יעקב א. לוסטיגמן
"וישב בה עד מות הכהן הגדול" – במדבר לה כה
דבר מעניין מאוד אנחנו מוצאים בפרשת רוצח בשגגה. התורה אומרת לנו שאם מישהו חס ושלום פגע בנפש אדם בשגגה עליו לנוס אל עיר מקלט, ולשבת שם עד מות הכהן הגדול.
השאלה ידועה: מה קשור הכהן הגדול לרוצח בשגגה? אולי ישב שם עד שירד שלג בירושלים, או עד סיום הש"ס במחזור הבא של הדף היומי… למה דווקא עד מות הכהן הגדול???
אלא אומר רש"י שהכהן הגדול אשם בזה שיהודי רצח את רעהו בשגגה!
"היה לו להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו". אנחנו שומעים? היה לו להתפלל. אם הוא היה מתפלל כראוי התקלה הזאת לא היתה מתחוללת, ולכן כל עוד הוא חי צריך הרוצח בשגגה להישאר בעיר מקלט.
נו, האמת שזה דווקא מתקבל על הדעת. הכהן גדול הוא הרבי של כלל ישראל, איש על העדה. אם יש פגם בציבור אפשר להבין למה באים בטענה למי שעומד בראשו. היום קוראים לזה 'אחריות מיניסטריאלית'. או בשפה היותר עדכנית: אתה הראש – אתה אשם…
אבל בואו נראה מה השלב הבא של הסיפור… אחרי שהרוצח יושב בעיר מקלט, מספרת המשנה במסכת מכות, אימותיהם של כהנים היו מחלקות מים ומזון לרוצחים בערי מקלט, כדי שהרוצחים לא יתפללו על הבנים שלהן שימותו.
תפילת כל פה
בכל אופן אני רוצה ברשותכם להתמקד על נקודה קצת שונה… ממה מפחדת אמו של הכהן גדול מתפילתם של רוצחים! אומנם מעשה הרציחה היה בשגגה אבל בכל זאת, הרי אנחנו יודעים שלא כל מי שהרג את הנפש שלא ברצונו, נס לעיר מקלט. אם היה זה באונס גמור הוא אינו צריך לנוס לעיר מקלט אלא רק כשזה היה באופן שעל הרוצח מוטלת אחריות מסוימת.
מהרוצחים האלו אנחנו צריכים לפחד? הרי מי הם האנשים האלו, לכאורה אנשים לא הכי גדולים בדור. אנחנו יודעים ש"מגלגלים חובה על ידי חייב", התפילה שלהם לכאורה לא אמורה אפילו לשרוט את הכהן גדול שהוא איש קדוש ומורם מעם שנכנס לקדש הקדשים מדי שנה ביום הכיפורים ויוצא בשלום מן הקודש. התפילה של האנשים הפשוטים האלו יכולה לפגוע בו?
על השאלה הזאת צריכים לענות תשובה במילה אחת בלבד:
כן!
ואם אתם תתעקשו שהתשובה תהיה דווקא בשתי מילים ובכן: כן כן!
גם תפילה של רוצח בשגגה, ואפילו תפילה של אנשים שפלים עוד יותר מרוצח בשגגה, שווה משהו. היא שווה אפילו הרבה מאוד. אנחנו הרי אומרים שלוש פעמים ביום בברכת שומע תפלה, "כי אתה שומע תפלת כל פה".
כל פה! ללא יוצא מן הכלל. פה של צדיק ופה של מי שאינו צדיק, ואפילו אם זה פה של מי שאינו יהודי בכלל, הקב"ה שומע כל תפילה!
כשיצמחו כאן עשבים…
כח התפילה הוא כח שאין בפניו שום מעצור. אנחנו רואים בפרשת ואתחנן, שהקב"ה מבקש ממשה רבינו 'רב לך', שמשה רבינו יפסיק להתפלל על כך שהוא רוצה להיכנס לארץ ישראל, כי אם הוא ימשיך להתפלל, לקב"ה לא תהיה ברירה כביכול אלא לקבל את תפילתו.
יש מעשה נורא שסיפר הרבי ה'ברכת משה' מלעלוב זיע"א, שפעם היה איש אחד שהרבה לחטוא ל"ע, ובא לבקש מהרבי רבי זושא מאניפולי דרך תשובה.
אמר לו הרבי שהוא אינו יכול להורות לו דרך תשובה על כאלו עבירות נוראות, אין שום אפשרות…
האיש שמע כזאת בשורה קשה ומרה, והחל לבכות ולהתחנן במר לבו אולי בכל זאת הרבי יתאמץ מאוד להורות לו דרך תשובה. הרבי רבי זושא ראה שאי אפשר בשום אופן להסביר לו את המצב, הוא הצביע על גחלת שהיתה בצלוחית שהיתה שם בחדר, ואמר לו "אם יצמחו עשבים על הגחל הזה, תתקבל תשובתך", כלומר, אין שום סיכוי בעולם!
נכדתו של הרבי רבי זושא, כשראתה את האיש מתחנן כל כך והרבי אומר לו שעל הגחלת יצמחו ילדים לפני שתתקבל תשובתו, החליטה שהיא לוקחת את הגחלת ושומרת אותה בצד לראות כיצד יפול דבר.
אותו אחד יצא מהחדר, נפל ארצה ופרץ בבכייה נוראה, התפלל מעמקי לבבו בדמעות שליש וביקש מהקב"ה שיסלח לו על חטאיו.
לאחר זמן בדקה הנכדה ומצאה שעל הגחלת אכן צמחו עשבים!!!
סיפר ה'ברכת משה' זיע"א, שהוא עוד זכה לראות הגחל הזה. אומנם העשבים כבר נשרו ממנו ברבות השנים, אבל הגחל נשמר בידי המשפחה עוד רבות בשנים, לאות ולזיכרון שיידעו באי עולם כמה גדול כח התפילה, שאפילו כזה רבי גדול שהוא בבחינת 'ותגזור אומר ויקם לך' אמר כזה ביטוי חריג, כח התפילה של האיש החוטא היה חזק מהכל, על הגחלת צמחו עשבים כדי לקיים את דיבורו של הרבי, והאיש החוטא זכה שתתקבל תפילתו בזכות התפילה שלו שברה את כל המחיצות.
מתוך ההקלטה של תוכנית 'החסידישער שבת' בקו השיעורים של דרשו