הגאון רבי משה סחייק שליט"א, מתלמידיו הקרובים של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, זכה אצלו לקרבה יתירה, ובמשך שנים היה רושם מפיו עובדות, פניני מוסר ומחשבה, סיפורים ופירושים נפלאים על התורה ועל הש"ס.
בשנים האחרונות עמל הרב סחייק על ההוצאה לאור של כתבי היד הרבים שהשתמרו אצלו, ובסדרת ספרי 'מזקנים אתבונן' הוא מצליח להוציא לאור אוצרות ענק מתורתו של מרן הגראי"ל זצ"ל, להפיצם ביעקב ולחלקם בישראל.
בחסדי שמים, זכה הרב סחייק להוציא לאור כרך נוסף בסדרה, 'בין אדם לחברו' במיוחד לכבוד ימי ספירת העומר שבהם נדרשים אנו להתחזק ביתר שאת בעניין זה.
אגב גררא מספר לנו הגר"מ סחייק, שהוא זכה לשמוע מפיו של מרן הגראי"ל זצ"ל גם התייחסות לעניין זה של הדפסת ספר חדש.
"הרב שטיינמן שאל אותנו פעם למה לדעתנו צריכים לברך 'שהחיינו' על פרי חדש שלא ראינו ולא אכלנו עוד השנה, כמו משמש או אפרסק וכדו', אף שמדובר בפרי שאם נאכל אותו הוא ייעלם מהעולם בעוד דקות אחדות ואם לא נאכל אותו הוא יירקב בתוך מספר ימים, ובכל זאת מברכים עליו 'שהחיינו' בשם ומלכות.
"לעומת זאת, על ספר חדש שאדם עמל וכתב ברוב יגיעה ובמשך שנים, לא מברכים 'שהחיינו'. הרי ברור שהשמחה של מחבר ספר כשהוא רואה את העותק הראשון של ספרו כשהוא יוצא מתחת מכבש הדפוס, הוא שש ושמח בשמחה גדולה ועצומה פי כמה וכמה ממי שרואה משמש לראשונה בעונה הנוכחית.
יש מחברי ספרים שנוהגים לבוא לבית הדפוס עם בגדי שבת
"ואכן, יש מחברי ספרים שנוהגים לבוא לבית הדפוס עם בגדי שבת, ולובשים בגד חדש או אוכלים פרי חדש, כדי לברך עליו שהחיינו ובברכה הם מכוונים להודות ולהלל גם על הספר החדש שזכו להוציא לאור, אבל עדיין אנחנו רואים מי נתלה במי, גדול נתלה בקטן, הספר שהוא השמחה הגדולה נתלה בפרי הקטן ורק בזכותו זוכה לברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות.
"כמובן שלא היתה לנו תשובה טובה לענות למרן הגראי"ל על השאלה הזאת, כך שזכינו שיהיה מצב של 'הוא מותיב לה והוא מפרק לה', ומרן הגראי"ל ענה במתק לשונו תשובה חדה כתער, שמאפיינת כל כך את צורת החשיבה שלו וההתבטאות שלו על נושאים שונים.
"המשמש הוא משמש", אמר מרן זצ"ל, "יש כאן פרי ממשי ואמיתי. גם אם השמחה לא מאוד גדולה, עדיין יש פה פרי אמיתי ויש סיבה לשמחה.
"לעומת זאת הספר שכתבת, מי אומר שיש בו בכלל אמת? מי אומר שהחידושים והמאמרים שכתבת הם אכן אמיתיים? אולי הכל הבל הבלים ואין בו שמץ של אמת??? לכן על ספר אי אפשר לברך 'שהחיינו' כי אין לנו דרך לדעת אם הוא אמיתי כמו המשמש והאפרסק…".
מרן הרב שטיינמן היה מדבר איתנו בשבחה של משנת 'איזהו מקומן'
בהקשר זה מציין הרב סחייק עוד נקודה מעניינת מאוד שזכה לשמוע מפיו של מרן הגראי"ל זצ"ל: "מרן הרב שטיינמן היה מדבר איתנו בשבחה של משנת 'איזהו מקומן', שנאמרת מדי בוקר בתפילה.
"אם יתנו לך את התפוח הראשון שברא הקב"ה בששת ימי בראשית", היה הרב שטיינמן בשם החפץ חיים שואל את הנוכחים, "כמה תשמח בתפוח הזה שהוא ממש יציר כפיו של הקב"ה? בוודאי תהיה השמחה וההתרגשות גדולים מאוד. זה לא עוד תפוח שגדל על עץ שצמח מגרעין שהיה בתפוח אחר בהשתלשלות של אלפי עצים עד לעץ הראשון שברא הקב"ה, אלא ממש יציר כפיו של קודשא בריך הוא בכבודו ובעצמו, זה התפוח הכי יקר והכי חשוב בהיסטוריה.
"כך גם לגבי משנת 'איזהו מקומן'", היא מרן אומר, "הרי כל התורה כולה נאמרה למשה מסיני, אבל התורה שבעל פה לא נכתבה ממש מילה במילה כפי ששמעה משה מפי הגבורה. היא עברה מרב לתלמיד ומה שעבר זה הרעיון, ההלכה, לאו דווקא באותן מילים ממש.
"לעומת זאת, משנת 'איזהו מקומן' היא משנה שניתנה למשה מסיני, ממש ככתבה וכלשונה, מילה במילה, אות באות, אלו בדיוק המילים שיצאו מפי הגבורה והועברו ממשה ליהושע ומיהושע לזקנים ומהם לנביאים וכן הלאה עד דורנו אנו. לכן במשנה זו אין שום מחלוקת, וכל מילה שכתובה בה היא הלכה פסוקה וברורה ואין עליה חולק בשום אופן.
"צא ולמד כמה צריך האדם לשמוח שמחה גדולה ועצומה כשהוא זוכה לומר בפיו הגשמי את המילים הגדולות והקדושות הללו בדיוק כפי שנאמרו בשיעור של משה רבינו מפי משה רבינו בכבודו ובעצמו!".
(מתוך מאמר נרחב שיפורסם בגליון 'לקראת שבת')