"הרבה אנשים מבקשים שרוצים לקנות דוקא דירה מסוימת. ואני אומר: אם הדירה המסוימת טובה לך או לא, זה יודע הקב"ה!"

לשמוע רק לת"ח האמיתיים העמלים בתורה

בין כתבי רבנו נמצא מכתב בכת"י בענין השמיעה לדברים חכמים: הנה בזמן האחרון שירידת הדורות מתגברת מאוד, מצאו אנשים כר נרחב לבוא להתייצב בשער ולהציג עצמם כמקובלים ורובם ככולם אנשים אשר לא קראו ולא שימשו ת" ח ואומרים לכ"א שיודעים מה שהיה אתו בעבר וגם אומרים לו מה שעתיד להיות ואנשים תמימים נמשכים אחריהם בפיתוי שלהם ובלשונם החלקלק ובעיקר אנשים שיש להם מצבים קשים או הן בעצמם או משפחותיהם.

והיום שלדאבוננו נחלשו הדורות וכ"א רוצה להתלות בכל מה שאומרים שיצילהו מצרתו ומכח זה קרובים מאוד להתפתות מדבריהם. והנה חלק מהם מלבד שהם לא יודעים תורה עוד אינם כלל שומרי תורה ומצוות ועוברים עבירות חמורות רח"ל. גם אלה שהם לא עד כדי כך מ" מ הם רחוקים מלהיות תלמידי חכמים ובני עליה וכל מעשיהם אינם לטובות האנשים אלא למען בצע.

ובאנו לעורר כי מלבד מה שמרמים האנשים ומוציאים בהם ממיטב יכולתם, עוד זה גורם שאנשים מקבלים השפעה רעה מאנשים שאינם תלמידי חכמים והתוצאות מזה הם סכנה להצעירים וגם למבוגרים. והננו בזה להודיע גם לבקש להתרחק מאלה המציגים עצמם תחת שם מקובלים, ולהיות כפוף לדעת תורה ולתלמידי חכמים אשר התורה ומצוותה נר לרגלם וממשיכים קבלת דור דור מסיני ואינם להוטים אחרי כל מיני ערמומיות. ואני תפילה וברכה שכל מי שיקבל עליו להיות כפוף לת"ח האמתיים העמלים בתורה והוגים בה כחפץ השי"ת לא יאונה לו כל רע וצרה. ואלה שחלילה נמצאים בצרה יחלצו מזה ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוותיה ביראת שמים כמצווה עלינו מפיו ית"ש.

תמיד צריך לשמוע ת"ח שהתמנה להיות רב בקהילה הגיע לשאול את רבנו מה תפקיד הרב, ואמר לו רבנו, יש ב' צדדים לשאלה, כלפי הקהילה מה תפקידה, ועל זה התשובה שתפקידה לקבל מהרב כל מה שאומר, ותפקיד הרב היא לשמוע אל הזקנים ולא יחשוב שהוא כבר רב ויכול להחליט לבד, אלא תמיד צריך לשמוע לזקנים, וגם שהוא כבר יהיה זקן עדיין יש תמיד ממי לשמוע, ולדעת את המעשה אשר יעשון. (מפי הגר"מ מאינץ).

אדם רוחני דבריו מתקבלים

היתה משפחה שהיו להם כמה ילדים מעוכבי שידוך, והמשגיח הגה"צ ר' דוב יפה יעץ להם להיכנס לרבנו, ורבנו אמר להם להתחזק בשמירת הדיבור – דבר שהיה צריך חיזוק גדול אצלם. האב נכנס למשגיח וסיפר בהתפעלות גדולה איך שרבנו בלא להכיר ובלא לדעת, כיוון במדויק בנקודה רגישה אצלם, וביקש מהמשגיח להבין כיצד זה קורה? המשגיח הסביר: שככל שאדם רוחני ופחות גשמי, יש לו ס"ד לומר דברים אמיתיים.

נציין, שכעי"ז אמר רבנו בעצמו למשגיח על מרנא החזו"א, כבר באב תשכ"א כאשר התארח המשגיח בשבת אצל רבנו. היה זה כאשר המשגיח תכנן לשהות אצל ידידו הרב צבי הבר, )והרגילות הייתה שהיו באים בלא להודיע כנראה שלא הייתה כ"כ אפשרות להודיע(,  והמשגיח דפק בבית ר' צבי בערב שבת, וכשלא פתח חשב שישן והניח את תיקו והלך ללמוד ב'דברי שיר' (וכידוע שלוות הנפש של המשגיח שיכל ללמוד כמה שעות בלא להיות לחוץ טרוד היכן יהיה בשבת…), בליל שב"ק רבנו ראה את המשגיח וידע שדרכו של המשגיח להתארח אצל ר' צבי, וגם ידע שר' צבי אינו נמצא בשבת, וניגש להזמין את המשגיח אליו לאכול ג' סעודות, וסידר למשגיח לישון אצל הגר"י ישראלזון. ובסעודות שבת שאל המשגיח כיצד זה שהחזו"א אומר דברים בלא להתכוון בדווקא, ואח"כ הדברים מתקיימים? והשיב רבנו כנ"ל, שאדם רוחני דבריו אמיתיים וממילא דבריו מתקיימים.

גדלות

בספר דברי חיים (במהדורה החדשה) מסופר שיהודי אחד שאל את בעל ה'דברי חיים' מי הוא צדיק הדור? והשיב: באמת עיקר הדרך הוא לכבד צדיק הדור, מי שזכה לגדולה מן השמים ויראי השם נהנים ממנו עצה ותושיה . כשהקריאו את הדברים הללו לפני רבנו הוסיף: הוא נקרא צדיק הדור בתנאי שאינו לוקח כסף בעד עצתו.

סיפר רבנו: אחד בא לבקש ברכה שרוצה להיות גדול הדור. אמרתי שזה לא שום מעלה גדול הדור, מפני שאם הדור עמי-ארצות אז מה תהיה, ראש לעמי הארץ . תבקש להיות תלמיד חכם… (צדיק כתמר יפרח).

מאד תפס אצל רבנו מדת אדם גדול לפי הענוה שבו. פעם אמר לאחד: מהיכן מגיעים למדרגת ענוה כמו של ה'חפץ חיים'. וכשחזר מניחום אבלים אצל הגר"ח קניבסקי אמר: ראיתי שם ענוה…

כבוד חכמים והתקרבות אליהם

ציין רבנו לדברי רש"י (ברכות יט, ב סוד"ה בבית הפרס וד"ה כל מילי דרבנן) 'וכיון דמדרבנן הוא דאסור רבנן הוא דאחלוה ליקרייהו וכו". ודייק דמבואר ברש"י דהטעם שצריך לשמוע בקול חכמים ה וא משום כבודם .

עוד הראה בכתובות (עז, ב) איתא דריב"ל היה מיכרך בבעלי ראתן, ורש"י שם כתב שהיה מסכן בנפשו לכבד את התורה. ושאל רבנו מנין לרש"י דזה היה מפני כבוד הת ורה [פי' דלמא בשביל ת"ת]. עכ"פ מבואר ברש"י דריב"ל הכניס עצמו לסכנה כדי לכבד את הת ורה (רשימות נכדו הרה"ג ר' יוסף ברלין).

שח הרה"ג ר' אליעזר טורק: כאשר הגיע רבנו לביקור באחוזת ברכפלד ניגשתי להקביל את פניו ולקבל את ברכתו. משזיהה אותי אמר בחיוך למרא דאתרא הג" ר ישראל זיכרמן ששמע מאבי מורי, הגה"צ רבי משה טורק, הגדרה נכונה: כיום מבקשים הרבה עצות וברכות מתלמידי חכמים, אבל את יראת הכבוד שהיתה בימים ההם בפרשבורג מתלמידי חכמים, נדיר כבר היום למצוא…

הרב זיכרמן השיבו שהג" ר שמואל הלוי ואזנר בעל 'שבט הלוי' כששמע זאת הוסיף שאכן רבי משה טורק הוא מאותם השרידים שיראים מתלמידי חכמים, כדוגמת אותם היראים שהיו בפרשבורג… (מתוך הספר אוצרותיהם אמלא).

וז"ל מכתב רבנו להרה"ג ר' יהודה יברוב: במשלי (יג, כ), "הולך את חכמים יחכם. והיות שקיימת הרבה זמן זה, בוודאי תמשיך בהנהגה זו ויהיה לך ולמשפחתך לתועלת ברוחניות".

ולסוחר ספרים שהיה תלמידו לשעבר בכפר סבא, שפעם בא אליו לקחת כמה ספרים לחנותו, וביקש מרבנו שיכתוב הקדשה על ספר אחד, כתב רבנו: 'תתקרב ליראי ה' ולחושבי שמו. אי"ל'.

נתינת ברכות

אמר רבנו: הרבה אנשים באים ומבקשים על כך שרוצים לקנות דוקא דירה מסוימת. מסתמא מבקשים מאחרים יותר ממני, אבל גם ממני מבקשים שרוצה להצליח לקנות הדירה ההיא. ואני אומר: מה מעניין אותך איפה לגור? הרי אתה צריך רק דירה, ואם הדירה המסוימת טובה לך או לא, זה יודע הקב"ה, ומה לך ההבדל? אדם אומר שרוצה לקנות מגרש מסוים. מה זה מעניין אותך, וכי אתה סובר שלרבש"ע יש רק עצה אחת איך לתת הכסף?

יהי' עוד דרכים להביא לך כסף. ומה אתה מתערב בעסקים של השני? אנשים חושבים שהם צריכים דוקא את הדבר המסוים הזה, ומה אכפת לך, אם לא זה יהי' לך דבר אחר. לכן אני מברך רק באופן כללי.

שח רבנו: סיפר לי יהודי בכפר סבא שכשהי' בחור ונצרך לעמוד למבחן הצבא בעיירה ליד ביאליסטוק, עבר דרך בריסק ובא לפני הגר"ח לבקש שיברכו. ישב אז אצל ר' חיים יהודי שהי' נראה בעיני הבחור כרב, ואחרי שר' חיים ברכו צעק ר' חיים על היושב לידו: יהודי בצרה, למה אתה לא מברכו? מני אז, אמר רבנו, למדתי שכל מי שמבקש ברכה צריך לברכו. ופעם פגש רבנו את אחד מנכדי הגר"ח מבריסק בחתונה, ניגש יהודי אחד וביקש מהם ברכה, רבנו ברכו והרב השני לא רצה לברך. אמר לו רבנו: 'יהודי מבקש למה לסרב?'. ואז הסכים לברכו (ועי' מג"א סי' ר"א סק"ה).

אמר פעם רבנו לתלמיד: עצם זה ששואלים אדם גדול וסומכים על תשובתו ועושים כן, זה עצמו נותן סייעתא דשמיא שהדבר יצליח. כמאמרם (שמו"ר פ"ג) כל הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל (מאחורי הפרגוד עמ' 429)

(קובץ דרישה וחקירה. בהעלותך תשפ"ד)