"וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה… הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִיא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה… אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן" (לב, ב-ה)
מדוע בני גד ובני ראובן אמרו שאינם רוצים להיכנס לארץ ישראל, וכי בגלל שיש להם מקנה רב, זו סיבה לא להיכנס לארץ?
בכל פעם שהוצאתי ספר חדש, הייתי נוהג לשלוח עותק של הספר לאיש החינוך, הרב מאיר מונק, המנהל של תלמוד תורה "תורת אמת" בבני ברק. בכל פעם הוא היה משיב לי במכתב תודה, ובדרך כלל מוסיף דברים – ווארטים וסיפורים.
באחד המכתבים הוא כתב לי, כי מצא בספר "שפתי כהן" על התורה מאת רבי מרדכי הכהן, שהיה מגורי האר"י ז"ל, הסבר מעניין על שאלה זו – מדוע בני גד ובני ראובן לא רצו להיכנס לארץ:
היו ארבעה דגלים במדבר. כל שלושה שבטים היו שכנים תחת דגל אחד – זה בדרום, זה בצפון, זה במזרח וזה במערב. תחת דגל מחנה ראובן היו ראובן שמעון וגד. לאחר מעשהו של זמרי בן סלוא, ולאחר ששבטו של זמרי – שבט שמעון – עמדו מאחוריו וגיבו אותו, אמרו ראובן וגד: אם יש שכנים רעים כאלה, מוטב להיפרד מהם ולהישאר לבדנו בחוץ לארץ ולא להיכנס עימם לארץ ישראל.
*
כאשר ילדי בר מצוה היו באים עם אביהם אל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' זצ"ל כדי להזמין אותו לאירוע, האב היה מבקש מרבי מיכל יהודה ברכה לחתן הבר מצוה ומוסיף לבקש ממנו שיאמר לנער דברי הדרכה לקראת היכנסו לעול תורה ומצוות.
רבי מיכל יהודה היה רגיל לומר, שיש להיזהר במיוחד בשני עניינים: האחד – כיבוד אב ואם, שהוא יסוד היהדות, והדבר השני – להיזהר מחברים רעים. וכששאלו אותו: מה נחשב 'חבר רע'? השיב: אם הנער משתמש במילים או במושגים מהרחוב, זהו 'חבר רע', ויש לשמור ממנו מרחק.
כשסיפרתי על כך בשיעור, אמר לי אחד המשתתפים: לפני עשרות שנים, כשלמדתי בישיבה קטנה, המשגיח בישיבה גדולה של אותה ישיבה היה רבי שלום שבדרון זצ"ל. לפני הבר מצוה שלי נכנסתי אליו וביקשתי ברכה, הוא בירך אותי ואמר לי: תיזהר מחברה רעה!
והוסיף רבי שלום: ואם תשאל אותי מה זו 'חברה רעה'? אומַר לך כלל: כשאתה משוחח עם חבר, אם אתה מסכים שגם אביך יאזין לשיחה שלכם – אתה יכול להמשיך לשוחח אתו. אבל אם אתה מעדיף שאביך לא יאזין לשיחה, תתרחק ממנו…
(רבי שלמה לוונשטיין שליט"א- נאה דורש במדבר)