זיכני ה' יתברך בשליחות מיוחדת: להחזיק מוסדות ללימוד תורה של ילדי ישראל. מתוקף תפקידי אני מוכרח לצאת למדינות הים מפעם לפעם, להביא את בשורת המוסדות לפני אחינו שבגולה ולהחיש צורי ומזור משם לכאן.
בטיסתי מניו יורק לפלורידה ישבתי ליד הרב פסח קראהן, מחבר ספרים ומרצה יהדות מוערך. עייף הייתי מכל התלאה שידעתי בימים האחרונים. לא תמיד מתבצעים הדברים כפי הציפיות – חרף העובדה כי מדובר בהצלת נפשות.
עצמתי את עיניי, מהרהר על הימים הבאים ואיך ייראה המצב בפלורידה, גם עכשיו די קשה ולא קל להתרוצץ מחוץ לבית. זמזמתי לעצמי בעצימת עיניים את שירו של הרבי מסקולען על הפסוק בתהילים(קיט,נא): זדים הליצוני עד מאוד, מתורתך לא נטיתי.
כך ישבתי כמה דקות, עורך חשבון נפש עם עצמי, עבר שם דייל וראה אותי כך. הוא פנה אל הרב קראהן ושואל: "מה עושה הרב שלצדך? האם הכול בסדר?" והרב קראהן סיפר לו כי אני הרב של הצעירים מישראל, מקרב צעירים לקדוש-ברוך-הוא ואומר להם מה זה יהודי.
הדייל נאחז התרגשות: "גם אני יהודי!" ואז השפיל מבטו והוסיף: "הוריי אמרו לי שאני יהודי, אבל אין לי כל מושג מה זה אומר לגביי". פתחתי את עיניי, והוא פנה אלי ואמר: " אולי יכול הרב להגיד לי מה אני יכול לעשות כדי שארגיש שאני יהודי?"
חשבתי לעצמי: איך מלמדים עכשיו אדם צעיר את כל התורה על רגל אחת? פניתי אליו ואמרתי: "אתה רואה שהזמנו מנות אוכל 'ספיישל כשר'? אם תזמין את זה, תוכל להרגיש שאתה יהודי".
"מה?" התפלא הדייל, "חשבתי שזה אוכל צמחוני, ולא העליתי בדעתי כי יש לזה כל קשר ליהדות". ואז שאל את השאלה המתבקשת: "מה זה ספיישל כשר?"
"חברת 'פורד' מייצרת משאיות ומכוניות", פניתי אליו, "משאיות ה'טרוק' נוסעות על דלק דיזל, לעומת המכוניות הנוסעות על בנזין. מה יקרה אם תיכנס עם המכונית המפוארת של לתחנת דלק ותראה שמשאית פורד עומדת בתור לקבלת דיזל, הזול פי כמה מבנזין, ותרצה גם אתה למלא דיזל במכונית שלך? הרי זו אותה חברה! למה שלא תשים דיזל?"
"מה הרב מדבר? אם אשים דיזל, הכול ייסתם. המכונית לא תעבוד", הזדעק הדייל.
"למה?" המשכתי להקשות, "והרי זו אותה חברה! אין זאת אלא שהחלק המכני של המשאית כבד יותר ויכול לסבול דיזל, אף שאינו מזוקק ונקי, לעומת המכונית הרגילה שמנועה עדין. אם נכניס לתוכה דיזל, ייסתמו פתחיה. חייבים דלק נקי שיוכל לעבור אל המנוע ולהפעילו".
הוא עדיין לא הבין את הקשר ולמה ירמזו מילותיי. אמרתי לו: "ריבונו של עולם ברא הכול, יהודים וגויים. לגויים יש תפקיד ועבודה כדי שהעולם יתקיים – לבנות ולהתגדל, הכול לפי החשבון של הקב״ה. המכשור הפנימי שלהם חומרני וגס. הם יכולים להשתמש בדיזל, בבשר טריפה, לא מזוקק. העיקר שהמשאית נוסעת.
"לעומתם, ליהודי יש נשמה, חלק אלו-ה ממעל, עדינה ואצילית. ׳הנשמה שבמוחי׳, כמו שאומרים בכל בוקר. תפקידו הוא להתחבר עם הבורא, ללמוד את חוכמת התורה ולקיים את מצוותיו, ולשם כך הוא חייב אוכל מזוקק, כשר. אם יכניס אוכל טרף, זה ייסתם".
ונִטְמֵתֶם בם: "אל תקרי ונטמאתם, אלא ונִטַמתֶם" ־ על ידי שאוכלים מאכלות אסורות נהיה הלב מטומטם.
סיפרתי לו מעשה מהרמב״ם הקשור לכשרות ולפרשתנו. אל הרמב״ם הגיעה איגרת מיהודים הפונים אליו בשאלה: הואיל והרמב״ם כתב שהאמונה בתחיית המתים היא עיקר מעיקרי היהדות, היכן היא מרומזת בתורה? אכן, יודעים הם שחז"ל הצביעו על הפסוקים האמורים על אמונה זו, אבל הם מסוגלים לפרש את הפסוקים בצורה שונה, ולכן מבקשים הוכחות נוספות.
הרמב״ם לא ענה להם, והורה לרבי יהודה אבן תיבון שישיב להם. וכך ענה להם התלמיד הגדול: "דעו כי על פי חוכמת הטבע המאכלים שאדם אוכל הופכים לדם. הדם מזוקק בכבד ועולה אל הלב, וממנו אל המוח, שהוא מקום השכל ובו טמונה חיות האדם.
"דעו", הוסיף התלמיד, "כי הנזהר ממאכלות אסורות וטמאות ומאכלו כשר, נעשה דמו מזוקק. כתוצאה מכך יש לו לב טהור והרגשות טהורים, מוח טהור ודעות צלולות ובהירות, קדושות וטהורות. וכן להפך, ח״ו: הניזון ממאכלים אסורים, טמאים ומטמאים, הם מטמטמים את דמו הנעשה עכור, וכך לבו ומידותיו נהיים עכורים; וכשהם מגיעים אל המוח, נעשה שכלו אטום ונוטות לדעות נפסדות, זרות וטמאות.
"לפיכך", המשיך רבי יהודה אבן תיבון, "התנאים והאמוראים, חכמי המשנה והגמרא, אשר שמרו את נפשם לבל תיגעל נפשם במאכלות אסורים, האיר אור שכלם ורוח הקודש שדתה עליהם. מכוחם הבינו את הרמיזות בפסוקי התורה הקדושה ואת משמעותן, והם אלו שקבעו כי התורה מוכיחה מאותם פסוקים על אמונה בתחיית המתים".
לואי שמע כל זאת והתפעל מחוכמתו של הרמב״ם ותלמידו. הוא שאל אם יוכל להיות עמי בקשר בימים הבאים. נתתי לו את כתובתי בפלורידה, אצל ידידי, רב בקהילה החרדית, איש החסד הרב גרונר. נפרדנו לשלום וחיכיתי לראות איך ייפול דבר
למחרת היום, בעודי יושב בסעודת שחרית בביתו של הרב גרונר, נשמעו דפיקות על הדלת. הרב גרונר רץ לפתוח את הדלת. הפגשתי בין השניים, ואמרתי לרב גרונר: "יש כאן יהודי שרוצה 'ספיישל כשר' גם מחוץ למטוס…"
לואי התקשר בקשר אמיץ עם הרב גרונר, וזה הכניסו תחת כנפי השכינה וקירבו לאבינו שבשמים.
(מתוך הספר 'אור השבת')