אלעזר גולדברג
"חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק"
השנה עומדת להסתיים ודווקא בימים אלו תלמידי ישיבת 'אחינו' משקיעים את זמנם ומרצם בשטייגען גדול מבוקר עד ערב, בשינון וחזרה על דפי הגמרא אותם למדו במשך השנה. מה גורם לאווירה בישיבה להתרומם דווקא בימים אלו של חודש תמוז כאילו מדובר בעיצומו של 'זמן אלול'? ראש הישיבה הרב ברלין שליט"א תולה זאת במבצע הגדול שנקרא "אלול בתמוז" שעושה מהפכה בישיבה.
במשך השנה כולה, מספר הרב ברלין, תלמידי הישיבה, צעירים ובוגרים כאחד, יושבים ומשקיעים שעות רבות בהבנת המסכת הנלמדת בישיבה. אך בהגיע חודש תמוז, אנו עורכים מבצע מיוחד של הגברת השטייגען ושמירת הסדרים תוך חזרות שנתיות על החומר שלמדנו השנה, על מנת לסיים את השנה באוירה מרוממת ושכל אחד מהתלמידים יצא ל'בין הזמנים' כשתלמודו בידו.
"קעמפ טוב מתחיל במבצע טוב"…
על מנת לעורר את האוירה לשטייגען, המבצע כולל 'מתן שכרה בצידה' של מימון ההשתתפות בקעמפ המוצלח והמהנה שאנו עורכים מידי שנה בחופשת 'בין הזמנים'.
הקעמפ כולל אטרקציות מפנקות ומשמעותיות עבור התלמידים, החל מבריכות שחייה וים, רחיפות וצניחות, "לילה לבן" ועוד ועוד מהדברים שבחורים בגיל ההתבגרות נהנים מהם ומצפים להם. מטבע הדברים מחיר ההשתתפות בקעמפ יקר מאוד, סביב 1800 ש"ח, ואנו מאפשרים לכל תלמיד להשתתף בו ללא תשלום כלל, בתנאי שהוא מביא 'שוה כסף' באמצעות השקעה בשמירת סדרי הישיבה ומאמץ מיוחד בלימוד רצוף בחמשת השבועות האחרונים של השנה. השנה אנו עורכים את הקעמפ בבניין הישיבה, אך למרות זאת הדבר אינו גורע מהציפייה של התלמידים להשתתף בו.
בכל שנה אנו עושים מבצע שונה והשנה החלטנו לעשות זאת באמצעות חפיסה של 52 קלפים בדומה לקלפים המוכרים, כשבמקום הדמויות המוכרות הדפסנו על כל קלף תמונות מהחוויות שהיו בישיבה במשך השנה האחרונה. תלמיד יכול לקבל קלף אחד כזה כאשר הוא זוכה בחמישה כרטיסי נייר שניתנים לו תמורת כל מאמץ בשמירת הסדרים ולימוד ברציפות. כל תלמיד שרוצה להשתתף בקעמפ ללא תשלום, צריך להשיג את כל 52 הקלפים, מה שמצריך ממנו מאמץ ניכר במשך כל התקופה מבוקר עד ערב, החל מהרגע שקם ממיטתו בשעה שבע בבוקר וכלה בזמן שהולך לישון באחת עשרה בלילה.
בנוסף, אנו מעמידים בימים אלו בבניין הישיבה 'קיוסק' בו מוכנסים כל סוגי הממתקים, וכל מי שחושק בהם יכול 'לרכוש' אותם באמצעות אותם כרטיסים שמחולקים במסגרת המבצע.
באופן טבעי לעיתים יש חולשה ורפיון לאחר שעות וימים של השקעה ומאמץ. ברגעים אלו אני מדרבן אותם לשוב לשטייגען באמצעות דבר נוסף. בימים אלה אני מחלק לתלמידים כרטיסים מיוחדים שהסכום שלהם לא נקוב עליהם אלא הם 'כרטיסי גירוד' (כמו שיש ב'מפעל הפיס'…) שרק על ידי גירוד החומר המוטבע עליהם מגלים את שוויים. בכרטיסים אלו ישנם הפתעות רבות, יש מהם שכרטיס אחד שווה כמו חמישה כרטיסים רגילים, ועל ידי כך התלמיד מקבל מיד את אחד מ-52 הקלפים. הסקרנות והרצון להרוויח מהר גורם להם לשוב ולאזור כוחות להמשך השטייגען וכך האוירה בבית המדרש שוב נעשית 'מחשמלת' מרוב עוצמתה…
בישיבת 'אחינו' חודש תמוז נראה כמו 'אלול'!
ואכן כל הנכנס בימים אלו לבית המדרש של הישיבה, משתומם ומתפעל! יש אוירה של ריתחא דאורייתא שאין במשך השנה כולה. ממש כמו 'זמן אלול' באחת מהישיבות למצויינים. האוירה עד כדי כך מרוממת, עד שאנו חושבים כל שנה מה ניתן לעשות כדי שאוירה קדושה זו של סוף השנה תמשיך גם בזמן אלול שאחריה…
כל תלמיד אומר לעצמו: גם אני מסוגל!
המבצע יוצר אוירה טובה ו'קנאת סופרים' להצליח להגיע למימון עצמי של הקעמפ באמצעות עבודה אישית. המבצע הזה מיועד גם לבחורים שפחות מוכשרים או שיש להם פחות מרץ להשקיע בלימוד במשך השנה. דווקא בחורים אלו מוצאים את מקומם בבית המדרש בימים אלו, כי אם עצם הלימוד לא מושך אותם, מגיע המבצע החומרי ומקרב אותם ללימוד הגמרא. כך אם בימים כתיקונם בית המדרש מלא בעיקר בתלמידים שמבינים את הגמרא וחפצים לחזור על מה ששמעו בשיעור, בחודש תמוז בית המדרש מלא עד אפס מקום, בין בשעות הסדרים ובין בהפסקות שבין הסדרים, כי אפילו הבחורים הכי חלשים רוצים להשתתף במבצע שמאפשר להם את ההשתתפות בקעמפ המוצלח.
אספר על תלמיד אחד שגרם לי לאחרונה להתרגשות כשהבחנתי בצימאון הגדול שלו ללימוד הגמרא. מדובר בתלמיד שבמשך השנה אינו מרבה להשתתף בשיעורים ובסדרים. הוא מגיע שאינו דתי כ"כ, ובית קשה ומן הסתם הוריו אינם מדרבנים אותו ללמוד וזאת בלשון המעטה… בעקבות כך הישגיו היו מאז ומעולם נמוכים מאוד. את הגמרא לא הצליח להבין ומשכך גם החשק ללמוד היה ממנו והלאה.
אבל בתקופה האחרונה משהו השתנה אצלו. לפני מספר ימים הגעתי לבית המדרש בשעה שבע בבוקר והופתעתי לגלות אותו יושב ומנסה להבין קטע בגמרא. שאלתי אותו מה גרם לו להשכים קום? והוא השיב לי שמאחר ואחד מהדברים שכל תלמיד צריך לעשות במסגרת המבצע של סוף השנה הוא "לימוד עצמי" – לימוד הגמרא בהבנה במשך זמן מסויים מידי יום ללא חברותא, לכן החליט להקדיש את שעות הבוקר המוקדמות לכך, כי באותו ערב לא יוכל לעשות זאת מאחר שנקבעה לו בבית משהו אחר. ריחמתי עליו, כי ידעתי שהוא לא מבין כמעט מאומה ממה שלומד, לכן התיישבתי והתחלתנו ללמוד בחברותא. לאחר מכן סיכמתי איתו שגם לימוד זה ייחשב עבורו כ"לימוד עצמי"…
למדנו יחד את המשנה הראשונה במסכת סוכה עם פירוש רש"י והספקנו גם דיבור אחד בתוספות, ולאחר שעה קלה הוא יצא מבית המדרש כדי להתכונן לתפילה כשחיוך מאיר את עיניו. הוא הצליח להבין היטב משנה שלימה, מה שלא קרה לו במשך חודשים רבים!
לאחר מכן שמעתי אותו אומר לאחד מחבריו בגאווה לא מוסתרת: אני כבר הספקתי ללמוד היום את ה"לימוד עצמי"…
באותו רגע הבנתי את העוצמה של המבצע הזה. הוא מחדיר בלב כל תלמיד, גם אם הוא חלש ביותר בכישרון ובהבנה, שהוא מסוגל להצליח ללמוד גמרא ולעיתים גם במשך שעות רבות ברצף! מי שלא האמין בעצמו עד המבצע, מקבל כעת חיזוק אדיר כשמבחין עד כמה הוא באמת מסוגל לעשות שטייגען ולהבין את הגמרא. אין לי ספק שזה משפיע מאוד על כל אחד מתלמידי הישיבה להצליח בהמשך לימודיו בישיבה בשנים הבאות.