הרב יהושע כהן
צום ט' באב. יושב לו אדם בחדר סגור, מתענה וסובל. החדר חם ולא ממוזג, הצמאון גדול והצום מעיק וקשה…
לעומתו –
יושב לו בחור בישיבה או אברך בבית המדרש, מזגן טורבו מעל ראשו, פולט משב רוח קריר ונעים עד שהצום כמעט ולא מורגש. ספר שערי תשובה פתוח בסטנדר שמול עיניו, והוא הוגה בו בלהט ובשפתים דולקות.
דוגמאות אלו זכינו לשמוע השבוע משמו של מרן הגר"מ צדקה שליט"א, ר"י פורת יוסף-גאולה, שהוסיף ושאל:
"מי מהם עדיף???"
אם נשאל אדם מן השורה, מן הסתם הרבה יאמרו, בנחרצות, שודאי שאותו אחד שסבל בחדרו בחום, דרגתו גבוהה מאד, שכן הצום היה ממש קשה עליו, הוא התקשה לנשום מרוב צמאון וחום, אבל האברך הזה שישב ולמד שערי תשובה מול מאוורר או מתחת למזגן כמעט ולא הרגיש את הצום, מה דרגתו ומה מעלתו?
אולם לפי האמת, מי שמכיר ומבין את מטרת הצום – חידד הגר"מ צדקה – מי שלמד את הרמב"ם או את המשנה ברורה בתחילת הלכות תעניות, מגלה שהעיקר הוא לא העינוי והסבל – עיקר התענית היא לא לסבול מצמא כבד עד כדי תסכול וערפול, אלא העיקר הוא התשובה.
"וכל אלו הימים, כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם – כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה. ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון הדברים אלו נשוב להטיב…
"ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן, כי אין העיקר – התענית…
"ואין התענית אלא הכנה לתשובה, לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים, תפשו הטפל והניחו העיקר".
כל זה הוא ציטוט מדברי המשנה ברורה (תקמט, א), אך שימו לב לסוף: "ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד, כי ימים אלו הם מצות עשה מדברי הנביאים להתענות בהם".
כלומר, נכון שהעיקר זה התשובה, אבל שלא תהיה הווא-אמינא שתשובה לבד יכולה להספיק, ולכן ראה רבנו המשנ"ב צורך להדגיש, כי יש עניין גם בעצם התענית.
למדנו כי אין תכלית ימי התענית לגרום לאנשים ימי סבל ואבל, אין שום ענין ביום צום רק כדי להצטער ולבכות על העבר, אלא עיקר מטרת התענית ותכלית הצום והאבלות על ירושלים, אינם אלא כדי שמתוך כך נתבונן שכל החורבן נגרם כתוצאה מעוונותינו, ועל ידי כך נתעורר לפשפש במעשינו ולשוב בתשובה (ראה בשל"ה הק').
אני לא יודע מתי תקראו את הדברים, בחמישי-שישי או ביום ראשון, אבל מי שיקרא את זה לפני תשעה באב, יגלה במהלך יום השבת שלא חידשנו כאן כלום, כי למעשה הדברים מפורשים מילה במילה בהפטרת שבת חזון. מיותר לצטט משם פסוק או שתיים כדוגמא, משום שזה המסר שזועק ובוהק מתוך ההפטרה כולה.
דברים מזעזעים ונוקבים אמנם, אבל זו תכלית היום, וזו תועלת הצום – לשים אותם על ליבנו, ולזכור שאין התכלית בעצם התענית אלא העיקר הוא: "רַחֲצוּ הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם", ואו אז נזכה ל"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
בקרוב ממש!
למען האמת
בגלל סיבות רפואיות אסור לי לצום אפילו ביום כיפור, אבל מאז האיסור לצום כשאני קורא את הקינות תחושת הצער על החורבן והמשך הרצון כתוצאה מכך לחזור בתשובה הרבה יותר חזק מהתקופה שצמתי
מחזק ממש!
ישר כח