מֵהלכות רצועות התפילין
* את רצועות התפילין יש לעשות מעורות של בעלי חיים טהורים. ואף בנוגע לצבע השחור שבו צובעים את הרצועות, יש להחמיר שיהיה עשוי מדבר המוּתר באכילה.
* בנוגע לעיבוד העור ל'בָּתֵּי' התפילין, נחלקו הראשונים אם הוא חובה; אבל בנוגע לרצועות התפילין – לכל הדעות חובה לעשותן דווקא מעור מעובד, הלכה למשה מסיני.
* הלכה למשה מסיני, שרצועות התפילין תהיינה צבועות בשחור. ולכתחילה יש לצובען במספר שכבות, כדי שתהיינה "שחורות כעורב". אך בדיעבד, די בצבע שחור שאינו כה כהה.
* לדעת הרמב"ם, יש לצבוע גם את צִידן הפנימי של רצועות התפילין, ואין הלכה כן. ולענין שני הצדדים של עובי הרצועה – יש שכתב שצריך להשחירם, ויש חולקים.
* בנוגע לאורך הנדרש לכשרות רצועת התפילין של ראש, נחלקו הפוסקים: לדעת השולחן ערוך ואחרונים רבים – די בהיקף הראש והקשר בלבד, וכן עיקר ההלכה. ויש מוסיפים, אורך טפח בכל אחד משני צידי הקשר. ויש מוסיפים, בצד ימין עד למול הטבור, ובצד שמאל עד למול החזה. וכן נחלקו הפוסקים בנוגע לאורך הנדרש לכשרות הרצועה של יד: לדעת השולחן ערוך – צריך שיהיה ניתן להקיף בהּ את הזרוע לקשירת הבַּיִת, למותחהּ עד לאצבעות, ולכורכהּ על האצבע האמצעית כנהוג. אך לדעת אחרונים רבים, מעיקר הדין, די בהיקף הזרוע במקום הקשירה.
דין תפילין שנוצר קרע ב'בָּתים' או בתפרים
* תפילין שנוצר קרע באחת מדפנותיהן החיצוניות – פסולות. ותפילין של ראש, שיש בהן דפנות פנימיות – בין ארבעת ה'תאים' – פעמים שהן נפסלות על ידי קרעים אלו, מחשש שהקֶּרע יתרחב עד לדופן החיצונית. דינים אלו אמורים בנוגע לקרע שנוצר מאליו, אך יש להחמיר גם בקרע שנוצר בידי אדם. ולענין נקב – נחלקו הפוסקים אם דינו כקרע, ויש מפוסקי זמננו שכתבו על פי דברי ראשונים להחמיר בכך. אולם, בנקב זעיר שאינו נראה אלא בהתבוננות כנגד מקור אור – יש שהוכיחו מדברי המשנה ברורה שניתן להקל.
* אם נקרעו בְּ'בָתֵּי' התפילין שני תפרים הצמודים זה לזה – אין להניחן ללא תיקון התפרים. ואם נקרעו שלושה תפרים, אף שאינם צמודים זה לזה – אין לתקן את התפרים, אלא יש לתפור את כל הבית מחדש.
* את ייצור 'בָּתֵּי' התפילין על כל חלקיהם: ה'קציצה', ה'תִּתּוֹרָא', ה'מעברתא', ואותיות ה־ש' בשל ראש; וכן את תפירת הבתים וקשריהם – יש לעשות בידי ישראל גדול, לשֵׁם קדושת תפילין.
תפילין של רש"י ורבֵּנו תם
* סדר הפרשיות בתפילין של ראש: פרשת קדש משמאל המניח, ואחריה פרשת והיה כי יביאך, ולאחריהן פרשיות שמע והיה אם שמוע. לדעת רש"י, פרשת שמע היא השלישית משמאל המניח, ואחריה פרשת והיה אם שמוע. ולדעת רבנו תם, פרשת והיה אם שמוע היא השלישית, ואחריה פרשת שמע. עיקר ההלכה כדעת רש"י, אולם, רבים נוהגים להניח גם תפילין של רבֵּנו תם.
* לדעת האריז"ל, יש להניח את תפילין של רש"י ושל רבנו תם יחד, כאשר בתפילין של יד, יש להניח את של רש"י בצד הפונה לכתף, ואת של רבנו תם, בצד הפונה למרפק. ובתפילין של ראש – את של רש"י יש להניח בתחתית שיפוע הקודקוד, ומעליהן, את של רבנו תם.