כבד את אביך ואת אמך (ה, טז). מובא במאיר עיני ישראל (חלק ו עמ' 566) אתה תקבע אם ילדיך יכבדו אותך. אישה צעירה אחת הגיעה לאחר נישואיה לחיכוכים עם אמה, מרן ה"חפץ חיים" אמר לה: "אם את צודקת או לא צודקת אני לא יודע, אבל אין בזה שום נפקא מינה, כי תדעי לך דבר אחד: כפי שאת התנהגת עם ההורים שלך, כך הילדים שלך יתנהגו איתך".
ועל זה אמר רבי חיים קנייבסקי זיע"א שכתוב ויבא לאביו שיכולים לקרוא זאת ישר והפוך אם אתה מביא לאביך אז בניך יביאו לך.
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל נהג, מאז היותו "בר-מצוה", לקרוא את מגלת אסתר באוזני אמו שאוזניה כבדו משמוע. במשך ימים רבים היה מכין את הקריאה, בטעמיה ודקדוקיה. בשעת מעשה התאמץ לקרוא בקול רם סמוך אליה, כדי שתשמע את קולו שלא בעזרת מכשיר השמיעה בו השתמשה. חלפו עשרות שנים, ואחד מבניו החליף אותו בתפקידו. לאחר מכן אמר הבן לאביו הגדול: "כמדומה לי שהיא לא שומעת כל תיבה ותיבה"… השיב לו רבי שלמה זלמן בפשטות: "מעולם לא עלה על דעתי שהיא שומעת, כל מה שעשיתי לא היה אלא כדי להפיס דעתה ולכבדה".
פעם ישב כ"ק האדמו"ר מגור – רבי אברהם מרדכי זצ"ל (בנו של בעל חידושי הרי"ם) בשיעורו של אביו, והתלמידים התקשו להבין את דבריו העמוקים. פנה בעל החידושי הרי"ם אל בנו בשאלה: "גם אתה אינך מבין"? עשה בנו תנועה בכתפיו כמסכים להנחתו של אביו. כאשר יצא אביו מן החדר, הסביר בנו לתלמידים את חידושי אביו בטוב טעם ודעת. שמע אביו מבחוץ את דבריו, וישאלהו בפליאה, מדוע לא השיב לו בחיוב כאשר שאלו אם הבין? התנצל רבי אברהם מרדכי ואמר: "אם אבא היה שואל, אם אני מבין, הייתי מאשר את הדבר, אבל עכשיו ששאל אם גם אני לא מבין, לא יכולתי לסתור את דברי אבא ולומר להיפך".