אמר רבינו: ברש"י מביא שהאריכו את השהות במדבר לארבעים שנה. כמו כן בזמננו, מי יודע לפני כמה זמן כבר היתה יכולה להיות הגאולה, אולי מאות שנים, ואולי אפילו לפני אלף שנים כבר הייתה יכולה להיות הגאולה ולא זכינו. אני רואה כל שנה בתשעת הימים ושלושת השבועות שיש מתח בין אנשים, אפילו אם לא רבים יש מתח, כאן לא דופק, כאן לא מתאים.
מה הפשט בזה?
שנאת חינם גורם לאי בניית בית המקדש, ויש יצר במיוחד בזמן הזה, יש קיטרוג בשמים, ולכך רבים ויש מתחים.
דיברו פעם עם רבינו על צורת הבנייה העתיקה שהייתה בזמן הבית. אמר רבינו: 'ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתינו' הרבה יותר התרחקות רוחנית מאשר התרחקות גשמית. על בית המקדש כתוב "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל". ואם נאמר שכל צורת בניין הבית שמצאו היום בחפירות זה הכל בנבואה, הרי האדריכל הכי גדול לא יכול לתכנן כזה בניין מפואר, אלא הכול בכתב על ידי נביא. נאמר לאדריכל לעשות את זה, לא יוכל, זו חכמה נפלאה איך לבנות. אבן של שלושים ושתיים מטר יש שם, והרוחב גם כן מסתמא לא קטן, צריך אלף אנשים לסחוב כזה אבן. היום אפשר עם מנוף, אבל פעם לא היה מנוף.
ושאלו לגבי האבל על החורבן: מה אנו מרגישים מחורבן בית המקדש בי"ז בתמוז ובט' באב?
רק מה שאנו מתענים, חוץ מזה לא מרגישים כלום.
אמרתי פעם דרשה שלימה על זה שכתוב 'כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה', מה פירוש מתאבל, וכי לצום ולא לובש נעליים זה נקרא מתאבל, הגמרא בתענית מביאה על רבי יהודה בר עילאי שהיה דומה כמתו מוטל לפניו, ואם זה נקרא מתאבל אין היום אף אחד שמתאבל.
אמרתי, אנו אנשים גדולים וראשים קטנים
אחד אמר שמשיח יבוא מה יהיה לו מזה, אם הוא אינו מתאבל על ירושלים לא יראה בשמחתה מה יש לו מזה, ומי היום מתאבל על ירושלים, צמים ומלבישים נעלי גומי. אמרתי פעמים רבות, אנו אנשים גדולים וראשים קטנים, גאווה יש מספיק אבל אנשים קטנים, ראשים קטנים ויש גאווה גדולה.
חשבונות על זמן הגאולה
אמר רבינו: בשנת תרפ"ח היו אנשים שאמרו שבשנה הזאת תבוא הגאולה, ש'והוא יהיה בתפארתה' בגימטריה תרפ"ח. עשו כל פעם גימטריה אחרת, עכשיו על שנת תש"ס יש גם כן 'נביאים' שאומרים גימטריה, הלוואי שתהיה הגאולה, תמיד עושים גימטריאות כדי לנבא מתי הגאולה…
רבינו מספר מעט על הפחד והצרות שהיו בימים ההם.
בעת שהתחילו הקומוניסטים, החפץ חיים פסק, שאפשר לברוח אפילו בשבת, כך שמעתי. והיה הרב במינסק רבי אליעזר מינסקער שהיה גאון גדול, וביקר על זה, וכי עד כדי כך בשבת לברוח, וכשעברו שנה שנתיים אמר אוי, כמה שהחפץ חיים היה צודק, כי הוא מתחילה סבר וכי לנסוע בשבת, וכי לצאת מרוסיה בשבת.
אצל הגרמנים לא חשבו את זה. בטח היו צריכים לברוח.
אוי וי וי, מיד בהתחלה כשהגיעו הקומוניסטים במלחמת העולם האחרונה, בעיירות שלנו אמר רבי אייזיק שר "כל פועל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה", שקודם באו הגרמנים ואחר כך באו הרוסים, כשנכנסו הגרמנים מיד התחילו לירות לכאן ולשם, והרגו יהודים מיד, לא כל כך, אבל הם הרגו אנשים. אבל הרוסים שהם 'רשע' הקדוש ברוך הוא השתמש בהם ביום רעה, שהוטב ליהודים כשהם באו, וסילקו את הגרמנים שרצחו ללא הבחנה.
וכשהגרמנים הלכו, תיכף קצת אחרי זה נכנסו הרוסים, ואמרו שזה קצת הצלה פורתא, ואמנם כך היה, שנה שלימה היו הרוסים הקומוניסטים, ואז התחילו צרות אחרות. הקומוניסטים התחילו עם המעשים שלהם להיות נגד דת, לא כל כך נגד דת, הפוך הם התחילו לעשות דת.
אחר כך באו חזרה הגרמנים ו… "כל פועל ה' וגם רשע ליום רעה" לפעמים רשע זה הצלה. משתמשים לפעמים עם הרשע, הקומוניסטים הצילו קצת, שנה אחת הם נתנו לחיות, והם התחילו עם דברים יותר גרועים.
(קטעים מלוקטים מתוך הספר 'איש האמת' משיחותיו של הג"ר יצחק רוזנגרטן שליט"א)