יוחנן וסרמן
דמותו של הרה"ג ר' ישראל ליוש מוכרת מאוד, כמי שידיו רב לו בעשייה החינוכית במסגרת פעילותו בארגון 'אחינו' ויש שיכירו אותו גם כמנחה את מעמדי הסיום העולמיים של 'דרשו'.
בתקופה זו של השנה מוטל על כתפיו עול כבד ועצום, כמי שאמון וממונה על שיבוץ בני הישיבות במסגרת ארגון 'אחינו'.
"עבור רבים מבחורי הישיבות הימים של סוף זמן קיץ, וגם בתקופה זו הם ממש 'הימים הנוראים', במלוא מובן המילה", מספר הרב ליוש, "כוונתי במיוחד לבחורים המסיימים שיעור ג' בישיבה לצעירים, ומתעתדים לעלות בעוד ימים אחדים לישיבה גדולה.
הרב ליוש מפרט מה עברו הבחורים בקיץ האחרון: "לפני שעולים לישיבה גדולה יש את שלב המבחנים והקבלה לישיבות, וזאת נקודת מבחן קשה מאוד לכל בחור. לא מעט בחורים סופגים מכה כואבת ומאכזבת מאוד, כשמתברר שהם לא התקבלו אל הישיבה שבה הם חשקו כל כך. אחרים דווקא כן מתקבלים, אבל הר"מים שלהם מהישיבה הקטנה דווקא ממליצים להם ללכת לישיבה אחרת, והם צריכים לקבל החלטה אם ללכת אחר שאיפת ליבם, או לשעות לעצת רבותיהם.
"זאת לא תקופה פשוטה בכלל. יש בחורים שמבחינתם אי קבלתם לישיבה פלונית או אלמונית, כמוה כמכת מוות. מהרגע הראשון שלהם בישיבה הקטנה הם התייגעו והתאמצו במיוחד כי רצו להתקבל לאותה ישיבה גדולה שעליה הם חולמים ושאליה הם משתוקקים כל כך, והנה, ברגע אחד הם מקבלים תשובה שלילית שמורידה אותם לקרקע המציאות, והמפגש עם אותה קרקע כואב מאוד, זה עלבון שלא יימחה במהרה, וספק רב אם הוא יימחה אי פעם".
"החלק הכי בעייתי בסיפור הזה", ממשיך הרב ליוש לתאר, "זה החלק שבו הבחורים האלו לא יכולים אפילו לספר על כך שהם לא התקבלו. אנחנו יודעים ש'דאגה בלב איש ישיחנה', אבל הבחורים האלו מתביישים ונכלמים לספר, שהם לא התקבלו לישיבה שכולם ידעו שהם כל כך רוצים להתקבל אליה…
"ולמרות זאת, אין להם אפשרות להסתיר את הכישלון, כי עליהם להיבחן בישיבות נוספות, ולמצוא ישיבה שכן תסכים לקבל אותם. זה מאוד מורכב, מאוד רגיש וזאת תקופת זמן מאוד טעונה ומאוד מסוכנת".
**
כאן נכנס לנושא הרב ישראל ליוש, והצוות שעובד עמו במחלקת שיבוץ בני הישיבות בארגון 'אחינו'. מחלקה זו עוסקת כל ימות השנה בעזרה וסיוע לבחורים, שאינם מסתדרים בישיבה בה הם לומדים, ומרגישים שהגיע הזמן לעבור לישיבה אחרת. מדובר בפרויקט מורכב מאוד, כי ישיבות שמכבדות את עצמן מעדיפות שלא לקבל בחורים חדשים אחרי תחילת הזמן, וגם לא מעוניינות להכניס בחורים לשיעור ב' או שיעור ג'.
במקרים כאלו מפעיל הרב ליוש מערך שלם של קשרים ומאמצי שכנוע, עד שהוא מצליח לעזור לבחור להיכנס לישיבה המתאימה לו וההולמת את סגנונו ויכולותיו.
אבל כשההרשמה לישיבות הגדולות בעיצומה, עיקר ההשקעה ממוקדת בבחורים שלא התקבלו לישיבה בה רצו כל כך ללמוד, ובבחורים שבעצם לא יודעים מה להחליט ולאיזו ישיבה כדאי להם ללכת.
"כמובן שהדבר הכי טבעי והכי בריא שבחור צריך לעשות, זה לקבל הכוונה קודם כל מההורים שלו, ולאחר מכן להיוועץ באנשי הצוות בישיבה שממנה הוא מגיע. אבל לפעמים בחורים רוצים לקבל ייעוץ מגורם חיצוני שמכיר את כל הישיבות, ויודע להבחין ולהגדיר את המאפיינים הייחודיים לכל ישיבה, כך שההתאמה של הבחור לישיבה בה ילמד, תהיה הכי קרובה למושלמת", אומר הרב ליוש.
"ובהקשר זה אני רוצה לצטט כאן סיפור ששמעתי מפיו של משגיח הנערץ, הגאון הצדיק רבי ישראל מאיר המניק זצ"ל, שהיה משגיח בישיבת 'יד אהרן', ושפעם ניהלתי עמו שיחה בנושא זה, והיא אף הובאה בכתובים.
"סיפר הרב המניק, שהוא הכיר יהודי יקר שכל בניו הצליחו בישיבות, וגם בהמשך דרכם עשו שידוכים נפלאים, הצלחתם היתה מעל ומעבר למשוער: 'שאלתי פעם את אחד המחותנים של אותו יהודי', מספר הרב המניק, 'מהו הסוד של אותו אדם? איך הוא הצליח כל כך עם הבנים שלו?'
"הוא ענה לי: 'אגרונום טוב הוא אגרונום שיודע היכן לשתול כל עץ וכל צמח, הוא יודע להבחין בין פיסת אדמה המתאימה לשתיל זה, ובין כזו שתצמיח טוב יותר דוקא שתיל אחר. המחותן שלי, הוא אגרונום טוב, הוא ידע בסייעתא דשמיא באיזו ישיבה לשתול כל בן שלו, הוא לא חיפש עבור כולם את הישיבה היוקרתית, או את הישיבה הגדולה ביותר, אלא הוא ידע לכוון כל בן לישיבה שמתאימה לו, בלי חשבונות צדדיים, ואכן השתילים שלו פרחו יפה'…".
**
בסיום השיחה, משתף אותנו הרב ליוש בסיפור שאירע באחרונה במסגרת הפעילות בארגון: "הגיע אלינו בחור מישיבה טובה יחסית, בחור טוב, ירא שמים ומתמיד גדול, שלא הצליח להתקבל לישיבה מסוימת שאליה הוא מאוד רצה להתקבל.
"האמת שהבחור כן התאים לאותה ישיבה, אבל למרבה הצער שניים מאחיו הגדולים יצאו לתרבות רעה. בישיבה בה רצה להתקבל, שמעו על כך, והחליטו שהם לא רוצים לקחת סיכונים. מי יודע אם יש לו קשר עם אחיו המקולקלים, ועד כמה הקשר הזה מזיק לו, שיילך ללמוד בישיבה אחרת…
"אותו בחור הבין היטב מדוע לא התקבל לישיבה, והוא מאוד נשבר מזה. הוא טען שמענישים אותו על מעשיהם של אחיו, ושבמקום לשבח אותו על כך שהוא בחר להתרחק מהם ולדבוק בדרך טובה, עוד מרחיקים אותו מהישיבות הטובות ולא נותנים לו סיכוי להצליח בחיים.
"הגיעו הדברים לידי כך שהוא החליט שהוא לא הולך לשום ישיבה. הוא יישאר בבית וילמד בבית המדרש הסמוך, ומשם הוא יוכיח לכולם שכדי להצליח בתורה וביראת שמים, אין צורך להגיע לישיבה בכלל…
"כמובן שהוריו ומחנכיו מאוד חששו לגורלו הרוחני. אם הבחור לא ילך לישיבה, הוא יוכיח למפרע שאותה ישיבה שלא רצתה לקבל אותו צדקה בחשש שלה. לא ירחק היום והוא בוודאי ייראה כמו האחים שלו רח"ל.
"ראש הישיבה שלו ביקש ממנו שיבוא לפחות לדבר איתי, ואני אכן קיבלתי אותו לשיחה, ושמעתי את צערו. לא היו לי מילים לומר לו, הוא צדק במאת האחוזים, הוא אכן נענש בגין מעשיהם של אחיו, לא היה בו שום פגם או פסול שיצדיק את זה שלא רצו לקבל אותו, חוץ מהעובדה שהוא 'אח של…'.
"נשאתי עיני בתפילה לבורא עולם, ובסופו של דבר אמרתי לו: 'בחור יקר, שתדע לך שאתה צודק בכל מילה. הכאב שלך גדול ונורא, ואני מזדהה אתו מאוד. זה באמת לא מגיע לך!
"'אבל אל תחשוב אפילו לרגע, שאתה יודע למה לא קיבלו אותך לישיבה. הקב"ה מסובב את הסיבות חשבה לטובה, ואני אומר לך שמהזמן הקצר שאני מבלה איתך כאן בחדר, כבר למדתי שאתה באמת לא מתאים לישיבה הזאת. זה לא הסגנון שלך, אתה לא היית שורד שם יותר מחצי שנה. במקום לבכות על זה שהם לא קיבלו אותך, אתה צריך לשמוח'…
"בשלב זה הסברתי לו כמה דברים על הישיבה ועל הסגנון שלה, והוכחתי לו שהיא אכן לא מתאימה לאופיו ולסגנון שלו… הבחור היה מופתע. הוא מצא טעם בדברים שאמרתי לו, ובתוך זמן קצר מאוד כבר הסכים להירשם לשלוש ישיבות נוספות, שלשמחתי הרבה כולן קיבלו אותו ולאחר מכן הוא בא להתייעץ איתי לאיזו מבין השלוש כדאי לו ללכת…
"ללמדך, שלפעמים כל מה שצריך כדי להציל בחור מרדת שחת הוא וזרעו אחריו, זה היכרות טובה עם עולם הישיבות, ואני מודה לקב"ה ששיבץ אותי במקום הזה, שבו משבצים רבים אחרים, כל אחד למקום המתאים ביותר עבורו".