הנה רבים הם השואלים, איך מבחין האדם אם יש לו תשוקה ורצון באמת או לא? אך הדבר הוא פשוט, כי זאת נדע אם נתקיים המעשה בפועל. כי רק הרצון המביא לידי מעשה הוא רצון אמת. כמו הילד שהתלונן אצל המלמד באומרו, רבי!! 'פלוני רצה ליתן לי סטירה' שאלוהו, וזאת מנין לך? ענה 'כי הוא אכן נתן לי סטירה'… ומכאן, כי רק כאשר הרצון מגיע לידי מעשה, הרי זה מוכיח שהיה זה רצון אמיתי. וכמו שאמר אחד מהצדיקים במליצה על מה שאמרו בגמ' [חגיגה יב:] וילון אינו משמש כלום, והרי 'ווילין' בלשון אידיש הוא 'רצון', והיינו 'רצון אינו משמש כלום', כי סתם לרצות אינו שווה מאומה, רק הרצון המביא לידי מעשה שווה בערכו. ויותר מזה אמר הרבי מקאצק, שרצון פירושו, שכל שערות ראשו רוצים את זה… ורק אז זוכים להצלחה וסייעתא דשמיא.
זה לי שנים רבות שזכיתי לשמוע מפי קדשו של כ"ק האדמו"ר הגה"ק מצאנז קלויזנבורג זי"ע, ביאור נפלא על מאמר חז"ל השגור ומקובל בפי העולם "אין לך דבר העומד בפני הרצון", דלכאורה יפלא הלא עינינו הרואות בכל יום, כיצד יש לאנשים רבים רצון וחפץ אדיר להשיג איזה דבר מסוים, ואעפ"כ אינם מצליחים בכך, ומשאלת לבבם איננה מתמלאת כרצונם, וגם מצינו להדיא בדברי חז"ל (ברכות ו.) חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה וכו', ואיך יתכן שתגיעהו האונס, הלא אין לך דבר העומד בפני הרצון. אלא הסיבה היא, כי אי אפשר שיהיה לאדם כמה מיני רצונות, ובעל כורחו אין לו אלא רצון אחד ויחידי בלבד, אשר בו הוא חפץ באמת ואליו הוא מקושר ודבוק בכל נימי נפשו, ואכן אין שום דבר בעולם שיוכל לעמוד ולעכב מלהשיג את הרצון הזה, ובלי ספק יצליח לבצע את רצונו האמיתי ולהשיגו בלי שום עיכוב ומניעה כלל. ואילו שאר הדברים אשר הוא טוען שחפץ בהם ואינו משיגם, הטעם לכך כי לאמיתו של דבר אין לו רצון אמיתי בהם בתוככי לבו פנימה, ורק פרי דמיונו מטעהו לחשוב שמשתוקק להם, אך לו יתבונן היטב, יווכח בעצמו שאין לו אלא דבר אחד בלבד שבו הוא חפץ באמת, ואל השאר אין לו רצון אמיתי, ולכן אינו מצליח להשיגם.
והנה כששהיתי בלאס-אנג'לס, אמרתי שם רעיון זה בשיחה בישיבה דשם, ולאחמ"כ הוסיף לי הראש ישיבה דשם סיפור יפה ונפלא, היה זה לפני שבנו בכורו נכנס לעול תורה ומצות, ונסע עם בנו לארץ ישראל לקבל ברכות מגדולי הדור. וכאשר הגיע לגדול אחד זצ"ל, שאז כבר הוערך גילו ליותר מתשעים ושתיים שנה, ובדיוק אז נעמדו שם להתפלל תפילת מנחה, ובנו בחור הבר-מצוה עמד על יד הרב, והתבונן בו איך הוא מתפלל שמונה עשרה. ולאחר התפילה סיפר לאביו, שהבחין כי בכל תפילת השמו"ע לא זז הרב אף כמלוא נימה, ואף לא שמע ממנו מאומה, אלא שכאשר הגיע למילים 'פתח ליבי בתורתך' שבסוף התפילה, בטרם פסע לאחוריו, רק אז נתלהב לפתע באמרו מילים אלו המדברים מלימוד התורה…
אז הבנתי מה זה נקרא רצון אמיתי, כי הרי יהודי גדול זה שזכה לדעת את כל הש"ס כולו ישר והפוך יחד עם כל ד' חלקי שו"ע, כולל כל ספרי הראשונים והאחרונים, ובקי נפלא בכל התורה כולה, עדיין עומד ומתחנן לה' שיפתח לבו בתורתו. הלא דבר הוא! ואכן כשרוצים באמת, אז בוודאי התפילות פועלות את חלקן.
גדול כוח הרצון המתיר את כל הספיקות
וזה עתה עולה בזכרוני, מה שארע לא מכבר עם איזה אברך שביקש להיכנס ללמוד בכולל ערב אצלנו, אך העלה בפניי את ספיקתו, שמא עליו להמתין עוד חודש ימים, כיון שיש לו בחודש זה כמה חתונות של חברים, ויהא מנוע מלבוא לסדרי הכולל לעת ערב, ושאלתי אותו למה תבטל 30 שעות בשביל ארבעה ימים שיש לך בהם חתונות? וגם זה עצמו ספק הוא בידי, אם אתה צריך לילך אצל כולם, ומה גם שאפשר לך לילך שם גם לאחר הלימוד בכולל. ובסופו של דבר לא ציית לי ונשאר בספיקותיו, ובינתיים תפס אברך אחר את מקומו, וכך לא היה לו כולל ערב בכל זמן החורף, וכל זה, כי כנראה היה חסר לו הרצון הפנימי, כי עם קצת רצון, היה פושט באחת ובקלות את כל הספיקות כולן.
(מתוך 'דורות' נשא – שבועות)
אני מחכה כבר הרבה זמן לשיחתו המתוקה של הרבי מתולודת משה כה לחי
אני מחכה כבר הרבה זמן לשיחתו המתוקה של הרבי מתולודת משה תודה רבה