ומה הם הדברים שדיבר הקב"ה באותו מעמד? לא תרצח, לא תגנוב. לכאורה, דברים כאלה צריך לומר לאנשים פשוטים מאד: אל תהיה רוצח! אל תהיה גנב! והיאך זה שבמעמד כה גדול, דיבר הקב"ה דברים כאלו?

 מאת: יוחנן וסרמן

באחרונה הבאנו שיחה מרתקת עם הגאון רבי משה סחייק שליט"א, תלמידו חביבו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, אודות נושא תיקון המדות בראי עבודתו של מרן הגראי"ל שטיינמן, לרגל הדפסת ספרו החדש 'מזקנים אתבונן – בין אדם לחבירו'.

הפעם נביא כמה קטעים מעניינים מתוך הספר שניתן לתת לזה כותרת: האדם יכול להיות כל כך גרוע ולבוא למצב של גנב ורוצח

מרן היה מקשה שבעשרת הדברות יש הרי שני חלקים, חלק אחד בין אדם למקום וחלק שני בין אדם לחברו.

בחלק בין אדם לחברו כתוב לא תרצח, לא תגנוב וכו'. מעמד הר סיני היה מעמד חשוב מאד, שבכל הדורות לא היה כזה דבר שהקב"ה דיבר בעצמו לציבור שלם, מלבד מעמד הר סיני.

נביא היה זוכה שהקב"ה ידבר אליו, וגם כן ע"י מלאך, אבל שהקב"ה ידבר בעצמו לכל ישראל, זה היה רק אז. היה זה מעמד נורא כזה שכל הבריאה שתקה, ואפילו עוף לא פרח כמו שכתוב במדרשים. כל הברואים הקשיבו למה שהקב"ה מדבר.

ומה הם הדברים שדיבר הקב"ה באותו מעמד? לא תרצח, לא תגנוב. לכאורה, דברים כאלה צריך לומר לאנשים פשוטים מאד: אל תהיה רוצח! אל תהיה גנב! והיאך זה שבמעמד כה גדול, דיבר הקב"ה דברים כאלו? אם היה מדבר לגויים, היה זה מובן, אבל למה לדבר כך לכלל ישראל?!

אך רואים אנו שהקב"ה ראה צורך לדבר את זה. כי אמנם מצד אחד האדם גדול מאד, הנשמה שלו גדולה מאד, היא באה מתחת לכסא הכבוד, מקום כל כך מרומם שלא שייך לתאר. ובכל זאת היא יורדת למטה, והאדם יכול להיות כל כך גרוע ולבוא למצב של גנב ורוצח, עד שצריך להזהירו 'לא תרצח' ו'לא תגנוב'.

רואים עד כמה זה עיקר גדול, שצריך לומר אפילו דברים כאלה. וכן מצינו בהרבה מקומות גודל הזהירות בענינים שבין אדם לחברו.

כתוב בגמ' בשבת שכשבא נכרי ורצה להתגייר על מנת שילמדוהו כל התורה כולה על רגל אחת, שמאי לא רצה לקבל אותו. ואח"כ כשבא להלל הוא גייר אותו ואמר לו: 'דעלך סני לחברך לא תעביד' [מה ששנאוי עליך לא תעשה לחברך], ואידך זיל גמור [שאר דברי התורה הם פירוש של כלל זה – למד ותדע].

זוהי ההקדמה לפני הכל! זאת אומרת שזה העיקר הגדול, 'דעלך סני לחברך לא תעביד'. ולמה לא אמר לו 'תשמור שבת'? הרי חילול שבת זה כל כך חמור?! מי שלא שומר שבת כאילו עובד עבודה זרה. וכן לא אמר לו שום דבר אחר אלא כל דעלך סני לחברך לא תעביד.

משמע שההתחלה של האדם הוא דבר זה, ואדם שלא יודע את היסוד הזה אין מה לדבר אתו, לכן זה הדבר הראשון שצריך לדעת כשבאים לקבל את התורה.

בספרו החדש בסדרת 'מזקנים אתבונן' – בין אדם לחברו', מביא הרב סחייק התייחסות של מרן זצ"ל לנושא של נגיעות אישיות והצורך להכיר בהן ולהתרחק מהן, הדברים נכתבו מפיו ע"י תלמידו הרה"ג רבי ישראל ארנון שליט"א:

"למחרת חג שבועות אסרו חג שנת תשנ"ה אמר: כתוב בספרים שיש בחינה שנחשב שקיבלנו אתמול את התורה,  אבל האם באמת שמישהו מאיתנו קיבל אתמול את התורה? מה קיבלנו? אינני רוצה לרמות את עצמי, אבל אינני מרגיש חילוק בין היום לאתמול, ובין אתמול לשלשום. ישנתי היום וישנתי אתמול… רק מְדַבְּרִים וּמְדַבְּרִים ונשאר רק דיבור, אנחנו מרמים את עצמינו. ואח"כ בעולם העליון יפתחו את עינינו ויאמרו: אַ-נְעָר, טיפש, מה דיברת סתם.

"וכן בשאר דברים שאדם עושה, מקים ישיבה, 'הכל לשם שמים', 'דואגים לריבונו של עולם', 'אף אחד לא דואג לעצמו רק להקב"ה'…

"וכמו ששמעתי שאמרו פעם לחזו"א שאפילו אדם גדול מאד – כשמגיע אצלו לנגיעה – ער פארלירט זאך [הוא נאבד], ואמר החזו"א שאסור לומר ככה, כי אם כן אף פעם אי אפשר לדעת, שהרי תמיד יש נגיעות, ואם כן אין באדם זה כלום…

"ראו מה זה ענוה של החזו"א", השלים מרן את דבריו, "הוא היה מוראדיג ריין [נקי מאוד], לא חיפש טובת עצמו, ולא טובת המשפחה, ולא לאף אחד, כזה יהודי – זה אדם שחז"ל מתכוונים אליו".

(מתוך כתבה נרחבת בגליון לקראת שבת  במדבר- חג השבועות)