על הניסים ועל הנפלאות
כותב השורות חש בשיניו ונזקק ללכת אל רופא שיניים.
לתושבי ביתר הוותיקים אין צורך להציג את דוקטור ר' מרדכי טייב, רופא השיניים הוותיק מגבעה א', שמלווה את בני העיר ואת שיניהם כבר יותר מעשרים שנה.
ר' מרדכי אינו עוד רופא שיניים מהשורה. הוא יהודי חם ולבבי שמשתדל לקיים את עצותיו ודרכיו של רבי נחמן מברסלב זי"ע והוגה רבות בספריו וספרי תלמידיו. למרות אי הנעימות המתבקשת מהשהות על כורסת הטיפולים במרפאה – הטיפול אצלו הוא חוויה מעניינת. בין קידוח מטרטר אחד למשנהו, הוא ישיח בהתלהבות על רעיונות והגיגים בענייני עבודת ה' אותם למד או חשב.
בהתחלה הוא לא היה נוסע לראש השנה לאומן. אבל ידידים רבים שכנעו אותו לבוא, עד שבסוף הוא אמר לעצמו: 'למה שישכנעו אותי? עדיף שאסע ואשתכנע בעצמי'.
"אתה הרי מחפש סיפור ל'המבשר', נכון?" – כך אמר הדוקטור בהתלהבות אופיינית. "אז בא אספר לך כאן משהו מכלי ראשון. משהו פלאי שאני בעצמי ראיתי במו עיני. סיפור שהתרחש בדרך לאומן".
וזה דבר המעשה אשר שמענו בפה פעור – תרתי משמע.
באמונת אומן
שדה התעופה כמו פשט ולבש צורה. תחת מראות החולין של כל ימות השנה, נראה עתה המקום כבית כנסת אחד גדול וענק. אלפי יהודים נמצאים כאן עכשיו. ממתינים לטיסה שתישא אותם על כנפי נשרים אל אהבת לבם. חסידים רבים מנצלים את הזמן היקר לתפילה או לימוד. יש המשוחחים יחדיו בנעימות. הצד השווה שבהם – שכולם משתדלים להכין את הלב לרגע הגדול של הכניסה לציון הקדוש.
על רקע המראות הללו נראית לפתע דמותו של יהודי העוסק עתה במשהו אחר. מנצל הוא את ההתקבצות הגדולה הזו למטרה נוספת. האיש אוסף כסף. נראה הדבר שבדרכו לאומן מבקש הוא לחטוף עוד כמה מצוות נוספות. אולי הכנסת כלה או משהו אחר.
אך כאשר האיש התקרב, התברר שטעינו לחלוטין. הבן-אדם אוסף כסף למטרה אחרת לגמרי. כן. בדיוק עכשיו, בתוככי שדה התעופה וברגע שאחרי האחרון, הוא מקבץ כספים כדי לרכוש כרטיס לאומן.
זה היה מחזה מוזר ביותר. מי שנזקק לעזרה כספית עבור הנסיעה – דואג לכך כבר חודשים ארוכים מראש. מי שבכל זאת אינו מצליח להתארגן עד מועד תום הרישום, מבין שאין ברירה ושעליו להמתין לשנה אחרת. אבל לבוא כך בערב החג לשדה התעופה בידיים ריקות, ושם להמשיך לנסות עוד ועוד בלי לאבד תקווה – זה דבר בלתי נתפס. כמה כבר יכול היה לאסוף? אנשים הרי נזקקו לכספים שעמם באו.
כל מי שראה אותו מסתובב ומלקט כספים, התקשה להאמין ברצינות שהתחנה הבאה שלו תהא אכן באומן ולא בביתו חזרה. גם אם ישיג את מלא הסכום – מניין יוכל למצוא כרטיס? הכל כבר מכור מראש. אפשר לפעמים למצוא ברגע האחרון כרטיסים – אבל יש לחץ וקשה לבנות על זה.
"זה היה נראה הזוי" – מסכם ר' מרדכי.
אבל היהודי שלנו ידע כי הקב"ה מנהל את העולם – ולא אף אחד אחר. מה שנראה לכולם כדבר חסר כל סיכויים, יכול להפוך תוך שניה, אם ירצה ה', למציאות פשוטה ומוחשית. זו הסיבה שהוא המשיך ללכת הלאה מאיש לאיש, ולא שת לבו לאף חשבון ולשום מבט.
הוא עושה בסך הכל השתדלות סמלית. מי שיפעל ויעזור לו זה הקב"ה הגדול והכל יכול, שאין מעצור לו להושיע בכל עת ובכל מצב. גם לאחר שאפסו לכאורה כל ההסתברויות הטבעיות.
מאחת הפינות נשמעו לפתע גניחות מקוטעות. מה אירע? אחד הנוסעים נראה כשהוא לופת את ברכיו ומתפתל בייסוריו. התברר שהאיש סובל מבעיה בריאותית כלשהי ברגליו. בתקופה האחרונה המצב היה רגוע, והוא חשב שיוכל לנסוע – אבל בדיוק עכשיו, לפני העלייה למטוס, הוא קיבל לפתע התקפת כאבים קשה.
מה יעשה עכשיו? לא היה לו הרבה זמן לתהיות וספקות. הוא הכיר את המצב והשלכותיו והבין נכונה שבצורה שכזו אין בכלל על מה לדבר. הוא זקוק למנוחה והשגחה ופשוט לא שייך שייסע.
האכזבה היתה גדולה. אולם אם כך גזר עליו מסובב הסיבות, הוא מקבל הכל בהכנעה ובהשלמה.
אבל מעשה אחד טוב הוא עדיין יכול לעשות.
הוא נטל את כרטיסו והניפו גבוה בידו, תוך שהוא זועק בקול: "מי רוצה כרטיס נסיעה?"
על כנפי נשרים
הוא לא נזקק לחזור על הכרזתו פעמים רבות מדי.
"במו עיני ראיתי איך האדם ההוא ניגש, ולוקח לעצמו את הכרטיס", אומר ד"ר טייב בהתפעלות (מדובר בטיסות צ'רטר, ואפשר לנסוע בהן עם כל כרטיס, לאחר פרוצדורה קלה ופשוטה).
מעולם לא שמענו על אדם שנכנס לשדה התעופה ללא פרוטה והצליח להשתחל בכל זאת למטוס. אבל כאשר הקב"ה רוצה, אין כמובן דבר בעולם שהוא חסר סיכוי ובלתי אפשרי.
מדורנו הוא כלל חסידי ואפילו כלל יהודי, העניין כאן אינו בהכרח אומן וראש השנה,הסיפור הוא על הקב"ה שמנהיג את עולמו בהשגחה מופלאה ומזכה את חסדו לבוטחים בו – נגד כל הסיכויים שבעולם.
(מתוך כלכלה יהודית, המבשר)