והנה יום אחד נשמעו דפיקות בדלת, עומד שם אדם בשנות העמידה שמציג את עצמו כעובד עירייה, ושואל אם יכול להיכנס לשבת לשוחח. בתחילה ר' יעקב נבהל שהוא בא לטפל בבנייה הבלתי חוקית ולא רצה להכניסו פנימה, וודאי לא לפני שיסגור את התריס בסלון שלא יראה מה יש לו בחצר…

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  (א, ב,)

ברכת כהנים הנאמרת בכל יום ע"י הכהנים באהבה, יש בה שישים אותיות. ע"פ הסוד מפרש בעל ה'חסד לאברהם' (מעין ז' נהר כ"ו)– סבו של החיד"א, יש בהם כח ושמירה לעם ישראל, וכדברי הירושלמי בסוטה שברכת כהנים מבטלת את 'ואל זועם בכל יום', שלא יחריב את העולם. ואומר הזוהר הקדוש שבזמן ברכת כהנים מתעוררת מדת הרחמים והחסד להאיר פנים מאירות לעם ישראל. וזהו ענין מטתו של שלמה 'שישים גבורים סביב לה' – שהיו חקוקים סביב מיטתו שישים אותיות של ברכת כהנים.

האור החיים הקדוש שואל מדוע הקדים הפסוק את הברכה – ויברכך, לפני השמירה – וישמרך? מן הראוי היה קודם ברכה על שמירת הקיים ורק לאחר מכן תוספת ברכה, ומפרש האור החיים ואומר שה' יצווה את השמירה לפי ערך הברכה וגדולתה, כי ככל שהברכה גדולה יותר, כך נזקקים לשמירה גדולה יותר, ולכן הקדים את הברכה ואחר כך את השמירה.

וברכה זו הנאמרת מפי הכהנים ומתברך בה כל יהודי ויהודי באשר הוא, על אחת כמה וכמה ללומדי ועמלי התורה, שעליהם למדונו גדולי ומאורי הדורות יש הנהגה וברכה שמימית מיוחדת.

יש לי חבר נעורים מימי הישיבה ושמו דוד, היום הוא כבר בהחלט ראוי לתואר הרה"ג ר' דוד, מרביץ תורה ומזכה לרבים, ובעל חסד גדול. כיום אני פוגש אותו אולי אחת לשנה, לא איזה מפגש קבוע ומתוכנן, אלא שיגרת החיים על כל מאורעותיהם, אבל כשכבר קורה מפגש נדיר כזה אנו לפעמים שוכחים מכל העולם ומשוחחים זמן רב, אנחנו כאילו ממשיכים מאותה נקודה שהפסקנו בפעם הקודמת כאילו לא חלפה לה שנה או יותר…

נפגשנו בבין הזמנים האחרון וזכיתי לשמוע ממני סיפור מדהים

וכך אירע שנפגשנו בבין הזמנים האחרון וזכיתי לשמוע ממני סיפור מדהים שקרה עם אחיו ר' יעקב, סיפור של השגחה פרטית מופלאה שהישועה – כמו פעמים רבות מגיעה ממקום בלתי צפוי לחלוטין, וכמו שהעולם אומר, רבונו של עולם מכין לנו תוכניות נפלאות, ואנו רק צריכים להיות ראויים להם ושלא נפריע לעצמנו…

ר' יענקב הוא אברך צדיק וירא שמים המתגורר באחת מערי הדרום, יושב ולומד בכולל , ולאחר שעות הכולל הוא עוסק הרבה ב'קירוב רחוקים', הרבה – זאת אומרת הרבה באיכות והרבה בכמות, הציבור שם יחסית מסורתי ולא מתנגד לתורה והוא זוכה לראות הצלחות גדולות בעמלו לקרב יהודים תחת כנפי השכינה.

דא עקא, שהדירה שלו הייתה קטנה וצרה מלהכיל את המשפחה המורחבת, והוא התחיל לחפש דירה חדשה, חיפש חודש וחודשיים, חיפש שנה ושנתיים, ומשום מה לא הצליח למצוא בשום אופן.

לא היו לו דרישות גבוהות מדי, אך הדברים שהוא כן רצה היו אצלו בבחינת 'חוק ואל יעבור' הוא ראה עשרות דירות, וכל פעם מחדש צצה איזה בעיה. או שזה לא נכנס במסגרת התקציב או שהאזור היה מידי נידח, פעם השכנים היו רחוקים מההגדרה של 'שכן טוב' ודי בקלות נכנסו למילות התפילה 'שתצילני היום ובכל יום… משכן רע', במקום אחר השכן היה בדלת ממול היה די חביב, אך עדת הכלבים שהקיפה אותו היתה ממש בגדר 'פגע רע', התפילה של ה'יהי רצון' לאחר ברכות השחר, כבר היתה שגורה על פיו… היו גם כמה דירות שהוא ראה וכבר קנה 'לחיים', אך למעשה הבקבוק נשאר סגור וחתום, המוכר חזר בו או שכבר מכר למישהו אחר, וכן על זה הדרך.

בינתיים -ככה שלא רואים- הוא הוסיף תוספת חדר קטן בבנייה קלה בחצר בחלקו האחורי של הבנין, אבל זה רק מה שנקרא בתור 'פלסטר' ולא פתרון אמיתי. והם התחילו לחשוב ברצינות לעקור לעיר אחרת, חשבו אולי נעבור לבית שמש ושלום על ישראל, שם יש פרויקטים חדשים שמתאימים לצרכים שלהם. רק כאב לו מה יהיה עם מפעל ה'קירוב' שלו, איך ייטוש כך את הזירה.

נוות ביתו הודיעה לו מהבית חולים שהיא לא חוזרת לבית הזה בצורה כזו

כשנולד לו הבן השישי בשעה טובה ומוצלחת, נוות ביתו הודיעה לו מהבית חולים שהיא לא חוזרת לבית הזה בצורה כזו, כבר לא רואים את המרצפות מרוב עומס…

בצר לו פנה לרבו מרן הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א, להתייעץ האם מותר לו לעזוב את העיר ולתת לאנשים אחרים לעסוק בעבודת הקודש.

אך רבי משה הלל פסק לו חד משמעית שאסור לו בשום אופן לעזוב את העיר ולהפקיר את הזירה, "יש עליך אחריות ושליחות גדולה לעסוק בזה מאחר שראית כבר שהמאמץ נושא פירות לקרב בנים לאביהם שבשמים וחובה עליך להמשיך בכל הכוח. ולגבי הדירה, השם יתברך וודאי יעזור ובקרוב תראה ישועה גדולה בעניין".

ר' יעקב ורעייתו התחזקו מאד, חזקה עליהם מצוות רבם, ומעתה אין יותר מה לעשות אלא רק להמשיך להתפלל ביתר שאת ולצפות לישועת השם שוודאי בא תבוא במהרה.

עברו שבועיים, והנה יום אחד נשמעו דפיקות בדלת, עומד שם אדם בשנות העמידה שמציג את עצמו כעובד עירייה, ושואל אם יכול להיכנס לשבת לשוחח. בתחילה ר' יעקב נבהל שהוא בא לטפל בבנייה הבלתי חוקית ולא רצה להכניסו פנימה וודאי לא לפני שיסגור את התריס בסלון שלא יראה מה יש לו בחצר… אך הלה הרגיעו 'אל תילחץ, הכל בסדר, באתי רק להציע לך עסקה'.

העיריה רוצה עסקה? זה כבר נשמע מסקרן –

מסתבר שלעירייה יש מצוקה של מעונות יום בשכונה, הם חייבים על פי החוק לבנות מעונות בכל אזור מגורים שיהיה תואם לגודל האוכלוסייה, ובשכונה זו הם רחוקים ממספר המעונות שצריכים להיות, והם מחפשים לפתוח מעון חדש ולא מוצאים מקום. הדירה שלך מתאימה מאד עבורנו, מקום די מרכזי, קומה ראשונה עם חצר,  ובכן מציע לו אותו פקיד בכיר, שיעזוב את דירתו ויקבל דמי שכירות גבוהים במיוחד מטעם העירייה, (5 ספרות… אין הברכה שרויה, לא הסכים לגלות יותר מזה או שפחד ממס הכנסה) בנוסף לכך הם גם ישפצו את הדירה הישנה, ועל הדרך גם יאשרו את הבנייה הלא חוקית הקיימת בחצר מאחורה 'שלא רואים' שיהיה רישום כראוי… 'תחשוב על זה ותענה לנו תשובה אם זה מתאים לך'.

ר' יענקֶב לא היה צריך לחשוב הרבה, הוא רק מיהר לבשר לאשתו שהישועה לה הם ציפו הגיעה מהכיוון הכי לא צפוי בעולם. הסכום שהעיריה הציעו לשלם שכירות מספיקה בשביל לשכור דירה של חמישה חדרים באזור ועוד להישאר עם עודף…

אומר לי ר' יעקב, כששוחחתי איתו כדי לשמוע את הסיפור מבעל המעשה, 'למדתי שיעור יפה באמונה, אני חיפשתי למכור את הדירה ולקנות דירה קצת יותר גדולה וחשבתי על איזה פרמטרים אתפשר שייכנס בתקציב, כמה חוב אני יכול לקחת על עצמי, והקב"ה אמר לי, אני אדאג לך לדירה של חמישה חדרים בלי כאב ראש ועם עוד כמה בונוסים על הדרך, רק תעשה טובה ואל תפריע…'

החוזה – אם אתם שואלים, היה לשנתיים עם אופציה להארכה, והעיריה ממשיכה להאריך ולהאריך, מבחינתנו – שח לי אחד הפקידים, זה ללא הגבלה, לבנות שם מעון זה הרבה יותר יקר.

ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום