גיסי, אדם צדיק שחי בדוחק ובצמצום, הגיע לפרק השאת הילדים. חבר טוב שלו חיתן גם כן באותה תקופה – שבועיים לפניו, וגם מצבו של אותו ידיד היה דחוק ביותר. גיסי הניח בצד את מצוקתו הפרטית – והחל לגייס כספים עבור חברו הטוב!
בזמן שאסף כספים אצל מכרים, שאלו אחד מהחברים: "הרי אתה בעצמך מחתן בקרוב ממש אז למה אתה לא דואג לעצמך קודם?!" השיבו גיסי: "הוא מחתן שבועיים לפניי, אז הוא קודם לי, ואחר כך אדאג עבור עצמי".
ימים אחדים לפני החתונה קיבל גיסי טלפון מהיהודי הנ"ל, שביקש את מספר חשבון הבנק שלו להעברת כספים. הוא התפעל מאוד מכך שהוא דואג לאחרים עוד לפני שדואג לעצמו, וגייס עבורו סכום שכיסה את כל החתונה כולל כל הסובב בשופי… (בעל המעשה: ש.ג.)
*
אבא שלי טס לארה"ב להתרים יהודים עבור עמותה של חסד שהוא ניהל. במטוס ישב ליד יהודי שטס לאיסוף תרומות עבור פרנסת משפחתו.
משהגיעו לאכסניה מעד אותו יהודי ושבר את רגלו. עתה היה הלה מסכן שבעתיים. הוא שרוי בניכר ללא משפחה שתתמוך בו, וגם אינו יכול לגייס כספים… אבי, ברחמנותו עליו ניגש למלאכת איסוף הכספים עבור אותו יהודי, והקדיש לשם כך שלושה ימים, כאשר בכל כתובת הוא מדגיש כי הוא אוסף עבור משולח מסכן ששבר את רגלו בהגיעו לארה"ב.
כעבור שלושה ימים אסף סכום מכובד, ובנוסף עירב עסקן שהמשיך לטפל באותו מסכן, ורק אז פנה להתעסק עם המטרה שלשמה הגיע לארה"ב.
וכאן קרה דבר פלא: האדם הראשון שאותו פגש לצורך גיוס תרומות, שאל אותו: "מה הסכום שהתכוונת לאסוף?" אבי נקב בסכום. הלה המשיך ושאל: "אילו קיבלת את מלוא הסכום תוך יומיים, מה תעשה?"
"אקדים את הטיסה חזרה לארץ ישראל".
האדון רשם צ'ק על מלוא הסכום והגישו לאבי מורי. אבא אכן הקדים את הכרטיס וחזר בשמחה לא"י.
תמיד סיפר את הסיפור והוסיף מה שר' שלומק'ה זוועהילר אמר: "פסיעה אחת שאדם עושה עבור חברו חוסכת ממנו אלף צעדים עבור עצמו!!!" (בעל המעשה: ה.א.)
(טיב הקהילה)