הודאה בפני שנים
בכפר קאמינקא סמוך לקשאנוב גליציה, נמצא האיכר ראמאן ביעלבסקי מת, החשדות בדבר הרצחו של האיכר נפל על בעל בית מרזח יהודי בשם בעלעד שהיה לו לפני כמה ימים איזה סכסוך חריף עם האיכר הנ"ל שתקף את היהודי והתעלל בו וגם חבל בו גופנית. כתוצאה מכך היה ברור לציבור האיכרים של הכפר וגם למשטרה עצמה שבעל בית המרזח התנקם בו ורצחו נפש.
היהודי למרות כל הכחשותיו ולמרות כל השבועות שנשבע בהשם עושה שמים וארץ ועל כל מה שקדוש ויקר לו שהוא חף מפשע, נלקח למעצר ע"י השלטונות.
בנו של היהודי, בראותו את הצרה הגדולה שנפלה על אבא שלו, נסע מיד אל האדמו"ר מבאבוב זצ"ל ושם לפני הרבי שפך את מר ליבו וסיפר בדמעות את גודל הסכנה המרחפת על אביו ועליהם. בין היתר גם סיפר להרבי שהאיכר הנרצח, היו לו שלושה אויבים אשר מזמן אייימו עליו שירצחו אותו. הרבי ציוה על הצעיר בעלעד מיד לנסוע בחזרה כדי שיגיע הביתה עוד לפני קבורת הנרצח, ואמר לו שיעשה את כל המאמצים וישפיע על המשטרה ועל השופט החוקר שיתנו צו להעביר לפני הנרצח את אבא שלו וגם את שלושת האויבים הגויים של הנרצח, וכל אחד זה אחר זה, ילחץ את יד הנרצח ומי שיוכל להחזיר את ידו בחזרה בשלום, סימן שהוא חף מפשע וזה שלא יוכל לעשות זאת, הרי שהוא הרוצח.
הרבי מבאבוב היה מוכר בכל מדינת גליציה והשפעתו היתה כבירה בכל שכבות העם אף בין הגויים, כך השופט החוקר אחרי היסוסים קצרים קיבל את הצעת הרבי.
בנוכחותו של השופט ושלטונות בית המשפט הפלילי, הועברו ארבעת האנשים לפני גופת הנרצח. לראשונה ניגש היהודי מר בעלעד אל הנרצח, לחץ את ידו ולקח את ידו בחזרה בשלום.
אחריו ניגש אחד היריבים אליו, לחץ את ידו וחזר גם בשלום.
אחריו ניגש השלישי בשם יוזעף פאלניק, לחץ את ידו של הנרצח, ופרץ פתאום בזעקת אימים היסטרית. פחד איום נפל על האיש שהנרצח עלול להתנקם בו. האיש באותו המעמד לפני השרים הודה הודאה שלימה שהוא הוא הרוצח וסיפר שהיה לו ריב ישן עם האיכר בדבר איזה גבולות של שדה וברצותו לעשות סוף להריב שלהם פעם אחת ולתמיד, כשפגש אותו על הדרך בפעם האחרונה, רצח אותו. הרוצח י. פאלניק נלקח לבית הסוהר ובעל בית המרזח מר בעלעד יצא חופשי.
(דברים ערבים – מאמר האיזרעליט בפקראנקפורט, תמוז תרפ"ט, הובא בספר" ארזי לבנון עמוד קס"ז)