהבת השי"ת ומתוך שמחה שזכה להיות משלוחי דרחמנא לפרנס עניים ומוסדות תורה וחסד, והוסיף שזהו ניסיון קשה מאוד, לא פחות מהנסיון למסור נפש למיתה בעבור הקב"ה, וכמו שאמרו חז"ל (ברכות סא:) "יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו  לכך נאמר בכל מאודך". ואלו הם שני ניסיונות שייעד הקב"ה לתקופה האחרונה קודם משיח, בתחילה "בכל נפשך", ולאחר מכן "בכל מאודך", ואשרי מי שעומד בגבורה בנסיון.

(מתוך ביאורים והנהגות ואתחנן)

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה" לפי שהן דברי תוכחות (רש"י)

וימשיל לו משלים ויביא לו ראיה להשלים רצונו

אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח. (ערכין ט"ז:), ובחוט שני ביאר שאין הכוונה שנתבטל דין תוכחה בזמנינו, שהרי השו"ע והרמ"א (בסי' תר"ח) כתבו דיני תוכחה, אלא הכוונה שצריך לדעת איך להוכיח, וצריך לעבוד על זה ולא סתם להוכיח.

כתב המשנ"ב (קנ"ו ד') לגבי צורת התוכחה 'לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו, שנאמר "ולא תשא עליו חטא", אלא יוכיחנו בסתר, בנחת ובלשון רכה', וכ"ז דוקא כשעובר עבירה בסתר, אבל כשעובר עבירה בגלוי כתב המשנ"ב (תר"ח י') שיוכיחנו מיד ואפילו ברבים, כדי שלא יתחלל שם שמים.

ובספר חסידים כתב שיש להוכיח כפי מידותיו של המוכח, שאם הוא נח יוכיחנו בנחת, ואם הוא קשה יוכיח אותו כנגד מידותיו, וימשיל לו משלים ויביא לו ראיה להשלים רצונו.

שצועקים על הנוסעים 'שבת', והנהג שואל מה זה שבת

לענין הוכחת מחללי שבת בזמנינו, דעת הגר"נ קרליץ שיתכן שהם תינוקות שנשבו ועדיין בכלל "אחיך", וא"כ מצוה להוכיחם על כך. אם לענין לעשות מלחמות על זה על זה כתב שצריך שיקול הדעת גדול והדבר מסור לחכמי הדור, ועכ"פ לא העמי הארצות ולא כל ילד ונער יחליטו אם לעשות מלחמה על זה והיאך לעשות. והביא שפעם התבטא החזו"א על המפגינים על חילולי שבת, שצועקים על הנוסעים 'שבת', והנהג תמה ושואל מה זה שבת. (חוט שני הל' יו"כ)

טובה וברכה באין לעולם

בגמ' בתמיד (כ"ח.) כתוב רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחות, שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באין לעולם.

בספר כתר ראש הביא מהגר"ח מוואלוז'ין לענין התוכחה שלא לדבר קשות, ודברים קשים אינן נשמעין, רק יאמר בלשון רכה, ואם אין טיבעו בשום אופן לדבר רכות, פטור הוא מלהוכיח.

כתב הגר"א לעולם יראה אדם את חבירו על דבר שעושה לא טוב, כי אם ישמע לו וייטיב את מעשיו, אז כל המצוות שיעשה הם על ידו, ויטול שכר כמו העושה בעצמו, ואם לא ישמע לו אזי יטול את הטוב ממנו, כמ"ש האריז"ל. (ביאור הגר"א משלי י"ב י"ד).

 

כשיש מופע גדול כמו סיום הש"ס של דרשו, יש כרטיסים, יש שורה ראשונה, שורה שניה. כך גם יקבלו את המקום בקבלת פני המשיח

 הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א:

היה יהודי בפתח תקוה בשם הרב רובניץ, הוא היה תלמיד של המשגיח בשנחאי, והוא שאל את המשגיח, כתוב באגדות החורבן, שאפילו גויים שבאו להחריב את בית המקדש הם עצרו ילדים יהודים ואמרו להם 'פסוק לי פסוקך', היינו תגיד לי את הפסוק שאתה אוחז בו כעת… וכשהם היו שומעים, הם היו נבהלים וממהרים להתגייר… ואילו היום, גם אם יגידו לבן תורה גדול את פסוק לי פסוקיך, יגידו לו פסוקים, והוא יישאר על המקום, הוא לא ייבהל… איך זה יכול להיות?…

אמר לו רבי יחזקאל לוינשטיין: יש לך שאלות על גוי של פעם?!… ונבין הדברים, מה זה בעצם גוי של פעם?… עלינו להבין נקודת הפתיחה, מה ההבדל בין פעם לבין היום?… פעם היה לב בשר. אך לאט לאט הלב נהיה לב אבן. אבן גמורה! היום אין עם מי לדבר. פעם, אמנם היו עמי הארצות, והיו גם גויים, אבל היה להם לב, כשיש לב – גם אם הוא מושחת במידות – יש עם מי לדבר! כשהיה תופס אותו איזה משהו, איזה פסוק, הוא הזדעזע… היה עם מי לדבר… אך היום הלב הוא לב אבן. ולאבנים אי אפשר לדבר, אבנים אמנם שחקו מים, אבל להבין הם עוד לא מבינים…

נקודת הפתיחה של פעם היתה אחרת! לב של יהודי היה בנוי אחרת! גם כשהיו עמי הארצות, והיו תביעות עליהם, הכל אמת, אבל היה עם מי לדבר כי זה לב בשר, אבל כשהלב הוא אבן – קשה לדבר איתו

כל יהודי אומר שלוש פעמים ביום "ולירושלים עירך", "את צמח דוד", בין כה וכה אתה אומר את זה, קצת יותר תשקיע בכוונה… תחשוב על מה שאתה אומר. "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". יש לך כמה ברכות שבין כה וכה אתה אומר אותם, רק לחשוב יותר, ובאמת לבקש, ובאמת לרצות… קצת לעורר אהבה של אבא לבנים ואהבה של בנים לאבא… קצת להתגעגע, קצת להשתוקק למעלות עליונות… להרגיש קרבת אלוקים לי טוב, להרגיש קשר לבורא עולם. כל כך חבל לאבד את זה.

ואנחנו יודעים, כשיש מופע גדול כמו סיום הש"ס של דרשו וכדומה, יש כרטיסים, יש שורה ראשונה, שורה שניה. לפי גודל האבילות – כך יקבלו את המקום בקבלת פני המשיח. את הכרטיסים מחלקים היום, היום אתם קובעים את השורה שלכם. השכינה אומרת בא נראה כמה אתה משתתף איתי, ועד כמה אתה מצטער על החורבן. וצריך לדעת שיש מבחן… האדר"ת אמר שהוא רוצה לבחון את עצמו על יראת שמים, ואיך הוא בוחן את עצמו?… הוא רואה עד כמה אכפת לו מצער החורבן… תבחנו – ותצליחו. אמן.

(קטעים מתוך 'ארחות חיים' דברים תשפ"ג)

אם היה לנו כסף לבנות בית המקדש

…וְהִנֵּה אִם הָיְתָה לָנוּ רְשׁוּת לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָיָה צָרִיךְ כֶּסֶף לָזֶה, יָדוּעַ דְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה מְנַדֵּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כָּל מַה שֶּׁבְּכֹחוֹ לָזֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶקּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְעִנְיָנֵנוּ אֵין צָרִיךְ כֶּסֶף כְּלָל, רַק לְהִתְחַזֵּק לְהִתְרַחֵק מִן הַחֵטְא הֶחָמוּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע וְשִׂנְאַת חִנָּם, וְלֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה יְתֻקַּן הַחֵטְא וְנִזְכֶּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן הַמִּקְדָּשׁ.

וְכַמָּה יִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא הָיָה הַסִּבָּה לְבִנְיַן הַבַּיִת, וְכַאֲשֶׁר נִמְצָא בִּנְחֶמְיָה (פרק ג'), נִרְשְׁמוּ שָׁם לָנֶצַח שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, שֶׁנָּתְנוּ חֵלֶק בַּחוֹמָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בַּבַּיִת גּוּפָא.

(שמיה"ל ח"ב פרק ז)

אספר לכם מעשה ששמעתי מפי מורי ורבי המשגיח רבי שלמה וולבה זללה"ה

הגאון הגדול רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א: אספר לכם מעשה ששמעתי מפי מורי ורבי המשגיח רבי שלמה וולבה זללה"ה. למשגיח היתה חיבה מיוחדת לשמוע מבעלי תשובה מה הביא אותם לצעד שלהם. שיחה אחת כזו הוא קיים עם בחור צעיר בוגר ה'טכניון' בחיפה. הלה העיד על עצמו, כי אף אחד ממשפחתו או משכניו לא קרוב לחיי תורה ומי שאחראי לחזרתו בתשובה, הוא יהודי שאף את שמו אינו יודע…

וכך תיאר הבחור באזני המשגיח: "הטכניון בו למדתי היה רחוק מביתי רחוב אחד בלבד כאשר בין שני הרחובות מפרידה צומת ובה מעבר חציה עם רמזור. צומת זו די מרכזית והמון אנשים חולפים בה. לי היתה שעה קבועה מדי בוקר בה הייתי חוצה את הצומת בדרכי לטכניון, כאשר עמי חולפים עוד המון אנשים. אחד מהם היה מזדמן לשם גם כן מדי בוקר באותה השעה בדיוק, אלא שאותו אחד, שגם חבש כיפה לראשו וחזותו היתה של שומר תורה ומצוות, היה היחיד שגם דאג מדי בוקר לברכני ב'בוקר טוב', זאת מבלי שהיתה לנו היכרות מוקדמת.

"אחרי תקופה התחלתי להרהר מדוע מתוך ההמונים החוצים את הצומת דווקא הוא מברכני בכזה מאור פנים?, היתה לי תחושה שה"בוקר טוב" הזה קשור איכשהוא לכיפה שהוא חובש על ראשו, והחלטתי לחקור את הקשר הזה. התחלתי איפוא לבדוק את הענין הגעתי לישיבה לחוזרים בתשובה והנה אני כאן היום".

(שואלין ודורשין  פינחס תשפ"ד)