מה צריך לכוון באמירת המילה 'אחד' בקריאת שמע?

הכוונה בקריאת שמע אופן הקריאה

* לצד הכוונה לשם קיום המצוה, גם כוונת הלב וההתבוננות בנאֱמר בפסוק הראשון של קריאת שמע – "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" – הכרחיוֹת לקיום המצוה.

* בקריאת המילה 'אחד' שבפסוק הראשון של קריאת שמע, יש לכוון לקבלת עול מלכות ה' וייחודו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם. ויש שנהגו להטות את הראש בעת אמירת 'אחד' בפסוק הראשון של קריאת שמע, לכל הכיוונים: מעלה, מטה, מזרח, מערב צפון ודרום, כדי לרמז על הכוונה האמורה. וסדר ההטייה לכתחילה הוא לפי סדר מתנות דם החטאת על קרנות המזבח.

* אסור לכפול את מילות הפסוק 'שמע ישראל', ואף לכפול את כל הפסוק, כדי שלא ישָּׁמע כאילו יש 'שתי רשויות' חלילה; ואם לא כִּוֵּן בפעם הראשונה – יכפול בלחש, וכשנמצא לבדו – אף בקול רם.

* בקריאת פסוקים מהתנ"ך ובתפילה, חובה להקפיד על הגיית המילים בשלימותן, והפרדה ברורה ביניהן במקומות שהחיבור עשוי ליצור שינוי בהגיית ההברות הסוגרות או הפותחות את המילים.

* בעת אמירת "וקשרתם לאות על ידך", וכן "והיו לטוטפות בין עיניך" – יש למשמש בתפילין; ויש שנהגו לנשק את היד לאחר המשמוש בתפילין.

* חז"ל תיקנו לומר בקריאת שמע, לאחר הפסוק 'שמע ישראל', את השבח "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", בלחש. ומי שאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ללא כוונה, ישוב ויאמרנו; ואם שכח לאומרו, ונזכר בכך בהמשך הקריאה, יאמרנו במקום שנזכר.

השלמת 248 מילים בקריאת שמע

* בשלוש הפרשיות של קריאת שמע ישנן 245 מילים, והנהיגו חכמינו ז"ל שהחזן ישוב ויאמר "ה' אלקיכם אמת" בסוף הקריאה, ובכך יושלם מספר 248 מילים, כנגד מספר האיברים שבאדם.

* הרמ"א כתב שהקורא קריאת שמע ביחידות יוסיף את המילים "א–ל מלך נאמן" בתחילת הקריאה, לפני הפסוק 'שמע ישראל', ובכך יושלם את מספר המילים.

* הקורא קריאת שמע בציבור, ובהגיע החזן למילים "ה' אלקיכם אמת" טרם סיים את קריאתו – יש שכתב שישתתק ויקשיב לאמירת מילים אלו.

'מצוות צריכות כוונה'

* להלכה – מצוות צריכות כוונה, ולכן המקיים מצוה ללא כוונה חייב לשוב ולקיימה, אולם לענין ברכה יש לחשוש לדעת הסוברים שמצוות אינן צריכות כוונה, ואין לברך שנית.

* מי שעשה מצוה ולא התכוון במפורש לשם קיום המצוה, אך צורת העשייה, או ההכנה, וכדומה, מוכיחות שנעשה לשם המצוה, יצא ידי חובה.

ענינים שונים

* לדעת רוב הפוסקים יכול אדם להוציא את חבירו ידי חובת קריאת שמע על פי הכלל 'שומע כעונה', אך נחלקו בנוגע למי שכבר קרא בעצמו – אם יכול להוציא את חבירו.

* השומע שני אנשים מברכים כאחד, ומסיימים את ברכתם בשווה, או שהשני מסיים ב'תוך כדי דיבור' לראשון – יענה 'אמן ואמן'.