במלאת 154 שנה מהסתלקותו של הרה"ק בעל ה'בית אהרן' מקרלין, נחשפת הצוואה שכתב שעות לפני פטירתו * באורח פלא נחשפה הצוואה בדיוק בעת שחסידי קרלין פועלים לקיים אותה, ולהקים בית כנסת בעיר מלינוב בה השיב נשמתו ליוצרה ובה נטמן
חשיפה מרגשת התפרסמה בימים אלו בקובץ 'בית אהרן וישראל' דחסידי קרלין. הצואה הקדושה של מרן רבי אהרן בעל ה'בית אהרן' מקרלין זיע"א, המכונה בפי חסידי קרלין 'אדמו"ר הזקן'. הצוואה נכתבה כמכתב לבנו ממלא מקומו הרה"ק רבי אשר מסטולין, המכונה בפי החסידים 'אדמו"ר הצעיר'.
להלן נצטט קטעים מתוך המאמר הנפלא והמחכים שהתפרסם בקובץ הנ"ל: "את הצוואה שלפנינו רשם החסיד ר' מרדכי אליעזר רעזניק ז"ל. מתחתיה באה שורה המתחלת במילים 'ולאלומי מילתא' שכולה בכתב יד קדשו של מרן אדמו"ר הזקן, לאחמ"כ באו חתימות החסידים שבאו על החתום כעדים. מתוכן הדברים ומסגנונם נראה כי מלבד ההוראות שהשאיר אדמו"ר הזקן לבנו יחידו אדמו"ר הצעיר, עיקר מטרת כתיבת הצוואה היתה כדי שירושת הבתים והחפצים תעבור מצד רשויות השלטון ללא מניעות וקשיים.
"במסמך נפרד, בחתימת יד קדשו של מרן אדמו"ר הצעיר רבי אשר זיע"א המוצג אף הוא כאן (בקובץ 'ביתא הרן וישראל'), באה הצוואה מועתקת לשפה הרוסית עם בקשה לאשרורה וליתן לה תוקף חוקי ע"י הרשויות, יחד עם בקשה להחזיר לרשותו (של האדמו"ר הצעיר) בגמר ההליך את הצוואה המקורית עליה בא אביו אדמו"ר הזקן זיע"א בחתימת ידו.
בראש הצוואה כותב ה'בית אהרן' שהיא נכתבת בתאריך "אור ליום א' י"ז סיוון שנת תרל"ב פה מלינאב הסמוך לדובנא" – זהו תאריך פטירתו של ה'בית אהרן' שנפטר ביום ראשון לאחר שהתפלל ולמד בתפילין דר"ת משך זמן מה.
ה'בית אהרן' מתאר בקצרה את מצבו הרפואי, הניתוח שעבר והבדיקה שנבדק על ידי רופא נוסף ומוסיף: "ובאתי פה מלינאב ושכבתי כמה ימים, ואין אני רואה שום פעולה, ומי יודע מה יוולד יום כי בכל שעה כחותי מתמעטים ומי יודע אם אוכל לזוז מפה מלינאב כי אפשר פה מלאו שנותי כי ב"ה ימי שנותיו של אדם שבעים שנה עזרני ד' ומלאתים!
"ע"כ ידידי בני יחידי אשר ידעת תמיד שנפשי קשורה בנפשך מה גדלה מאוד עגמת נפשי בזכרי אשר לעת כזאת לא אוכל לראות פניך ולדבר אתך פא"פ (פנים אל פנים) ולבקשך את אשר תעשה ותתנהג כל ימיך הן בהדברים שבין אדם לחברו והן בהדברים שבין אדם למקום הכל עפ"י נימוסי הקיר"ה (הקיסר ירום הודו). ע"כ אם לא עלתה בידי לדבר אתך פא"פ עכ"פ הנני מבקשך בפני העומדים אצלי ויהי' בעיניך כאילו אנכי מדבר אליך פא"פ".
נציין שהצוואה נכתבה כאמור כדי לקבל תוקף אצל הרשויות, ולכן הקפיד ה'בית אהרן' לכלול בה כמה פעמים אזהרה שהכל יהיה על פי רצונו של 'הקיסר ירום הודו', כדרך שהיה מקובל בקרב גדולי התורה באותם ימים, על מנת לבטל מראש את רצונם של השליטים לעשות רע ליהודים.
עוד מדבריו הקדושים של ה'בית אהרן' זיע"א, לאחר שהוא כותב ומפרט את כל מה שהוא מוריש לבנו, עובר הרבי לכתוב דברי הדרכה לבנו כיצד ידאג לעילוי נשמתו אחר הסתלקותו:
"ע"כ ידידי בני אבקשך ואזהירך תיקר נא נפשי בעינך לגמול עמדי חסד של אמת אם חלילה לא אראה עוד פניך.
"א'. בקשתי ואזהרתי במקום אשר יהי' פרידתי מן העולם תתנדב להתאמץ לקנות בית אם תוכל להשיג ותנדב הבית לעשותו בית התפילה עפ"י נימוסי הקיר"ה.
"ב'. במקום אשר אאסוף שמה בקשתי ואזהרתי לבוא עם כל יוצאי חלציך הגדולים והקטנים כשיגדילו שני פעמים בכל שנה, פ"א ליום היוצ"ט, פ"ב מתי שיהי' לאל ידיך ויהי' זה אצלך בחוק ולא יעבור כל ימיך, ולחלק צדקה על מקום מנוחתי כפי אשר תשיג ידיך הן במזומן והן להספיק לחם ומזון לעניים ולהתפלל עבור נשמתי אף אם לא תוכל להשיג לקנות בית לעשותו בית התפילה, עכ"פ תקיים אזהרתי ובקשתי לבא ב"פ (ב' פעמים) בכל שנה כנזכר. וצפיתי אשר בוודאי לא תשכח אהבתי ותקיים בקשתי ואזהרתי.
"והנני נותן לך רשותי ומצוך להעתיק הצוואה הזאת בלשון רוסיא ולכותבה בערכאות כפי נימוסי הקיר"ה. ואל יפלא בעינך שלא כתבתי הכל בכתב ידי כי מחולשות כחי לא יכולתי בעצמי לכתוב בכתב ידי לזאת צוויתי לכתוב כל הדברים הנזכרים ואבוא בעצמי עה"ח".
אחר דברי הצוואה מציין הסופר שכתבה ומעיד שעשאה בדיוק כפי הלשון שהכתיב לו הרבי: "כל אותם הדברים אות באות ציווה לי ה"ר מו"ה אהרן בה"ר מו"ה אשר ז"ל פערלאוו בדיעה מיושבת ובדעת צלולה לכתוב לבנו הנ"ל ולא חסרתי ולא הוספתי שום דיבור, ולראי' באתי עה"ח נאום הכותב כל הנ"ל מרדכי אליעזר במו"ה יוסף רעזניק".
לאחר מכן מופיע שורה אחת שנכתבה בכתב יד קדשו של ה'בית אהרן' עצמו, לפני חתימותיהם של שלושת העדים שנכחו במקום בזמן הכתבת הצוואה. וניכר שכתב היד זהה לכתבים אחרים שהותיר אחריו ברכה וכה היו דבריו: "ולאלומי מילתא באתי עה"ח נאום מעשטשאנין אהרן בה"ר מ"ה אשר ז"ל פערלאוו".
עורכי המאמר בקובץ הנ"ל, מסבירים שהמילה 'מעשטשאנין' בה תיאאר ה'בית אהרן' את עצמו, משמעותה 'סוחר' ומטרתה לציין את מעמדו האזרחי, היא נכתבה כנראה לצורך פורמלי עבור אישור הצוואה בערכאות. וכנראה זו גם הסיבה שהוסיף את שם משפחתו 'פערלאוו' לאחר שחתם, אף שבדרך כלל לא היה כותב את שם משפחתו בחתימותיו והסתפק בכתיבת שמו ושם אביו הק'.
מעניין לציין שהאדמו"ר הצעיר לא האריך ימים ונפטר קצת יותר משנה אחר אביו. הוא אכן עלה בשנה הראשונה פעמיים על ציון אביו כפי שהצטווה, פעם אחת בחודש אלול תרל"ב, חודשים ספורים לאחר פטירת אביו, ופעם שניה ביום היאר צייט הראשון, לאחר מכן נתבקש לישיבה של מעלה, וייתכן שלא הספיק למלא את רצון אביו ולקנות דירה בעיר מלינוב, וכעת כשחסידי קרלין מקימים בית כנסת בעיר, הרי זו הפעם הראשונה שבה הם מקיימים את צוואת הקודש, 152 שנה לאחר שנכתבה.