מאת: הרב אליהו שור
קוראים אנו בפרשתינו על בלעם הרשע ששכר אותו בלק מלך מואב לקלל את ישראל ולהשתמש בפיו כדי להזיק לבניו של מקום, רואים אנו עד כמה יש כוח למילות הפה למוטב. אכן מידה טובה מרובה, וגדול כוח הפה להיטיב הרבה יותר.
כך יש למילות הצדיקים וברכתם השפעה עצומה, וכמו שדרשו צדיקים על הפסוק: "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" – הצדיק אשר 'לא יחל דברו' – שאינו מחלל את דבריו ואמרותיו בדברי הבל ודברים בטלים. הרי ש'ככל היוצא מפיו' – כל אשר מוציא מפיו בכל ענין, 'יעשה' – הקב"ה עושה בקשתו ודיבורו בתמידות, בבחינת 'צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים!'
למילותיהם ודברותיהם ישנה השפעה כל כך חזקה בעולמות העליונים עד שכל דיבורי הצדיק הם בבחינת 'אל חזור'. כאשר כל אשר יוציאו מפיהם כן ייעשה בכל התוקף, כשלפעמים אף הם עצמם אינם יכולים למשוך את דיבוריהם מחמת רום ערך מילותיהם ואמרותיהם, וכפי שניטיב להיווכח מעובדת פלא נדירה אשר התרחשה עם הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן זי"ע.
לא תצא מחדר הקודש עד שהרבי לא יבטיח לה שישועתה קרובה לבוא
בגלילות העיר 'סאווראן' התגורר יהודי תמים אשר עבד את ד' בדרכו, בד בבד התייגע קשות למען יוכל להתכלכל בבחינת 'בזיעת אפך תאכל לחם'. כאשר לאט לאט החל להרוויח מצלצלים הרבה עד אשר ברחמי שמים פרץ עד למאוד מאוד. כך גם שלום הבית היה במיטיבו, כאשר הם חיים בדרך התורה והחסידות מתוך שלוה והרווחה.
אלא שנקודה אחת העיבה על חייהם. העיבה אמרנו, אך היא הגדרה שאינה מספקת, באשר נקודה זו הציקה הרבה עד למאוד: ילדים! זרע של קיימא לא היו להם! ניסו פה, ניסו שם. אולם אפס. הישועה בוששה מלבוא. אף נכנסו אל רבם הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן זי"ע כמה פעמים בבקשת עצה וברכה, הצדיק בליבו הרחום בירכם בחום תדירות, אולם הישועה לא נראתה באופק, כשאפילו קצה קצהו של אור לא נראה בקצה המנהרה החשוכה.
קרה היום וזוגתו של אותו יהודי חישבה להישבר ולקרוס מרוב צער, ובשכך אזרה עוז ונכנסה אל הרבי לבדה, כשהיא מבקשת שוב שתזכה לזרע של קיימא, הרבי בירכה שוב בשפה רפה. אלא שהפעם החליטה האשה ש:'לא עוד! לא תצא מחדר הקודש עד שהרבי לא יבטיח לה שישועתה קרובה לבוא, וכי היא עומדת להיפקד באוצר היקר כל כך: בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות!'
מנגד, הרבי לא התייחס למשובתה ולמעשיה, כיון שכן נעמדה האישה מרת הנפש, ברוב תסכולה, בפתח החדר, כך עמדה שם האישה זמן רב עד שבשלב מסוים הרים הצדיק את קולו לעברה: "את חוסמת את דרכי, פני נא מקומך, ואני מבטיח לך קינדער… קינדער… קינדער…", וחזר על כך: "אני מבטיח לך קינדער… קינדער… קינדער…" ו… שוב פעם: "אני מבטיח לך קינדער… קינדער… קינדער…", ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. כך חזר הרבי שש פעמים על התבטאות זו במורת רוח, כשהוא כופל כל פעם שלוש פעמים את המילה 'קינדער' (- ילדים). כאשר כוונתו ברורה שכבר המשיך לה ישועה בזה שתזכה לבנים הגונים במהרה!
"קינדער… קינדער… קינדער…" צלצלו המילים באוזניה, ומשעה שהבינה שבקשתה קוימה, והרבי הבטיח לה בהן צדקו שתזכה להיפקד במהרה, עזבה את פתח החדר ופנתה לביתה שמחה וטובת לב.
עברה שנה… מזל טוב!
האישה ילדה שלישייה!
שלושה ילדים! זכים וטהורים! חמודים ומשמחי לב!
עברה שנה נוספת… ושוב: מזל טוב! האישה ילדה שלישייה נוספת!! בריאים, שלמים ומשמחי לב!
שנה נוספת עברה. ו … שוב פעם, מזל טוב! שלישייה נוספת!!! שלושה ילדים! זכים וטהורים!
השמחה והששון חגגו בבית דבר יום ביומו לנוכח הניסים הפלאיים בהולדת הילדים, אך מנגד טבעה האשה בים של עבודה! עד שהאחד נרגע מבכיו, התעורר השני בחגיגות, ומשנרדם השני ברוגע, התעורר ה'גדול' בן השלוש. וחוזר חלילה.
צרות של עשירים!
הדברים אשר יצאו מפי הצדיק אי אפשר למושכם חזרה
אך בחושבה לאחוריה את אשר התרחש בבית הרבי בבואה להתחנן לפניו ועל נפש צאצאיה, הבינה לפתע האשה את פשר השלישיות שהיא מולידה כל שנה, וזאת משום שהרבי התבטא לעברה: "קינדער, קינדער, קינדער!" כל פעם שילש את המילה "קינדער", ועל כן היא מולידה כל פעם שלישייה – שלשה ילדים. ומשהתעמקה האשה שוב בדברי הרבי – הסווראנע'ר רוב, ונפנתה למנות כמה פעמים איחל לה הרבי "קינדער X3" גילתה שהרבי שיגר לה ברכה זו לא פחות משישה פעמים! הוי אומר: עדיין מחכות לה שלוש שלישיות בשלוש השנים הקרובות. כשאם נכפיל ששה פעמים שלוש, הרי לך שמונה עשרה ילדים!
האישה הרגישה שאינה מסוגלת. שמונה עשרה ילדים בפרק זמן כל כך קצר! כיצד תוכל לשאתם, להניקם, לפרנסם ולגדלם? שמונה עשרה ילדים בשש שנים?!
כיוון שכן רצה האשה שוב אל הרה"ק רבי משה צבי, בבקשה שימשוך חזרה לפחות חלק ממילותיו. אולם הרבי נאלץ להשיבה ריקם. באומרו לה שהדברים אשר יצאו מפי הצדיק, אי אפשר למושכם חזרה. באשר הישועה הומשכה ואין דרך חזור!
תחת זאת שמחי בד' וגילי בו שזכית לזכיה כה עצומה להמשיך נשמות הרבה לעולמנו השפל, וזה ינחמך בעול הטורח התמידי סביב גידול הילדים!" סיים הרבי.
וכדברי הצדיק כן היה, עברה שנה נוספת, ושוב פעם נולדה שלישייה, וכך בשנתיים שאחר כן. כך נהפכה מאשה חסרת בנים, לאשה מרובת בנים עד למאוד – בזכות ברכת הצדיק!
ככל היוצא מפיו יעשה!