אין לרמות את הרמאי
"וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ" (כה, יז)
מדוע נאמר הציווי "ויראת מאלוקיך" בהקשר לאיסור הונאה?
רבי יעקב הכהן טראב זצ"ל, אב"ד ביירות, ביאר זאת על פי המעשה הבא:
כפרי אחד היה מוכר חלב ומוצריו למכולת העירונית, ובעל המכולת היה משלם לו על כך במוצרים שונים. יום אחד הביא הכפרי סחורה ונטל בעדה עשר קילו סוכר, ולמחרת שב אל המכולת כשכולו זועם.
"גנב!" הטיח במכולתני'ק. "עשר קילו סוכר נתת לי? הרגשתי שזה קל מידי! הלכתי לאחד בכפר שיש לו משקל, והתברר שהבאת לי רק שמונה קילו!"
אמר לו המכולתני'ק: "אומר לך את האמת. שקלתי לך עשר קילו סוכר כנגד עשר קילו החמאה שמכרת לי…"
בדומה לכך מסבירים המפרשים את מה שכתוב בנביא (ישעיהו א, כב) "כספך היה לסיגים סבאך מהול במים":
אדם נכנס לבית המרזח, קנה שתייה חריפה ושילם עליה.
"גנב שכמוך", אמר לו המוכר. "'כספך היה לסיגים' – הכסף שנתת לי אינו אמיתי. הוא מלא לכלוך!"
השיב הקונה: "ומה מכרת לי? 'סבאך מהול במים' – יין מהול במים, שאינו מאה אחוז יין. על יין מהול במים משלמים בכסף מעורב בסיגים…"
וכבר סיפרו על אדם שקנה יין ושילם את תמורתו למוכר.
"הי, השטר הזה מזויף!" קרא לעברו המוכר.
הקשה הקונה: "נו, והיין שלך?"
"ברור שהוא שלי", קצף המוכר. "עשיתי אותו במו ידי!"
"נפלא", הגיב הקונה. "גם את השטר הזה עשיתי בעשר אצבעותיי…"
לעיתים יש מצבים שבהם באים אנשים ואומרים: "למה שאני לא ירמה את האדם הזה? בסך הכל אני עושה איתו קיזוזים. הוא מרמה אותי ואני מרמה אותו…".
על זה בדיוק הזהירה התורה: "ויראת מאלוקיך" – גם במקרה בו אדם מתעסק עם רמאי מדופלם, חל איסור להונות!
(רבי שלמה לוינשטיין שליט"א – נאה דורש)