התוכנית לא מצאה חן בעיני. עם השבת אני לא משחק. הכסף לא יענה את הכל, ומה שמוכן עבורי יגיע בדרכים ראויות והגונות!

בטחוני בצורי – הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א

מספר הרה"ג ר' יוסף ט.:

כמו רבים מידידי, גם אני נאלץ ליטול את מקל הנדודים פעם בשנה – שנתיים, ולהפליג אל מעבר לים. משכורתי כר"מ באחת הישיבות מספקת בקושי לצורכי היום יום, ולנישואי הילדים אני מקיים בעצמי "חובת גלות". התפקיד שלי לא מאפשר עזיבת התלמידים באמצע ה"זמן", ולכן אני טס בקביעות בימי בין הזמנים בחודש אב.

בשנה האחרונה, בתי הגיעה הביתה עם סיום שנת הלימודים ופרסה את ספריה על השולחן בסלון כדי לסדרם במקומם. היה זה לפני צאתי לטיסה, ובין הספרים הבחנתי בחוברת של "חובות הלבבות – שער הבטחון" שבהוצאת הרב דוד קלצקין שליט"א. נטלתי את החוברת והנחתיה בתיק היד אותו אני נוטל עמי למטוס, צידה הכרחית לדרך לגמרי לא קלה…

בשעות הארוכות של הטיסה התעמקתי בדבריו המרגיעים של החובות הלבבות, ועד סוף הטיסה זכיתי ללמוד בריכוז ובצורה רצינית את שער הבטחון כולו. מובן מאליו כי אחרי הלימוד הזה התחושה בירידה מהמטוס הפעם היתה שונה מתמיד. חשתי כבריה חדשה. כבר לא חשתי ברגשי מסכנות על שאני נאלץ להיטלטל בנכר. אינני לבדי בעבודה הסיזיפית הזו, וגם לא במקרה או ברשלנות הגעתי לידי כך.

יש תכנית בעולם, יש מי שמנווט הכל, ואני חלק מהתוכנית הזו. יש לי ליווי צמוד! עלי לעשות את תפקידי, אך לא עלי לדאוג לתוצאה!

מנהגי הוא לרכוש מקום בקדמת המטוס, בתוספת מחיר של כמאה דולר, כך אין מלפני שורה נוספת של מושבים עם מסכים מרצדים המסיחים את הדעת והנפש, כך מץתאפשר לי לפחות לנצל את זמן הטיסה הארוכה ללימוד. לידי בספסל ישב הפעם אברך צעיר חסיד גור שנוסע לבית חמיו לקראת בין הזמנים. הוא שאל למחוז חפצי וסיפרתי שפני מועדות ללייקווד.

כשירדתי מהמטוס הוא קרא לי להצטרף אליו, חמיו מתגורר גם הוא בלייקווד והוא ממתין לו פה בסמוך… שמחתי לחסוך דמי נסיעה משמעותיים, וגם הגעתי בקלות ובנוחות ממש למחוז חפצי. לא ידעתי מי הוא השווער ומה מעשיו, אך בדרך קשרתי שיחה עם השווער – הנהג, ושיבחתי בפניו את חתנו שעסק בתורה שעות רבות במשך הטיסה.

בערב, בכתובת הראשונה שאליה הגעתי, זיהיתי ש"הנדיב" אליו פניתי הוא לא אחר מהשווער מהטרמפ בצהרים… לפני בואי נאמר לי כי הוא נותן למתדפקים על פתחו בסביבות 36 דולר,

אבל הוא זיהה אותי מהנסיעה המשותפת הנעימה, והוא העניק לי 500 דולר! בהיותי באכסניה בשעות הבוקר נזכרתי באחד מתלמידי, בחור מבוגר שדאגתי לסדר לו מקום לימודים חדש בשנה האחרונה. עתה, עם סיום הזמן, זה העיתוי המתאים להתקשר ולשאול לשלומו ולמעשיו.

הוא ענה לטלפון, והגיב בפליאה למראה המספר הלא מוכר על הצג. סיפרתי לו שאני שוהה כעת בארה"ב, והוא הגיב ללא שיהוי: יש לי חובת הכרת הטוב. שהיתי תקופה בארה"ב ואני מכיר את האזור.

אני בא לסייע בעדך. "רק אבקש רשות מאבי, ואני מזמין טיסה לארה"ב, אתה לא צריך לדאוג לדרייבר. אני אשכור רכב על חשבוני ואסיע אותך לכל מקום שתזדקק!"

קשה לתאר את הרגשת הרווחה שפשטה בגווי! במקום להצטופף עם שלושה משולחים נוספים ברכבו של דרייבר, אקבל שרות VIP מנהג צמוד ללא שכר, ואף לא אזדקק להתחלק בהכנסות עם אי מי…

הרגשתי שבעקבות ההתחזקות בבטחון בדרך לפה, ההצלחה ממש רודפת אחרי!

לקראת שבת, פנה אלי דרייבר והציע לי לנסוע אל ההרים שמחוץ לעיר, שם נמצא כעת בקאנטרי נגיד פלוני מאירופה יחד עם כמה מבני משפחתו, והוא מכניס אורחים ידוע. הוא המליץ לי להגיע אליו עם המזוודה שלי ממש קרוב לשבת, לבקש לשבות עמו, ואז יתן לי נתינה הגונה.

התוכנית לא מצאה חן בעיני. עם השבת אני לא משחק. הכסף לא יענה את הכל, ומה שמוכן עבורי יגיע בדרכים ראויות והגונות. הרגשתי איך דברי החובות הלבבות נותנים לי גב וכח. התכוננתי לעשות את השבת במאנסי.

ביום שישי פגשתי תושב ביתר ממכרי, והוא סיפר לי כי במרחק שעה נסיעה ממאנסי נמצא יהודי עשיר מקנדה, ויש לו "קאנטרי" פרטי לעצמו. הוא נמצא פה עם משפחתו וחסרים לו שנים למנין, שמא ארצה לבוא לשבות שם?

מדובר היה ביהודי חסידי בר אוריין, ומיהרתי לתת את הסכמתי. נסעתי יחד עם הבחור המלווה אותי וכך היינו מנין בדיוק. התקבלנו שם בכבוד מלכים. מקוה פרטית המתינה לנו ואחריה הוגש לנו "טועמיה" כיד המלך. את הרגשות מאותה שבת במחיצתו של הנגיד קשה לתאר.

שנים רבות אזכור את טעמה של אותה שבת נפלאה. היתה זו שבת של תורה וגדולה על שולחן אחד, כל מעדני העולם הוגשו לשולחן הערוך, יחד עם דברי תורה וזמירות נעימות, ממש מעין עולם הבא יום שבת מנוחה. במוצ"ש הוא העניק לי המחאה של 2500 דולר!!

 אלו רק הדוגמאות הבולטות מאותה נסיעה מיוחדת, שנתייחדה בהיותה מקשה אחת של התרוממות רוח והרגשה של ברכת ד', אשר ליוותה אותי מתחילתה ועד סופה. מנוחת נפש הבוטח הביאה עמה גם הרווחה רבה, ולקח מחכים מאד להמשך הדרך.

 את ההשתדלות אנו עושים, את ההצלחה מביא לנו אבא שבשמים!

***

פחד גבהים

 מיליוני אנשים טסים בכל יום מעל האוקיינוס.

"קהילה" של ממש, מאות אנשים ישובים בתוך מחסן ממתכת שעושה את דרכו ביעף מעל הים הגדול ורחב הידיים, במשך 10 שעות רצופות…

מספיקה תקלה קטנטנה ולא צפויה כדי שכולם יחד יצללו אל קרקעית הים במהירות עצומה ויהיו מאכל לכרישים… רק בשבוע שעבר מנהל איכות בכיר של יצרנית המטוסים הגדולה בעולם שחשף בעיות חמורות במערכת החמצן של המטוסים נמצא ללא רוח חיים…

אתה יושב על מקומך במטוס ותוהה האם יש ממה לפחד? מביט לימין – כולם ישנים. שמאלה… כולם ישנים שנת ישרים… הלו! אתם מעופפים כרגע מעל האוקיינוס במהירות הזויה… סכנת מוות!

למה באמת הם לא פוחדים?

כי בקדמת המטוס יושב "טייס מומחה" ומנווט את הקופסא הזו בביטחה… מי הטייס? איזה גוי מלוכסן עינים שאינך יודע את שמו ולא מכיר את שפתו, ואולי הוא בכלל שותה עכשיו לשוכרה…

 אבל כשמדובר בניהול העולם כולו, כולם דואגים! מה יהיה מחר! איך כל זה יגמר? איך אני אחתן עשרה ילדים ממשכורת צמוקה? מי ירצה להשתדך איתי?

 רבותי: יש טייס מומחה למעלה, תרגיעו! לכו לנוח!

 "מַהוּת הַבִּטָּחוֹן הִיא מְנוּחַת נֶפֶשׁ הַבּוֹטֵחַ, ושֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ סָמוּךְ עַל מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו, שֶׁיַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן לוֹ" (חובות הלבבות, שער הביטחון, פרק א)

 

(ידידי הר"ר י.ש.א. שיחי' בשם הרה"ג ר' אברהם יצחק קרישבסקי שליט"א)

 

לתגובות, הערות ובקשת הצטרפות: [email protected]