על זהירותו המופלגת של מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל בממון הזולת, סיפר בנו של הגאון רבי שמחה זליג ריגר זצ"ל הדיין דבריסק, כפי שזכר מהתקופה שלמדו יחד בשנת תרע"ז, כבחורים צעירים בישיבת סלוצק בראשות מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, וכה סיפר:
בהיותי נער צעיר, כבן שתים עשרה, נכנסתי ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת סלוצק המעטירה. עקב גילי הצעיר ביקש אבי מראש הישיבה למצוא לי רב-חבר מטובי התלמידים שילמד עמי, תמורת תשלום הגון.
רבי איסר זלמן הציע מיד את אחד מטובי הלמדנים והשקדנים של הישיבה בחור בשם אלעזר מנחם שך, שהיה מבוגר ממני בשבע שנים, ואכן למדנו יחדיו בהצלחה רבה.
כעבור זמן, ביקש אבי לשלם את שכר הלימוד כפי שסוכם, ומה גדולה היתה תדהמתו כאשר סירב רבי אלעזר שך בכל תוקף לקבל תשלום ונימוקו עמו: "נכון, סוכם מראש שאקבל תשלום על קידומו של הנער בלימוד, אך במציאות הוא אינו צריך לי, מתעלה הוא מכח עצמו, מחמת כשרונותיו הברוכים, ולא מגיע לי כל תשלום"…
ראוי לציין, כי מה הפליא אותנו במיוחד בסירובו התקיף של רבי אלעזר שך, היא העובדה שבאותה תקופה הוא היה ידוע כעני מרוד, נעליו היו קרועות וכובעו בלוי ומחורר, חולצה אחת היתה לו אותה היה מכבס בעצמו כל שבוע לכבוד שבת, ובכל זאת לא הסכים לקחת פרוטה כי "לא מגיע לי"…
כשניגש אבי, עם הבעיה שנוצרה, לרבי איסר זלמן, לא רצה משום מה להתערב, והפנה את הדבר להכרעת חתנו מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל שכבר אז כאברך צעיר אמר שיעורים בישיבה.
כששמע רבי אהרן על מה הנדון, הגה רעיון מקורי ומבריק, כדי לאלץ את הגרא"מ שך להתרצות לקבל שכרו. הוא פנה אליו ואמר לו: אם כדבריך שהנער מוכשר ללמוד ולהבין גם ללא עזרתך, נעמידו במבחן, ניתן לו להכין לבדו את ה"תוספות" הגדולים במסכת בבא קמא (דף ע"ז.) המשתרעים על כל העמוד, והיה אם יצליח להבינם כראוי בפרק זמן של חצי שעה, הצדק עמך, אך אם לא יצליח, הרי ההוכחה שצריך הוא את עזרתך והשכר מגיע לך בדין.
סוף דבר – מסיים הרב ריגר את סיפורו – ששני הצדדים הסכימו להצעתו של רבי אהרן, אלא שאני, נער צעיר, לא ידעתי "חכמות", הציעו לי "אתגר" מעניין ונעניתי לו, התרכזתי בכל כוחי בלימוד התוספות והצלחתי… ובכך הבאתי ל"נצחונו" של רבי אלעזר שך…
(ע"פ "ארחות חסידך)