פרשת נשא, היא הפרשה הארוכה בתורה. כמו כן, בפרשת נשא, כמות ה'מדרש רבה' גדולה יותר – גם באופן יחסי – מכמות המדרש רבה לכל הפרשות האחרות שבתורה. ולשם השוואה: כמות המדרש בפרשה זו גדולה מכמות המדרש לכל חומש ויקרא, או חומש דברים. ועוד, בפרשה זו נקבע בספר הזוהר הקדוש מקומו של ה'אדרא רבה', שהוא – על פי דברי המקובלים – החלק הטמיר והנעלה ביותר בספר הזוהר הקדוש.
החידושי הרי"מ נדרש לענין, וכותב כי טעם הדבר הוא מפני שברוב השנים נקראת פרשת נשא בשבת שלאחר חג השבועות, זמן מתן תורתנו, ועל כן יורד שפע גדול לדברי תורה בשבוע זה. ובספר פרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין מוסיף טעם לדבר – שבפרשה זו נאמרה המצוה של ברכת כהנים, ועיקר השפעת הברכה של המברך הוא ממה שיש בשורש נפשו, ושורש נפשות הכהנים הוא השפעת דברי תורה לישראל, כפי שנאמר בפרשת וזאת הברכה, בברכת שבט לוי: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", וכן נאמר בספר מלאכי: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו", ולפיכך נמצא השפע הגדול של תורה שבעל פה בכמות ובאיכות בפרשה זו, שבה נכתבה מצות ברכת כהנים.