מצויים אנו עדיין בתוך ימי ה'שלושים' להסתלקותו של מרנא ורבנא, שר התורה והחסידות מרן אדמו"ר מביאלא זצ"ל, אשר האיר לארץ ולדרים עליה בגודל קדושתו ופרישותו במשך כ-90 שנה, מתוכם כיהן באדמו"רות 42 שנים של עשייה ופעלתנות בלתי מפסקת.
דמותו של הרבי זצ"ל היתה רבת אנפין, גאון עצום בתורה, וידען מופלג בחסידות, בעל צדקה בשיעור קומה, ובעל חסד בלי שיעור ומידה, ואף שהיה סולם שראשו מגיע השמימה, נטועות היו רגליו בעולם המעש. נוהג היה להשיב נכוחה דבר דבור על אופניו לכל שואל שבא להתייעץ עמו, פנים אל פנים או בשיחה טלפונית, בין אם היה זה זקן ואיש שיבה, בין אם נער צעיר שזה עתה חגג את בר המצווה שלו, ובין אם היתה זו אמא צעירה או אלמנה שבורת לב.
תכלה היריעה ולא יכלו התיאורים והסיפורים על הרבי זצ"ל, אבל לא עלינו המלאכה לגמור, כדי שלא נתעצל חלילה בהספדו של צדיק, פנינו לאחד ממקורביו, הגאון ר' יחיאל מיכל ויינר שליט"א, רב בית המדרש ביאלא ברמת בית שמש א', שזכה להיות דבוק ברבי במשך עשרות שנים, משחר ינקותו ועד אחרית ימי מורו ורבו.
הרב ויינר מספר לנו אינספור עובדות וסיפורים על הרבי, אבל מטבע הדברים הוא בוחר להתחיל בנושא הקרוב ללבו, נושא שהיה קרוב מאוד ללבו של הרבי זצ"ל – העיסוק עם בעלי התשובה וקירוב שלהם לדרך התורה.
אני עצמי התחלתי להתייעץ איתו על כל דבר ועניין מיד אחרי הבר מצווה שלי
"אצל הרבי זצ"ל, היה מקום לכל אחד", פותח הרב ויינר, "אני עצמי התחלתי להתייעץ איתו על כל דבר ועניין מיד אחרי הבר מצווה שלי, ואני לא הייתי היחיד, כל חבריי בני גילי היו מדברים עם הרבי מעת לעת, כדי לשאול אותו ולבקש ממנו הדרכה.
"השאלות יכלו להיות בכל עניין שבעולם, כמובן איזה ספר ללמוד ומה צריכים לכוון כשמניחים תפילין או כשקוראים קריאת שמע, אבל גם שאלות בענייני חולין. בחור יכול היה להתייעץ עם הרבי איך להתמודד עם הלחץ שמפעיל עליו המשגיח בישיבה, או לספר לו שהיחסים שלו עם הוריו התערערו מסיבה כזאת או אחרת, והוא מבקש מהרבי עצה איך לחדש ימיו כקדם. כבר מגיל צעיר התחלתי לרשום את כל ההדרכות שקיבלתי מהרבי, ויש תחת ידי פנקסים מלאים עם עצותיו החכמות והמאירות שהשיב לי בכל תחומי החיים, ללא יוצא מן הכלל.
"אבל למרות שהיה בלבו מקום לכל אחד, אין ספק שהיה לו מקום מיוחד מאוד דווקא לבעלי תשובה ולאנשים שלא גדלו בבתים חרדיים. הוא היה מקרב אותם בענוות חן, בחיבה יתירה. הוא הרגיש שזאת שליחות מיוחדת לעזור להם ולסייע להם, כי ידע את מכאובם ואת הקשיים הנוראיים שהם עוברים בדרך חתחתים לא פשוטה, מהיום שבו נוטשים את העולם החילוני ועד שהם מצליחים להפוך לחלק מעולם התורה.
"הרבי ידע לדבר בשפה האנגלית, הרבנית היתה מלונדון והוא התגורר בלונדון תקופה שם למד את עיקרי השפה האנגלית, וזאת גם כדי שיוכל לשוחח בפתיחות עם בעלי תשובה אמריקאים. הוא החזיק בדעה שבעוד לבעלי תשובה דוברי עברית יש מענה מסוים, בעלי תשובה דוברי אנגלית מתמודדים עם קושי גדול יותר, ולכן השקיע, כדי שיוכל לסייע לבעלי תשובה!
"הוא היה אומר שהתורה מצווה עלינו 'ואהבת את הגר', משום שהגרים הם חלשים בחברה ומרגישים זרים ולא שייכים, לכן צריך לקרב אותם – אבל בעלי תשובה, היה הרבי אומר, זקוקים לקירוב עוד יותר מגרים, כי בנוסף להרגשת הזרות וחוסר השייכות לקהילה החרדית, הם גם מביאים איתם מטען כבד של עבירות שעשו לפני ששבו בתשובה, ויש להם שברון לב גדול מאוד, ולכן מצווה כפולה ומכופלת לקרב אותם ולחזק את רוחם!
דוברי האנגלית מרגישים פה בבית
"למעשה, בית הכנסת שבו אני מתפלל הוא ברמת בית שמש א', יש כאן ריכוז גדול של חרדים דוברי אנגלית, והרבי שלח לכאן גם כמה מבעלי התשובה דוברי האנגלית שהיו בקשר איתו, כדי שתהיה להם מעין קהילה משלהם, כמובן שגם חסידי ביאלא אחרים שגרים באזור מתפללים בבית המדרש, אבל דוברי האנגלית מרגישים פה בבית, הם חלק מהמקום ולא מרגישים נטע זר כמו שהם מרגישים במקומות אחרים.
"הרבי ראה שאני גר כאן ושיש לי גישה ליהודים יקרים אלו, ולכן הוא דחף אותי ודחק בי להשקיע בלימודי טור ושו"ע, הוא רצה שאהיה מורה הוראה בישראל, כדי שליהודים יקרים אלו יהיה רב שמבין אותם ויש לו שפה חמה ולבבית איתם.
"כך בעצם הפכתי להיות מעין 'שליח הרבי' לרמת בית שמש א', ולכן היתה לי הזכות לשמוע מפיו אינספור התבטאויות שונות, מעניינות ומיוחדות במינן, בנושאים רבים ובייחוד בנושא זה של קירוב בעלי תשובה".
אתה תבוא להדלקת הנרות שאני מדליק בירושלים
"שגור היה על לשונו של הרבי, המדרש שמספר שמשה רבינו התלבט אם לצאת לקראת חותנו, עד שהקב"ה אמר לו כמו שאני מקרב בעלי תשובה, כך גם אתה תקרב בעלי תשובה. הרבי שינן את המדרש הזה באזני מאות פעמים, בלי גוזמא. הוא אמר לי את זה שוב ושוב, שצריכים לקרב בעלי תשובה, כמו שהקב"ה מקרב בעלי תשובה.
"סיפר אחד מחסידי ביאלא שפעם יצא לו להיות בצפת בימי חנוכה, ושמע שהרבי נמצא בצפת ומדליק באותו ערב את נרות החנוכה בצפת. היהודי בא לביתו של הרבי, שכידוע התגורר בשנים האחרונות בצפת, ואמר לו שהוא מבקש רשות להיכנס כשהרבי מדליק את נרות החנוכה.
"נענה הרבי ואמר לו, אתה תבוא להדלקת הנרות שאני מדליק בירושלים, בבית המדרש הגדול. היום אתה לא יכול לראות אותי מדליק נרות, כי אני לא מדליק בביתי, אלא בביתה של משפחה פלונית. את נר החנוכה של הלילה אני מקדיש עבורם. היתה זו משפחה של בעלי תשובה שהרבי הרגיש צורך לקרב אותם באופן מיוחד, ולכן הוא בא לביתם כדי להדליק אצלם את נר החנוכה, וכמובן שגם אכל והתארח שם כדי שיוכל לצאת בהדלקה זו ידי חובה.
"שמעתי שפעם בא אליו בעל תשובה ובכה לפני הרבי על העוונות והחטאים הנוראים שעשה לפני ששב בתשובה, רחמנא ליצלן. אמר לו הרבי במתק לשונו, "יהודי יקר, אני מקנא בך! אתה הרי בעל תשובה, וכל הזדונות נעשים לך כזכויות, מי יכול להתחרות בזכויות כאלו עצומות כמו אלו שצברת כשחזרת בתשובה!".
"פעם אחרת הגיע אליו בעל תשובה ודמעתו על לחיו. הרבי ניסה להרגיע אותו שזדונות נעשים לו כזכויות וכו', אבל הוא סירב לקבל את דברי התנחומים ואמר שאולי הוא שב תשובה מיראה וממילא זה כשגגות, והוא רועד מפחד מהעונשים הנוראיים שיקבל בגהינום.
"אמר לו הרבי, אם אתה רוצה, אני מוכן לפתוח את ארון הקודש ולהישבע לך שאם תיטיב את דרכך ומכאן ולהבא תתנהג כמו שצריך יהודי להתנהג, לא יתבעו אותך בשמים על אף אחד מהחטאים שחטאת לפני ששבת בתשובה שלמה, ולא תקבל שום עונש על כל העבירות הנוראות הללו!
"ידוע שהרבי חיבר ספרים רבים, והאמת שאני אפילו לא יודע לנקוב במספרם המדוייק, אבל זה ברור שהותיר אחריו יותר מ-100 ספרים, בכל אופן, מבין ספריו הרבים שעוסקים בכל מקצועות התורה, הקדיש הרבי כמה מספריו לנושא של תשובה ולמקום שבעלי תשובה עומדים. הוא גם דרבן ארגונים שונים שעסקו בנושא זה, והקים בצפת קהילה מיוחדת לבעלי תשובה.
"אני יודע על בעל תשובה מסוים שפעם בא לרבי כשהיה במצוקה כספית נוראה, והיה זקוק בדחיפות לסכום של כ-30 אלף דולרים, ולא היה לו למי לפנות וממי לבקש. אדם חרדי שקונה דירה למשל, מקבל עזרה מההורים, יש לו גמ"חים שהוא יכול לפנות אליהם, מי שחבר בקהילה מסודרת בוודאי יכול לקבל עזרה אם יחתים ערבים ויוכיח שיש לו אפשרות לשלם בחזרה, אבל בעל תשובה שאין לו שום קהילה ושם תמיכה משפחתית, כזה דבר יכול לגרום לו לקריסה מוחלטת שממנה לא יקום. מה עשה הרבי? טרח והשיג לו סכום נכבד והעניק לאותו בעל תשובה, כדי להעמידו על רגליו. ולא היתה זו הפעם היחידה שהוא עזר כך לבעלי תשובה בממון ובכל דרך אפשרית, עם כל הלב ובמסירות מופלאה, כאילו היו בניו.
הוא אמר שתפקידו בעולם זה ללמוד תורה או לעזור לאנשים
"אגב, רוב רובם, אולי כמעט כל בעלי התשובה שנעזרו על ידי הרבי, לא היו וגם לא נהיו אחר כך חסידי ביאלא, ולא היה להם שום קשר איתו לפני או אחרי. הם נעזרו בו במשך תקופה מסוימת שהיו זקוקים לתמיכה והליווי שלו, ולאחר מכן המשיכו כל אחד בדרכו שלו עם הרב שלו והקהילה שלו או המקום שמצא לעצמו. לא פעם היו אלו נשים רוסיות מבוגרות שכל הילדים שלהם לא שומרי תורה ומצוות, או אנשים גלמודים ומסכנים, הרבי עזר להם פשוט כי הם היו זקוקים לעזרה, ולא בגלל שהיה לו קשר מיוחד איתם.
"הוא אמר שתפקידו בעולם זה ללמוד תורה או לעזור לאנשים, בשביל זה הוא בא לכאן וזה מה שהוא צריך לעשות כאן.
"גם בשבוע האחרון לחייו, כשהיה מותש וחלוש מאוד, אמר לו הרופא שהוא צריך לעשות פיזיותרפיה כדי להתחזק. אמר לו הרבי שאין לו זמן לדברים כאלו. שאל הרופא מדוע? זה יחזק אותך! השיב לו הרבי, נותרו בי מעט כוחות, אין לי פריווילגיה לבזבז אותם על שום דבר חוץ מללמוד תורה או לעזור לאנשים. אני לא רוצה להשקיע אפילו לא טיפת כח בשום דבר אחר!".
"באופן כללי, הרבי היה חי את הרבש"ע", מסכם הרב ויינר את חלקה הראשון של השיחה, "הוא כל הזמן התעסק עם הצורך לעשות נחת רוח לבורא. זה מה שהנחה אותו בכל עת, למה מקיימים מצוות? כדי לעשות נחת רוח לבורא, למה אנחנו חוזרים בתשובה על העוונות? כי ציערנו את הבורא ועכשיו אנחנו רוצים לתקן ולעשות לו נחת רוח. זה מה שהנחה אותו בכל דרך.
"והרי דבר ידוע הוא שמי שרוצה לעשות נחת רוח לאדם, לא יכול למצוא דרך טובה יותר מלהשיב לו את בניו האובדים, וכך גם עם הקב"ה כביכול, מי שמעתסק בקירוב לב בנים אל אבהים שבשמים, מעורר נחת רוח עצומה בשמי מרום, וזה כל עיקר כוונתנו ותפקידנו בעולם הזה".
חלקים נוספים של השיחה יתפרסמו אי"ה בשבועות הבאים.