מעבר לטעמה המתוק מכילה הבננה סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, ולכן עשויה לסייע להורדת לחץ דם ולהגנה מפני עליה במשקל. כמה מומלץ לאכול מדי יום והאמנם בננה בשלה מדי היא "דבש".
כדאי לדעת שישנם זני בננות רבים. סוג הבננה הפופולרי ביותר הוא הבננה המתוקה, הצהובה וחלקת העור. הסוגים השונים נבדלים זה מזה בגודל ובצבע.
בניגוד למקובל לחשוב, הבננה גדלה כעשב ולא כעץ, ולכן מברכים עליה 'בורא פרי האדמה', משום שאין לה גזע אלא גבעול מעובה. פירות הבננה המוארכים מכונים "אצבעות" וגדלים בקבוצות המכונות כפות. הבננה נקטפת באשכולות שלמים, ומקובל לקטוף אותה לפני הזמן, כשצבע הפרי עדיין ירוק כהה, ולתת לה להבשיל בבית מחוץ למקרר באור שמש לא ישיר, כך שצבע הקליפה הופך צהוב והפרי מתרכך מעט ומתקבל הטעם האופטימלי שלה. יותר מ־90% מהקלוריות בבננה מגיעות מפחמימות. כשהבננה מבשילה, העמילן שבתוכה הופך לסוכר. מסיבה זו, בננות הבוסר (בצבע ירוק), עשירות בעמילן, בעוד שבננות בשלות (צהובות) מכילות בעיקר סוכר. הבננה מכילה גם כמות סיבים נאה, ודלה מאוד בחלבון ובשומן. בננה בגודל בינוני מכילה כ-100 קלוריות.
סיבים תזונתיים – בננה מכילה רכיבים תזונתיים חשובים כמו: אשלגן, ויטמין B6, ויטמין C, מגנזיום, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. חשוב לדעת, כי סיבים תזונתיים הם למעשה פחמימות שלא ניתנות לעיכול במערכת העיכול העליונה. לצריכת סיבים, כידוע, יש יתרונות בריאותיים רבים. בננה בינונית מכילה כשלושה גרם סיבים, מה שהופך אותה למקור טוב לסיבים.
בננה ירוקה – עשירה בעמילן עמיד. ככל שהבננה ירוקה יותר, כך תכולת העמילן העמיד גדולה יותר, וכך ככל שהבננה מבשילה והופכת פחות ירוקה ויותר צהובה, כמות העמילן העמיד פוחתת. כמובן שאין צורך לאכול בננה ירוקה, שהיא בוסר, אבל לצריכת עמילן עמיד יש יתרונות בריאותיים. פקטין הוא סוג של סיבים תזונתיים שנמצא בבננות, ואחד מתפקידיו הוא לשמור על צורת הבננה. כאשר הבננה מבשילה יתר על המידה, אנזימים מתחילים לפרק את הפקטין והפרי הופך רך ודייסתי. הפקטין והעמילן העמיד פועלים במערכת העיכול כחומרי הזנה פרה-ביוטיים, כלומר תרכובות המזינות את החיידקים הידידותיים במערכת העיכול.
אשלגן – בננה היא גם מקור תזונתי משמעותי לאשלגן, הממלא תפקיד חשוב בבקרת לחץ הדם ובתפקוד הכליות. תזונה עשירה באשלגן מסייעת בהורדת לחץ הדם ומשפיעה לטובה על בריאות הלב. בנוסף, בננה היא מקור טוב למגנזיום. צריכה מספקת של מגנזיום שומרת על בריאות העצמות ומגנה מפני יתר לחץ דם, מחלות לב וסוכרת מסוג 2. עבור חולי סוכרת מומלץ לא לאכול את הבננה בשלה מדי, מפאת כמות הסוכר שבה והשפעתה על רמות הסוכר בדם. בננה בשלה היא למעשה כמו כל פרי אחר אשר מכיל סיבים מסיסים מבחינת ההשפעה על עצירות. לעומת זאת אכילה של בננה לא בשלה עלול להחמיר עצירות עקב תכולת הסיבים והרכבם.
אנרגיה – מומלץ לאנשים בריאים לא לאכול יותר מבננה אחת עד שתיים ביום. הפחמימות בבננה הן סוכרוז, פרוקטוז וגלוקוז בשילוב עם סיבים, מה שמאפשר להם לספק אנרגיה מיידית אך מתמשכת. כיון שכך, אכילת בננה בין הארוחות מסייעת באופן כללי לשמירה על אנרגיה כגשר בין הארוחות, ובמיוחד לפני פעילות גופנית לצורך אימון אפקטיבי.
מתי לא מומלץ לאכול בננות? אחרי כל זאת, עדיין יש אנשים שבננות אינן מומלצות עבורם: הן עלולות לעורר מיגרנה אצל אנשים הרגישים לכך. בנוסף, אנשים הנוטלים תרופות מסוימות שפועלות על ידי העלאת רמות האשלגן בדם, צריכים להיזהר בעת אכילת מזונות עשירים באשלגן.
('המודיע' – מדורים, מ, ארזי, י"ג אייר תשפ"ד)