"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (טז, ג)
עונשו של המבזה תלמיד חכם חמור ביותר, וממנו אפשר להבין את חומרתו של המעשה.
בעניין זה מובא בספר "גן הדסים" מעשה נורא:
יהודי עשיר ובעל נכסים ניגש אל רבו בעל התניא ותינה את צרתו על שלא זכה לזרע של קיימא במשך שנים רבות. בעל התניא בירכו שוב ושוב, אך משראה שעדיין לא נושע יעץ לו שיסע אל רבי שלמה קרלינר, שהיה גם הוא, כבעל התניא, תלמידו של המגיד ממעזריטש. הוא הוסיף ואמר שעליו לעשות כל אשר יאמר לו, מבלי להפיל דבר, ועוד הדגיש שייסע דווקא ביום פלוני בתאריך מסוים שבו נקב.
ביום המיועד התייצב העשיר לפני רבי שלמה קרלינר, ואמר כי הוא נשלח על ידי בעל התניא לבקש שיברכו בזרע של קיימא.
אמר לו רבי שלמה: "אם תתן אלף ושש מאות רובל לצדקה, אתן לך ברכה לזרע של קיימא".
"אלף ושש מאות רובלים?" נדהם העשיר. היה זה סכום עתק שנראה לו מופרז! "האם לא יסתפק הרב בשלוש מאות רובלים". גם זו לדעתו הייתה תרומה יפה.
"לא ולא", השיב רבי שלמה. "לא פחות מאלף ושש מאות".
"אולי ארבע מאות רובל? אולי חמש מאות?" הציע העשיר את הצעותיו, אך רבי שלמה עצר אותו "חבל על זמננו. אם תתן אלף ושש מאות שקלים תקבל ברכה ואם לאו – לאו".
בתגובה לדבריו עזב העשיר את המקום בזעף ופנה אל האכסניה שלו. בלילה התהפך על משכבו ולא הצליח להירדם. הסכום העצום שדרש רבי שלמה הכעיסו, אך מאידך – מה לא יתן אדם כדי לזכות לבנים?
לבסוף גמר בלבו לשוב אל הרב. בבוקר השכם התייצב אצלו והביע את רצונו לתת כפי שהתבקש, אלא שרבי שלמה אמר "כבר איחרת את המועד, איני יכול לעזור לך כעת".
פרץ האיש בבכי – ושב אל בעל התניא שבור ומדוכא. הוא ביקש שיסביר לו מה היה, מה פשרו של סכום הכופר העצום שדרש רבי שלמה קרלינר, ומדוע היה עליו להגיע דווקא במועד מסוים.
הסביר לו בעל התניא: "דע, כי בגלגולך הקודם היית מבזה תלמידי חכמים, שנאמר עליו 'אין תרופה למכתו'. אלא שפסק הרמב"ם (הלכות תלמידי חכמים ו, יב) 'אף על פי שהמבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והוא בכלל 'כי דבר ה' בזה', עם כל זה יש לו תקנה על ידי שינדוהו וקונסים אותו ליטרא זהב בכל מקום אפילו בזמן הזה, ונותנים אותו לחכם'. אולם חלקו עליו, ולמעשה ה'מחבר' לא הביא להלכה את אפשרות ההצלה על ידי פדיון בסך ליטרא זהב.
והנה, ביום בו עמדת לפני רבי שלמה חל היארצייט של הרמב"ם, ורבי שלמה קרלינר נוהג ביום זה לסיים את כל ספר הרמב"ם. בצירוף העובדה שביום היארצייט יכולים לפסוק בשמים בשיטת בעל ההילולא, ביחד עם הסיום של רבי שלמה יכול היה לנקוט שההלכה כדברי הרמב"ם. הוא עשה, אפוא, חישוב לגבי הסכום המדויק של ליטרא זהב, והגיע למסקנה ששוויו אלף ושש מאות רובל, לכן ביקש ממך את הסכום הזה, ובזאת יכול היה להבטיח תרופה למכתך. כיון שהתעקשת – הפסדת ולא זכית".
לשנה הבאה שוב שלחו בעל התניא לרבי שלמה, וכשנתן כפי שביקש נושע בזרע של קיימא.
(רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א – נאה דורש במדבר)