עסק התורה – הרווחי מכל!
רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל מלמדנו משל נפלא ונמשלו בצידו, ממש מיירעדיג:
יהודי שהיה לו בית מלא ילדים, לא היה לו ממה לחיות. בעירו התגורר עשיר מופלג, מיליונר, ששמע על מצוקתו והחליט להחיותו, אבל היה מעוניין להועיל לו בדרך כבוד.
מה עשה?
קרא לו ואמר: "ר' איד, שמעתי כי אין לך פרנסה. יש לי עבודה בשבילך, ופרנסה ברווח".
הגיב היהודי: "תשמע, אם תיתן לי עבודה פיזית קשה, כמו לסחוב שקי מלט על כתפיי, אינני מסוגל לכך".
– לא, לא, לא, פעילות קלה, עבודה טובה.
– מה העבודה?
– לספור מטבעות, אתה יודע?
– כן.
– יש לי הרבה מטבעות כסף, ועליך לספור אותם [בימים ההם לא היו מכונות שקילה וספירה של מטבעות].
הוא צחק ואמר: "ביום אחד אסיים את כל הספירה, ומה יהיה הלאה?"
"מה אתה מדבר", אמר העשיר, "יום? חודשים ושנים לא תסיים לספור, כי תמיד מתחלף הכסף ומגיע כסף חדש, ויש לי בבנק הון עתק ותחלופה של מיליונים".
"וכמה השכר?" התעניין היהודי.
"על כל שעת עבודה תקבל מאה שקל, טבין ותקילין", השיב העשיר.
– טוב, אם כך הם פני הדברים אקח את העבודה, מתי עלי לבוא ולהיכן?
– מחר בבוקר תבוא למשרד שלי, והעבודה תהיה מוכנה. יש לי עבורך עבודה לחודשים ושנים.
הוא הגיע כמובן לפני הזמן, נכנס והמתין במקום. המיליונר נכנס והחווה בידו: "אתה רואה? כאן יש שקים מלאים במטבעות כסף. יש לי עוד כהנה שקים רבים במקומות אחרים, אבל כאן היום הנחתי לך את מה שצריך לספור כעת. גם הוספתי לך שקיות עם שטרות. תרוקן על השולחן כל שק, תספור עשרים אלף, תסגור ותרשום על כל חבילה. בשק השני תעשה חבילות של חמשים אלף – תספור ותרשום. תניח אותם מבודדים אחד על השני".
הוא שומע, ממש מחיה נפשות, כזו עבודה וכזה שכר. מביא לעצמו כמה שקים ומתחיל לספור. סופר חבילות של חמשים אלף ושם בצד. עובד שעתיים, שלוש וארבע.
בינתיים מגיע בעל הבית שנית, ואומר לו: "באמת דיברנו על הכל, אבל דבר אחד שכחתי לומר לך, פרט חשוב: מה שאתה מצליח לספור, נהיה שלך!"…
הוא לא מאמין למשמע אוזניו!
"אתה יכול לחזור שנית על מה שאמרת?"
– אין צורך, שמעת טוב, מה שאתה סופר – שלך!
הוא שמע כאלו דיבורים, התחיל לעבוד במרץ. סופר עוד פקעל'ה ועוד אחת, ועוד.
פתאום נשמע צלצול המבשר על הפסקה של חצי שעה, לאכול.
'וכי אעשה הפסקה בזמן שאני יכול לספור?' חשב לעצמו היהודי, 'מי צריך הפסקה, לא צריך לאכול, לא צריך בכלום!'
עבד שעות על גבי שעות, עד שהרגיש שהראש שלו מתבלבל. הרי יש ביקורת על כל דבר, ואם יתפסו טעויות, גמרנו. החליט כי הוא רק מסיים את החבילה האחרונה.
והנה מגיע המיליונר שוב ושואל אותו: "זו החבילה האחרונה שאתה עושה?"
"כן", אישר הלה.
"טוב", אמר העשיר, "כאשר תסיים תכנס למשרדי לעשות חשבון".
הוא נכנס למשרד, ובעל הבית אומר: "השעה עכשיו אחת-עשרה בלילה. התחלת בערך בשמונה בבוקר, בא נחשב את מספר השעות כדי לשלם לך – 'ביומו תתן שכרו'"…
הלה התבלבל, מה נכנס פה מספר שעות.
התחיל לגמגם: "סליחה…"
אמר לו בעל הבית: "מה אתה נבהל, נתחיל לבדוק ונעשה חשבון שעות מדויק".
הוא התבייש לדבר, ובכל אופן החל למלמל משהו.
בעל הבית אמר: "תסביר מה אתה רוצה".
פתח היהודי ואמר: "הלא בתחילה אמרת לי כי כל מה שאני סופר יהיה שלי, אם כן מה נפקא מינה כמה שעות עבדתי, זה שלי ושלום על ישראל"…
ענה בעל הבית: "נכון, מה שאתה סופר שלך, אבל מה חשבת לך, כי אתה עובד בחינם? אני משלם על כל שעה. אצלי לא עובדים בחינם!"…
שאל רבי חיים מוולוז'ין: האם פעם שמענו על כזה ביזנעס? לא היה ולא יהיה!
אבל רבותי, אומר רבי חיים מוולוז'ין, כזה עסק יש לנו כל החיים – "לעסוק בדברי תורה".
מצד אחד, כל מה שאדם לומד נהיה שלו – "ובתורתו יהגה יומם ולילה". אחרי שהוא יגע בה היא נהפכת להיות שלו – "תורה דיליה", שכר מבהיל! התורה נבראה קודם לעולם והיא גדולה יותר מהעולם פי שלושת אלפים, ואני מצליח לקנות חלק ממנה. מלבד זאת, על כל מילה של תלמוד תורה משלמים, על כל רגע, חוץ מהרווח עצמו. זה עסק התורה!
אין כאן מליצות או גוזמאות, אלו הדברים שזוכים עם עסק התורה הקדושה.
אבל מה לעשות שככל שהרווחים גדולים – גם יצר הרע גדול יותר. עובד קשה לבטל, להפריע, לומר לאדם: אי אפשר, לא שייך, צריכים כך וכך, לפרנס את הילדים וכו'.
מתורה לא מפסידים
הסטייפלר זצ"ל אמר פעם לפלוני שרצה לעזוב את הכולל: "תשמע, אם תשב בכולל אני לא מבטיח לך שתהיה עשיר, אבל זה כן אני מבטיח לך – כי כל מה שאתה יכול להשיג במקום אחר, לא תפסיד על ידי שאתה יושב בכולל. הפסד מהתורה לא יהיה לך!"
סיפר לי יהודי ישיש, חסיד גור, כי בחוץ לארץ היו באים לרבי מגור במועדים ציבור גדול מאוד, ובימים ההם הנסיעות לא כמו היום, אלא ארכו כמה ימים, נסיעה מפרכת.
היה יהודי פלוני שנסע ונסע, וגם כסף לא היה לו לנסוע בצורה נוחה, עד שהגיע לרבי מגור ליום טוב. היה ציבור ענק ובדרך כלל חצי מהציבור לא היו מצליחים לראות את הרבי. מה עשה הרבי? עלה למרפסת לאחל גוט יום טוב לכולם, לכל הפחות שיראו אותו.
באחד הימים טובים, כאשר פעם אחת כבר הצליח להיכנס לרבי ליחידות, אמר אותו יהודי לרבי: "כל כך הרבה הוצאות וטרחות היו לי ובקושי ראיתי את הרבי להגיד 'שלום' וזה הכל"…
הגיב האדמו"ר: "ממני עוד אף אחד לא הפסיד!"
נו, ומהקב"ה מפסידים?!
אלו הדברים שאמר הסטייפלער לאותו אברך – אינני מבטיח לך שתהיה עשיר, אבל כל מה שאתה יכול להרויח – לא תפסיד מהקב"ה. מיירעדיג!
תשובה זו יש לדעתה ולשננה. כי היא בבחינת – דע מה שתשיב ליצר הרע.
(רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל – יחי ראובן)