הר' משה מיכאל צורן שליט"א
את המעשה דלהלן סיפר הרב י. גרוסמן, איש פתח תקוה, ששמע את הדברים בעצמו מהערבי-הנוצרי אצלו התרחש המעשה. על פי המסופר כאן יתכן עוד שהערבי הזה יתבע את החיזבאלה על מניעת קיומה של ההילולה בל"ג בעומר….
אנחנו לא קובעים את הסיבה והתוצאה, אבל את העובדות והנתונים מותר לספר. רעיית הרב גרוסמן היא ילידת הישוב מירון, ולפני מספר חודשים הם נצרכו לבצע שיפוצים בביתו של אחד מבני משפחתם המתגורר במירון. הם הזמינו ערבי-נוצרי המתגורר בישוב 'גוש חלב' הסמוך למירון, והוא סיפר להם את המעשה.
עד לפני כמה שנים לא היו לי ילדים, והדבר ציער מאוד אותי ואת אשתי, במיוחד כשהרופאים הודיעו לנו באופן סופי וחד-משמעי שהם אינם רואים אפשרות שאי-פעם נוכל ללדת לילדים.
כיון שאנחנו מתגוררים ליד מירון, סיפורי-המופת המתחוללים בקברו של רבי שמעון שלכם הגיעו גם לאוזנינו, והחלטתי להיכנס לקבר ולהתפלל אל הצדיק. וכך עשיתי. מפני שאני אדם מוּכָּר אצל היהודים באזור מגוריי, לא רציתי שאנשים יראו שאני מתפלל על הקבר, וחיפשתי הזדמנות להגיע בזמן שהציון יהיה ריק. ואכן, באחד הלילות הגעתי בשעה מאוחרת מאוד, נעמדתי ליד הקבר המקודש של הצדיק שלכם, דמעות חמות שטפו את עיניי, ואמרתי כך:
רבי שמעון, אני יודע שאתה קרוב מאוד לאלוקים בשמים, וחבריי היהודים סיפרו לי שאתה יכול לפעול ישועות. נכון שאני לא-יהודי, אבל באתי היום אל הקבר שלך לבקש שתפעל בשמים שייוולדו לי ילדים.
במשך שעה ארוכה עמדתי ובכיתי ליד הקבר, ומרוב ההתרגשות והדמעות שכחתי בכלל איפה אני נמצא… מסביבי נעמדו כבר יהודים רבים שלא ידעו מה עושה כאן הערבי הזה, אבל הסתכלו עליי באופן חיובי, והבינו שיש משהו שמציק לי.
"זה היה לפני כמה שנים, וכיום אני יכול לספר לך", אמר הערבי-הנוצרי להרב גרוסמן, "שיש לנו כבר 4 ילדים, שהראשון שבהם נולד 9 חודשים לאחר התפילה שלי"…
('קול ברמה' – בטאון רמת אלחנן)
אני מודה מעומק הלב על הסיפורים המרתקים והמענינים במיוחד הם מוסיפים לי חיזוק בכל הנושאים